המשטרה מודה: האזנו ותמללנו שיחות עם עיתונאים

(צילום: shutetrstock)

על אף החשש מחשיפת מקורות, וחרף ההנחיות הברורות במהלך משפטם של העבריין אבנר הררי ואבישי בן דוד הנאשמים בהנחת מטענים שכוונו לשורת אנשי עסקים, תרבות וספורט, הודתה היום (יום ג') קצינה מימ"ר תל אביב בנוהל מוזר. "על פי הנהלים אצלי יש לי אפשרות להאזין לעיתונאי", אמרה בעדותה בבית משפט השלום בתל אביב, והתכוונה בין השאר לאיילה חסון, גיא פלג, קרן מרציאנו, ניב רסקין, דורון הרמן, שלי טפיירו ועוד. אם לא די בכך, במשטרה העדיפו לתמלל את השיחות ולשמור את ההעתקים.

הפרוטוקול שיצא מהמשפט בעקבות החקירה של הסנגורים שי רודה ואיתן סבג, אמור לספר קצת על ההתנהלות הבעייתית של המשטרה בהאזנות סתר, על חופש העיתונות ובעיקר על שיקול הדעת והכוח שמחזיקים בידיהם קציני משטרה. בין חומרי החקירה שהוגשו לסנגורים התברר שהתבצעו האזנות סתר רבות, בין היתר לאיש העסקים דני לוי, לצנעני ומאיר שמיר.

הסנגורים, עורכי הדין שי רודה ואיתן סבג

רפ"ק חבקוק: "ממש לא. ממש לא".

עו"ד רודה: "את מסכימה איתי שבתיק הזה האזנתם לעיתונאים?

רפ"ק חבקוק: "ממש לא".

רפ"ק חבקוק: "ממש ממש לא. איפה שמעת את זה? על פי הנהלים יש לי אפשרות להאזין לעיתונאי כל עוד לא נשקפת איזושהי סכנה של חשיפת מקור. זה הכול".

עו"ד רודה: וההנחיות מתייחסות למהו מקור?

רפ"ק חבקוק: "הגדרה למקור? אין לי הגדרה ספציפית מהו מקור. כל שיחה שנשמעת שבה יש חשד לחשיפת מקור. דהיינו הוא אומר – שמעתי מגורם כך וכך, נמסר לי... ברגע שיש לי בשיחה 'נמסר לי', החשוד יכול לעשות היקש אחד ועוד אחד. אני לא חושפת. ממש לא. זוהי תשובתי שכן"

רפ"ק חבקוק: "מה פתאום. חלילה וחס. נהפוך הוא, אדרבא".

עו"ד רודה: להאזין לו?

רפ"ק חבקוק: "בוודאי, מה הבעיה, לא הבנתי. אני מורשית על פי חוק".

עו"ד רודה הציג שיחה נוספת של העיתונאי ניב רסקין עם דני לוי, ושאל את רפ"ק חבקוק האם הביאו לידיעתה שיחה כזאת. היא ענתה: "גם אם הביאו לידיעתי. אדרבא, תמשיכו להאזין לו. מעולה, מצוין". בהמשך היא אישרה שגם שיחות עם איילה חסון, שלי טפיירו קרן מרציאנו ועיתונאים אחרים הואזנו והוקלטו.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "האזנת השיחות נעשתה לחשודים ולחלק מהעדים בתיק בשלב החקירה, במסגרת הניסיון להתחקות אחר מניחי המטענים בפרשה. בשום שלב לא בוצעה האזנה לעיתונאים עצמם. השיחות שבהן נשמעו עיתונאים הן שיחות שבהן הם פונים לחשודים או לעדים בתיק לאחר פרסום כתבות על הפרשה בערוצי התקשורת השונים, בשלב החקירה ובנושא החקירה. בשום שלב לא מדובר בשיחות שאופיין שיחות עיתונאי-מקור. בהתאם לפסיקת בית המשפט בנושא, למשטרה ישנם כללים שמסדירים את אופי הביצוע של האזנות סתר כשמדובר בשיחות עם עיתונאים. כללים אלו נועדו להבטיח שלא ייחשף מקור עיתונאי. בתיק זה, האזנות הסתר בוצעו על פי הכללים ולא הייתה בשום שלב חשיפה של מקור עיתונאי".

ממשטרת ישראל נמסר כי "האזנות סתר מתבצעות באופן מפוקח ומבוקר, הן בבקרה פנימית בתוך הארגון והן על-ידי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לרבות בית משפט. למען הסר ספק, במקרה המדובר, האזנת הסתר שקיבלה היתר מבית המשפט, לא התבצעה כלפי העיתונאים אלא כלפי החשוד בלבד. ראוי להדגיש כי פניות עיתונאים מבחירתם לחשוד מרכזי בעבירות חמורות בנושאים שבהם עוסקת החקירה, מהווה חלק בלתי נפרד ממנה, ואינה מספקת לעיתונאי מעטה הגנה אוטומטי לנהל שיח ממודר מול החשוד כשהוא נתון תחת האזנת סתר. השימוש בתוצרי חקירה אלו מתבצע בכל מקרה בהתאם לנהלים מוקפדים ובזהירות הנדרשת, שאושרו על ידי משרד המשפטים ואף הוצגו בוועדת החוקה, ורק בכפוף לאישורים המתאימים ולצורך קידום החקירה והגשמת תכליתה: הגעה לחקר האמת".

מארגון העיתונאים נמסר: "הארגון רואה בחומרה את הפגיעה של המשטרה בחיסיון העיתונאי, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בשורה של מקרים. הפרת החיסיון העיתונאי על ידי המשטרה מהווה חבלה חמורה ביכולתה של התקשורת לחשוף מידע בעל עניין ציבורי. כשם שהפרקליטות והמשטרה לא היו מאזינות ומתמללות שיחה בין חשוד לסנגורו שנקלטה במקרה, משום שיש חיסיון על שיחות בין עורך דין ולקוחו, כך אסור להאזין ולתמלל שיחה בין מקור לעיתונאי".