למה אני קורא לערבים להחרים את הבחירות

לא רק שהרשימה המשותפת לא השפיעה על גל החקיקה הגזעני, היא גם היוותה עלה תאנה לישראל להתגאות בו. זמן להקים פרלמנט ערבי נפרד

זוהיר אנדראוספורסם: 07.02.19 , 08:57

ח"כ אחמד טיבי (צילום: אלכס קולומויסקי)

מלחמת גוג ומגוג מתנהלת ברחוב הערבי-פלסטיני בתוך מה שקרוי הקו הירוק בנוגע לבחירות לכנסת. הרשימה המשותפת התנפצה לרסיסים לאחר שח"כ אחמד טיבי פרש ממנה, והסקרים בכלי התקשורת בשפה העברית הפכו את הגירושים לעובדה מוגמרת. אבל מסיבות שאינן ברורות יש התעלמות מוחלטת מקבוצה גדולה בקרב הפלסטינים בישראל שמחרימה את הבחירות, מי מטעמים אידיאולוגיים ומי מסיבות אחרות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

בבחירות 2015 הגיע שיעור המחרימים ליותר מ-50%. כלומר, חצי מבעלי זכות הבחירה לא נהרו לקלפיות, חרף השיסוי של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שאיננו ראש ממשלתי כפי שישראל אינה מדינתי.

למען הסר ספק: אני לא משתתף בבחירות לכנסת מטעמים עקרוניים גרידא, וקורא לבני עמי בתוך ישראל להחרים אותן. מדוע? כי ישראל היא מדינת כל גזעניה, שצועדת בבטחה לעבר אפרטהייד, עיין ערך חוק הלאום. צונאמי החוקים האנטי-ערביים שעברו בכנסת האחרונה מוכיח מעל לכל ספק שהזירה הפרלמנטרית הפכה לבומרנג עבורנו.

הנה רשימה חלקית: מדו"ח של ארגון "מדאר - הפורום הפלסטיני לחקר ישראל", עולה כי מאז תחילת הקדנציה של הכנסת ה-20 באמצע 2015 עד מרץ 2018, דנה הכנסת ב-185 חוקים "בעלי אופי גזעני" או כאלה ה"תומכים בכיבוש ובהתנחלויות". מתוכם, 26 עברו בקריאה סופית ושישה נוספים עוגנו בתוכם כסעיפים. בין השאר מדובר בחוקים המתייחסים לסיפוח הגדה, במישרין או בעקיפין: חוק ביסוס סיפוח ירושלים וחוק גזילת האדמות הפלסטיניות בבעלות פרטית (חוק ההסדרה); החלת חוק המועצה להשכלה גבוהה על "המכללות האקדמיות" בהתנחלויות; החוק המטיל צביון אזרחי על בתי המשפט הצבאיים ועוד.

טורים נוספים בנושא:

אף שהרשימה המשותפת הייתה הסיעה השלישית בגודלה, חבריה לא הצליחו, בלשון עדינה, לעצור את הסחף, שלפי כל הסימנים עלול לקבל רוח גבית בבחירות הקרובות.

למרבה הצער, עבור המפלגות הערביות הפכה הכנסת למטרה, וכשהמטרה מקדשת את האמצעים, אבדה תקוותנו. ישראל מנצלת את נוכחותם של הח"כים הערבים על מנת להצטייר בפני העולם כדמוקרטיה שמאפשרת לגויים לבחור, להיבחר ולבקר בלשון חריפה את מדיניותה מעל דוכן הפרלמנט. אבל מדובר באשליה: הח"כים הערבים הפכו לעלה תאנה שמסתיר את הגזענות הישראלית.

ההשתתפות בבחירות לכנסת מעניקה לגיטימציה, אם בעקיפין ואם במישרין, לגזענות הישראלית: כאשר ח"כ ערבי נשבע אמונים למדינת ישראל וחוקיה, הוא נותן גושפנקא חוקית וחוקתית לגזענות שאמנם הגיעה לשיא בתקופת נתניהו, אבל בבסיסה אינה שונה ממדיניות כל הממשלות מאז 1948.

לכן החרמת הבחירות היא מסר חד לישראל: אנחנו לא חלק מהמדינה "היהודית" ועלינו לחפש אלטרנטיביות אחרות כדי לממש את עצמנו. הגיע הזמן להכריז וליישם פרלמנט ערבי-פלסטיני בתוך מה שמכונה הקו הירוק, שייבחר על ידי כל ערבי-פלסטיני מעל גיל 18, ויהווה שלב מקדים לחברה אוטונומית, במיוחד בתחום החינוך, שישים דגש על הנרטיב הפלסטיני ולא על השקרים שהמציאה התנועה הציונית.

ההצעה אולי תפתיע ישראלים וטוב שכך. כהרגלם בקודש יאשימו אותנו בבדלנות, אבל לכ-ו-ל-ם צריך להבהיר: איננו עוברי אורח במולדתנו, ובוודאי איננו אורחים. היינו פה לפניכם.