.jpg)
שוב הרפורמים בחוץ: מתווה הגיור הוקפא
הכוונה הייתה לשבור את מונופול מערך הגיור הממלכתי ולפתוח אותו לתחרות, ובכך להגביר את קצב הגיורים - אך חודשים ספורים לאחר בחירות 2015 כבר הביאו החרדים לביטול אותה החלטה, ואף דרשו חקיקה שתמנע מהזרמים הליברליים לגייר, ומבית המשפט להתערב. את הכישלון הזה גם נתניהו לא צפה
הגיור והכותל, השבת והכדורגל, ההדרה וההדתה: יחסי דת-מדינה בכנסת היוצאת עמדו בסימן של התנגשות חזיתית בין הרשות המחוקקת לשופטת. לרוב זה נגמר בניצחון נוק-אאוט לקואליציה (קרי: לחרדים) ולפעמים נותר ללא הכרעה - אבל בסוף התירוץ לפירוק הממשלה היה דווקא גיוס תלמידי הישיבות. כל זה (ועוד) ממתין כעת לפתחה של הכנסת ה-21, ורגע לפני הבחירות ynet סוגר קדנציה בסדרת כתבות מסכמת.
כדי לפתור את מצוקתם של מאות-אלפי חסרי הדת בישראל, שהם או הוריהם עלו ארצה מכוח חוק השבות אך אינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה ואינם יכולים להינשא, החליטה הממשלה הקודמת לאפשר לכל רב עיר לעסוק בגיור. המטרה: לשבור את המונופול של המערך הממלכתי בתחום זה ולפתוח אותו לתחרות, ובכך להגביר את קצב הגיורים. חודשים ספורים לאחר בחירות 2015 כבר הביאו החרדים לביטול אותה החלטה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
.jpg){kind=small}
אבל ש"ס ויהדות התורה לא הסתפקו בזה: במארס 2016 פסק בית המשפט כי יש להכיר ביהדותם של מתגיירים מבתי דין אורתודוכסיים פרטיים בישראל לעניינים אזרחיים. עתירה נוספת, להכרה דומה גם בגיורי הרפורמים והקונסרבטיבים, תלויה ועומדת בבג"ץ כבר יותר מ-13 שנה. עם הקמת הממשלה הנוכחית דרשו המפלגות החרדיות לקדם חוק עוקף המעניק לראשונה בלעדיות לגיור הממלכתי, ובכך לחסום את הפירצה שיצר בית המשפט - וגם למנוע ממנו להתערב עוד בנושא בעתיד.
לטענתן, ההסכם הקואליציוני מחייב שמירה על הסטטוס-קוו בסוגיות דת-מדינה, ולכן לאחר שזה הופר על ידי בג"ץ - מחויבת הממשלה להחזיר את המצב לקדמותו.
גם הפשרה לא הועילה
ביוני 2017 אישרה ועדת השרים לחקיקה את ההצעה לפיה רק בתי דין רשמיים מטעם המדינה יוכלו לעסוק בגיור ולהכריז על אדם כיהודי, אך בעקבות מחאה חריפה של הארגונים היהודיים בארה"ב, המשתייכים ברובם לזרמים הליברליים, והחשש ממשבר קואליציוני - הורה ראש הממשלה לגנוז אותה, ובמקום זאת הקים ועדת בראשות השר לשעבר, משה ניסים, על מנת שתגבש פשרה בין הצדדים.
לפני כחצי שנה סיימה הוועדה את עבודתה, והשר לשעבר ניסים הגיש לנתניהו את מסקנותיה ובהן המלצה למתווה פשרה: הגיור הממלכתי יישאר תחת האחריות הבלעדית של האורתודוכסים וייעשה על פי ההלכה, אך ינותק מהרבנות הראשית ולא יהיה בסמכותה, ובנוסף תהיה לרפורמים ולקונסרבטיבים נציגות ברשות הגיור של המדינה והם אף יהיו שותפים במינוי הדיינים.
ההצעה הזו נתקלה בהתנגדות עזה מצד הרבנים הראשיים, נדחתה מיד על ידי המפלגות החרדיות – ומאז הוקפאה.
לפנייה לכתב/ת 
