המסע של דן אל המוות: "לא מפחד שאתחרט ברגע האחרון על סיום חיי"

רק לפני כשנה התבשר דן דורי, מהנדס תוכנה בן 45, כי הוא חולה במחלה קשה, ALS. הוא פנה למיון בבית החולים איכלוב ואושפז מספר שבועות לצורך סדרת בדיקות שבסופן קבל את הבשורה המרה ששנתה את חייו.

"בפברואר 2018 התחלתי להרגיש חולשה גדולה ומדי פעם גרירת רגל קטנה. סחבתי את הגרירת הרגל הזאת והתחלתי להרגיש שמשהו לא בסדר. באחד הימים בעבודה, מיהרתי למחלקה אחרת, היה שם איזה משבר והתחלתי ללכת טיפה מהר יותר ונפלתי. אז החלטתי לבדוק את העניין", הסביר דורי אחרי הגילוי.

"ALS זו מחלה בה יש פגיעה מסוימת בנוירונים המוטוריים התחתונים. עם הזמן יש תהליך של ניוון עצבי ואף אחד לא יודע עד היום, בכמה סיבי שריר כל עצב מטפל בהם ומתוך זה מתוך הפגיעה ביכולת לשלוט בתנועה, מתרחש גם ניוון בשרירים הרצוניים, קשיי הנשימה ובגפיים. המחלה נכון להיום מוגדרת כמחלה סופנית ושיש כאלה שמגדירים אותה כמחלה כרונית עם אורך חיים קצר.

"יש המון דברים בההתמודדות עם המחלה שמייצרת הרבה מאוד קשיים נפשיים", תיאר דורי את הקשיים שאיתם הוא מתמודד, "מהאבל על האובדן של היכולות, שפתאום אני צריך שיחתכו לי את האוכל, עד הדברים הקטנים שבא לי לקחת קוביית שוקולד מהמקרר ואני לא יכול לבד, אני צריך לבקש ממארק, המטפל שלי".

הוא הוסיף והסביר: "כבן אדם עצמאי שהיה רץ ועושה המון פעילויות, מנהל עובדים והמון דברים בחיים שלי, עצם ההזדקקות לסיוע בדברים אלמנטריים, אני לא מדבר על הרחצה והלבישה הדברים האינטימיים שגם מייצרים קושי גדול מאוד, אבל חוסר היכולת להתנהל לבד גם בדברים פשוטים זו ההתמודדות הקשה ביותר עם המחלה".

החלטה לסיים את החיים

לאחר שקיבל את ההחלטה על המתת החסד, ולאחר שהתוודע לסיפורו של עדי טלמור, הוא פנה לארגון דיגניטס, ארגון ללא מטרות רווח הפועל בשוויץ שמטרתו סיוע להפסקת החיים לאנשים שסובלים ממחלות חשוכות מרפא. "הם מעדיפים לקרוא לזה סיוע בהתאבדות", הוא הסביר, "ולא המתת חסד מכיוון שהפעולה היא עצמית. האדם עושה זאת לעצמו והם רק נותנים את הסיוע".

הוא הוסיף ואמר כי בתפיסות העולם שלו מאז ומעולם היה מחובר למושג של לחיות ולמות בכבוד. "ברגע שהבנתי מה זו המחלה, ואיך זה ישתלב בתוך המציאות של החיים שלי, היה לי ברור שיש מקומות שאני לא אגיע אליהם. 

"אני לא מפחד שאני אתחרט ברגע האחרון, אני שלם ב-200 אחוז עם ההחלטה שלי, אני יודע בדיוק מה אני עושה ולאן אני הולך", הוא אמר בכנות רבה, "קורה שפה ושם עולה אצלי המחשבה שאולי יש עוד דבר שאני רוצה להספיק, אבל כשאני מסתכל על זה מול המקומות שיכול להיות שחלקם פחות טובים, למשל, כשאתם יושבים על הספה ואני פה על כיסא הגלגלים אז אני שלם לחלוטין עם ההחלטה הזו".

"לא חייתי את החיים כמו שהייתי צריך"

דורי מצא עצמו נעזר רוב הזמן במטפל צמוד ובחברים קרובים שעוזרים לו ככל יכולתם, אבל הרגעים הקשים באמת אלה הרגעים שדורי מצא את עצמו בבית לבד.

"יש הרבה רגעים קשים, יש הרבה כאב ויש גם בדידות מאוד מאוד גדולה במחלה הזו. ולפעמים בא לי סתם לרוץ בלי שמישהו ילך אחריי פשוט בא לי לקחת את הכיסא הממונע הזה, לקפוץ לקנות לעצמי משהו או לאכול. היו כמה פעמים שהרגשתי שבא לי לברוח.

דן דורי ז"ל, שהתגורר בתקופה האחרונה בחולון, עבד כמנהל תחום מובייל ב-yit - ידיעות טכנולוגיות. ביום שבת לפני שבועיים הוא טס לשווייץ בליווי מטפלו וחברתו הקרובה, וכעבור שלושה ימים עבר המתת חסד במשרדי ארגון דיגניטס, המסייע לחולים סופניים לשים קץ לחייהם. הוא היה בן 45 במותו.