המורים של המחר
במכללה האקדמית גורדון בחיפה מכשירים את מורי העתיד באמצעות טכנולוגיות חדשניות
באקדמית גורדון בחיפה, שחרטה על דגלה את מודל החדשנות, חושבים על המורים והגננות של העתיד ומשלבים טכנולוגיות חדשניות בשיטות ההוראה שלה. "המטרה שלנו היא להכשיר את דור המורים והגננות הבא להוראה עדכנית, מעניינת ורלוונטית לילדי דור האלפא", אומרת לימור הררי, ראש מחלקת חדשנות וטכנולוגיה בהוראה באקדמית גורדון וחברת דירקטוריון החינוך ב-Apple.
"אנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יחוו בעצמם כלומדים הוראה חדשנית במרחבי למידה שהם שיא הטכנולוגיה העולמית וכשיסיימו הכשרתם וישתלבו במערכת החינוך הם יהיו השגרירים הטובים ביותר של חדשנות בטכנולוגיה בהוראה ויביאו שינוי מהותי למערכת החינוך בארץ שזקוקה כל-כך לשינויים כאלה".
בין המרחבים החדשים שפתחו באקדמית גורדון תמצאו את מרחב הלמידה האימרסיבי (למידה אופפת) הראשון בסוגו בישראל. במרחב יכולים הסטודנטים להתנסות בתרחישי למידה שונים, שמעורבים בהם כל החושים: הרצפה נעה, ריחות הקשורים לתרחיש המוצג בחדר מופצים באוויר, ונגיעה בקירות האינטראקטיביים מפעילה טריגרים של מידע, כמו סרטון או תמונה ואף הפנייה למשימה.
מרחב נוסף מעורר חשיבה ולמידה הוא חדר הבריחה 'מורה נבוכים', שמאפשר למשתתפים לפגוש תיאורטיקנים שהטביעו את חותמם על עולם החינוך. במהלך השהייה בחדר על המשתתפים במשחק לפענח חידות ולהפעיל מיומנויות הכרחיות כמו שיתוף פעולה וחשיבה יצירתית כדי להיחלץ ממנו. חדר הבריחה הוא משחק שבו קבוצת משתתפים ננעלת בתוכו וצריכה למצוא את דרכה החוצה על-ידי פתרון חידות על-פי רמזים המפוזרים בחדר ותוך עבודת צוות.
איך מכשירים את מורי המחר?
"אנחנו מעניקים לכל סטודנט אייפד במתנה החל מהיום הראשון ללימודיו", אומרת לימור הררי. "הוא לומד איתו ומלמד איתו, כך שכל תהליך הלמידה והוראה הופך להיות חלק אינטגרלי ממנו. הוא מתנסה בעשרות אפליקציות המאפשרות יצירה והפעלת הלומדים. כל זאת כדי לפתח חשיבה מקורית ולתת לתלמידים להביע קול אישי משלהם. אנחנו רוצים שאחרי שהם יחוו למידה כזאת כסטודנטים הם גם ילמדו ככה בכיתות שלהם. בחדר הבריחה 'מורה נבוכים' הסטודנט צופה בסרטון מדהים המפנה אותו לחיפוש אבני היסוד של החינוך העתידי – אלו שיהיו טובים בעוד עשרים ושלושים שנה ואף יותר. תוך כדי החיפושים המשתתף נפגש עם תיאורטיקנים ותיאוריות ללמידה מיטבית שיסייעו לו לגבש את הזהות המקצועית שלו".
מרחב נוסף בגורדון הוא מסדרון החדשנות, ובו תמצאו בין השאר עמדות עבודה, מדפסות תלת-ממד, ומסך ירוק - מהדברים שיהיו נכונים בעתיד למערכת החינוך. "היום אין מספיק מרחבי למידה בבתי הספר אשר מזמנים למידה פעילה ופרסונלית", אומרת הררי, המשמשת בתפקידה כבר חמש שנים. "יש אומנם בתי ספר שכן עושים שינויים בתחום, אבל זה אינו מספיק. כיתות בתי הספר צריכות להיות מקום להשראה. אני נכנסת לכיתות ורואה את אותו ארון מתכת בפינה שכולנו מכירים כבר שנים. הטכנולוגיה לא צריכה להיות בחלל מעבדת המחשבים הבית ספרי אלא חלק אינטגרלי במכלול הלמידה כולו. בהרבה בתי ספר יש מעבדות מחשבים שבשעה מסוימת הילדים הולכים אליהן ויכולים לעבוד שם, הכול לזמן קצוב ומוגבל. הטכנולוגיה צריכה להיות נגישה כל הזמן. כשצריכים אותה – משתמשים בה, וכשלא צריכים - אז לא, אבל היא חייבת להיות שקופה.
