כרוניקה ידועה מראש של קריסת מפלגות מרכז
שינוי נעלמה, הגמלאים התאדו, קדימה התפוררה ומי זוכר את הדרך השלישית ומפלגת המרכז. לתופעה יש הסברים שגנץ ולוי-אבקסיס צריכים ללמוד
(צילום: AFP, מוטי קמחי, שאול גולן)
הפוליטיקה הישראלית בשני העשורים האחרונים מלמדת שמפלגות מרכז נוטות להיעלם במהירות. הדרך השלישית, מפלגת המרכז, שינוי, מפלגת הגמלאים, קדימה – כולן היו מפלגות מרכז שעוררו תקוות רבות, נבחרו לכנסת – והתאדו אחרי קדנציה אחת או שתיים, לכל היותר שלוש. ייתכן שלאחר הבחירות הקרובות תצטרף אליהן מפלגת התנועה, וגם גורלה של מפלגת כולנו אינו ברור ברקע נטישת כמה מחברי הכנסת שלה והסקרים המנבאים לה היחלשות בקלפי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אורך חיי המדף הקצר של מפלגות מרכז דורש הסבר. הרי עצם העובדה שהן נבחרות שוב ושוב לכנסת, וחלקן אף זוכות בהישגים נאים, מלמד שיש בישראל ציבור בוחרים לא קטן שממוקם במרכז המפה הפוליטית. על פי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018 מדובר ב-22% מכלל האוכלוסייה - יותר ממחנה השמאל שעומד היום על 20.5%.
מעניין שבמדינות אחרות בעולם מפלגות המרכז מצליחות להתבסס ולשרוד זמן רב, ודוגמאות בולטות הן המפלגה הליברל-דמוקרטית בבריטניה (שהוקמה ב-1988) והמפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) בגרמניה (שהוקמה ב-1948). מדוע אפוא בישראל כושלות מפלגות המרכז שוב ושוב בטווח הארוך?
ראשית, הן נבנות בדרך כלל סביב מנהיג כריזמטי אחד. אם הוא עוזב מסיבה כלשהי או מתגלה כאכזבה – המפלגה מתקשה לשרוד בלעדיו. וגם אם לא, תמיד יש סכנה שיקום מנהיג כריזמטי אחר במרכז שיאפיל עליו, כדוגמת הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שמאיים כיום על יאיר לפיד ויש עתיד.
טורים נוספים בנושא בחירות 2019:
- למה אני קורא לערבים להחרים את הבחירות
- בני גנץ, אתה מדאיג אותי
- אגודת ישראבלוף והצפצוף החרדי על נשים
- ללא חיבור לחרדים, גנץ ויעלון ייכשלו
במקביל, רוב מפלגות המרכז לא משקיעות מאמצים בהקמת מוסדות וסניפים ובפעילות רצופה של תומכים וחברים גם מחוץ לתקופת הבחירות – אף שהם נחוצים להישרדות מפלגות לטווח ארוך. כמו כן, חלק ניכר ממפלגות המרכז נפגעו בעבר מפיצולים פנימיים, וזכורה במיוחד עזיבתם של חלק מחברי קדימה לטובת התנועה לקראת בחירות 2013, שהובילה להתרסקות המפלגה.
בני גנץ בראיון ל"ידיעות אחרונות"
ולבסוף, מפלגות המרכז נוטות להעלות הבטחות שקשה מאוד לממש במציאות, למשל הצהרות כלליות על "פוליטיקה חדשה", או הבטחות קונקרטיות כמו זו של מפלגת הגמלאים לשיפור משמעותי במצבו של מגזר זה ושל כולנו להורדת מחירי הדיור. במצב כזה, מצביעי המפלגה ממהרים לנטוש אותה לטובת מפלגת מרכז חדשה.
חשוב להדגיש: הצלחתן של מפלגות מרכז חדשות אינה תופעה שלילית. הן מייצגות ציבור רחב הנמצא במרכז המפה הפוליטית, ויכולות לנער את המערכת ולהכניס דם חדש. בהקשר זה ראוי לציין את מפלגת יש עתיד שהתחילה כמפלגת אווירה, אך השכילה בשנים האחרונות לבנות בסיס מפלגתי ומוקדי תמיכה, אף שאין בה דמוקרטיה פנימית.
אולם במבט רחב, הצלחתן והיעלמותן של מפלגות מרכז פוגעת באמון הציבור בפוליטיקה. הבוחרים שכבר התאכזבו מהמפלגות הגדולות ונטשו אותן, חוזרים ומתאכזבים שוב ושוב ממפלגות מרכז. בנוסף, ריבוי מפלגות המרכז תורם לפיצול הפוליטי, הפוגע ביכולת המשילות.
מוקדם מדי לדעת אם גופים כמו חוסן לישראל וגשר יהפכו אף הם למפלגות אווירה שייעלמו במהירות. מצד אחד, גם הן מבוססות על מנהיגות של איש אחד. מצד אחר, אפשר עדיין לקוות שבכוונתן להקים מוסדות מתפקדים ולשמור על קשר רצוף עם התומכים והפעילים – וכך להישאר במשחק הפוליטי לאורך זמן. אם לא ילמדו מגורלן של מפלגות אווירה בעבר, ספק אם יצליחו לשרוד ולהתאושש מהמשברים שוודאי עוד יגיעו.
- ד"ר אסף שפירא הוא ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר אסף שפירא
מומלצים