למידה מהסוג הזה נותנת מענה גם לילדים עם קשיי למידה ולילדים בעלי צרכים מיוחדים, שזקוקים תיווך, משוב מהיר, והנגשה של המידע בעזרת המורה ובשילוב טכנולוגיה".
באקדמית גורדון, שהוקמה ב-1953 וזכתה בשנת 1967 בפרס החינוך, לומדים כיום יותר מאלפיים חמש מאות סטודנטים לתואר ראשון ושני. היא כוללת מעבדות מחשבים, המשמשות לצורכי ההוראה המתוקשבת ולתרגיל סטודנטים. בכל הכיתות נמצאות עמדות מולטימדיה ובמספר כיתות משולבים לוחות אינטראקטיביים.
לימור הררי סיימה תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה במכללת גורדון ב-1999. ב-2007 סיימה תואר שני בפיתוח מערכות חינוך עם התמחות במחשבים, ובמקביל פעלה במשרד החינוך כממונה הארצית על אתיקה ומוגנות ברשת. במסגרת תפקידה היא מטמיעה טכנולוגיות למידה בתוכניות לימודים ובקרב הסגל האקדמי. "פיתחתי עם צוות חדשנות וטכנולוגיה של המכללה תוכנית לימודים ייחודית בה אנו מלווים את הסטודנטים מהרגע שבו הם נכנסים לשערי גורדון ונותנים להם את הכלים להיות מורים ושגרירי חדשנות טכנולוגית בבתי הספר בהם הם ילמדו בעתיד. הם חווים קורסים המשתמשים בטכנולוגיה הכי חדשנית אם זו הדפסה בתלת מימד, יצירת מציאות מועשרת, הקמת מרחב אימרסיבי זאת במטרה שכל הבוגרים יידעו להטמיע את מה שלמדו כאן במוסדות החינוך בהם ישתלבו בעתיד.
מורה אינו יכול להרשות לעצמו בחינוך של ילדים הגדלים לתוך עידן דיגיטלי להציג מצגת ולמסור מידע הוא חייב לשנות את פרדיגמת ההוראה. עליו לתווך, לעורר סקרנות, לאפשר שאילת שאלות רבות ככל האפשר ולהנחות להבניית ידע על ידי התנסות ושימוש במגוון כלים טכנולוגיים".
ואיך אתם עושים זאת?
"אנחנו חוברים לחברות טכנולוגיות הטובות ביותר ומכל חברה בוחנים ובוחרים את המוצרים הטובים ביותר לחינוך. חוברים למגמות עולמיות של טכנולוגיות למידה, כיום יש מעל מאתיים אלף אפליקציות ללמידה ואנחנו בוחרים מתוכן אפליקציות פתוחות שמאפשרות יצירת: אנימציה, מוזיקה, סרטונים, קומיקס – כלים שבעזרתם ניתן להביע רעיון או לייצג ולארגן את תהליך הלמידה. אין דבר שיותר משמח ומרגש אותי לראות מאשר את הבוגרים שלנו נקטפים אל תוך מעגל העבודה בגלל המיומנויות והכישורים שרכשו ושבים ומספרים לי על השינוי שהם עושים במוסדות החינוך שבהם הם פועלים".
מערכת החינוך בארץ לא התחדשה מספיק בשנים האחרונות?
"מערכת החינוך עשתה ועושה שינויים, אבל הם אינם מספיקים ביחס להתקדמות המואצת של הטכנולוגיה. מורים היום מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים, הם מחנכים את ילדי דור האלפא, דור שנולד לתוך מציאות שונה משלהם לעתיד שאין אנו יודעים מהו. אני מאמינה ביכולת האינסופית של מורים לגעת בלב תלמידיהם ולחולל שינוי מהותי בעולם. הוראה היא המקצוע הכי חשוב ומשפיע שיש. הוא יכול לשנות חיים וגורלות של ילדים, לטעת בהם תקווה, לאפשר להם לחלום ולטעת בהם את האמונה שלכל אחד יש תפקיד על הכדור הכחול שלנו כדי לעשות טוב - וזה המון. התפקיד שלנו לאפשר, להאמין ולהכשיר אותם לכך בצורה הטובה ביותר והעולם יהיה טוב יותר".