היעד: בגרות ישראלית לתלמידי מזרח ירושלים

ממזרח למערב: משרדי הממשלה פרסמו היום (א') את תוכניות העבודה שלהם לשנת 2019, מהן עולה כי משרד החינוך הציב לראשונה כיעד את חיזוק מערכת החינוך הישראלית במזרח ירושלים. האמצעים: בניית כיתות ועידוד בגרות ישראלית במקום פלסטינית. המתנגדים טוענים כי מדובר ב"כפייה" וב"ישראליזציה". התומכים אומרים כי הדבר נעשה לטובת עתיד התלמידים ובשיתוף ההורים.

כיום, מרבית התלמידים במזרח העיר נבחנים בבחינת הבגרות הפלסטינית, ה"טאוג'יה", ורק מיעוט נבחן בבחינה הישראלית. לפי נתוני מנהל החינוך של עיריית ירושלים, כמעט 36 אחוזים מתלמידי העיר בשנת 2016 היו ממזרח ירושלים - כעשרה אחוזים יותר ממספר תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי דתי גם יחד.

תוכנית ישראלית בבתי ספר פלסטינים במזרח ירושלים(צילום: shutterstock)

תעודת גמר של מערכת החינוך הפלסטינית, בניגוד לזו הישראלית, מונעת מהתלמידים כמעט לחלוטין את האפשרות להתקבל למוסד אקדמי ישראלי, מה שהופך את תוכנית הלימודים הישראלית לאטרקטיבית במיוחד עבור הורים רבים.

משרד החינוך מתמקד כאמור במזרח ירושלים כאחד מיעדיו לשנת הלימודים הבאה, ובכוונתו להפעיל בין היתר תוכניות לשיפור השליטה בשפה העברית בגני הילדים ובבתי הספר, קורסי חינוך טכנולוגי, תוכניות למניעת נשירת תלמידים מבתי הספר, בניית מערך חינוך בלתי פורמלי, כניסת ארגוני מגזר שלישי מתחומי מיומנויות התעסוקה, ובניית כיתות שבהן תילמד תוכנית הלימודים הישראלית.

שר החינוך נפתלי בנט בישיבת הממשלה(צילום: אמיל סלמן)

יעד זה של משרד החינוך הוא עדות נוספת לשינוי במדיניות - העמקת המעורבות במערכת החינוך במזרח ירושלים. כך למשל, בתוכנית המשרד לשנת 2017 צוין כי אחת המטרות היא "גיבוש מדיניות לקידום החינוך במזרח ירושלים" ובמאי 2017 קיבלה הממשלה החלטה לגבש תוכנית חומש ל"שיפור איכות החינוך במזרח ירושלים, בדגש על עידוד תוכנית הלימודים הישראלית בבתי הספר". כל זאת, כהמשך החלטה לחיזוק המגזר הערבי מ-2015.

ההתמקדות במרח ירושלים כאחד מיעדי משרד החינוך גרמה בעבר לחילוקי דעות - שנשמעים גם כיום. התומכים טוענים כי הדבר יביא לשילוב תושבי מזרח העיר בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית. המתנגדים טוענים כי מדובר במהלך פוליטי שבבסיסו ניסיון לבצע "ישראליזציה" של מזרח ירושלים.

ד"ר סמירה עליאן מהחוג לחינוך באוניבריסטה העברית

"משנת 1967 ועד היום מתחולל מאבק בין ישראל והפלסטינים על תוכניות הלימודים במזרח ירושלים", אומרת ד"ר סמירה עליאן מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. "מספר בתי הספר שעוברים לבגרות ישראלית הולך וגדל, במיוחד בבתי הספר החדשים. מבחינתם זו לא בדיוק בחירה אלא כפייה לא ישירה, היות שישראל נותנת הטבות לבתי הספר שמקבלים על עצמם את הבגרות הישראלית. התחזקות התוכנית הישראלית תבוא על חשבון התוכנית הפלסטינית".

ד"ר עליאן טוענת כי התוכנית לא מותאמת לתלמידי מזרח ירושלים, "שאינם אפילו אזרחי ישראל". לדבריה, התוכנית מותאמת לערכי משרד החינוך ומייצגת בעיקר את הזווית היהודית והישראלית: "תושבי מזרח ירושלים לא היו שותפים בבניית התוכנית, אלא קיבלו אותה. התהליך הזה לא חינוכי ולא נכון, ובוודאי שהוא חלק מתהליך ה"ישראליזציה" של המקום.

"אוכלוסיית מזרח ירושלים היא חלשה וענייה וההורים רוצים שהילדים ישתלבו בשוק העבודה", המשיכה ד"ר עליאן. "משרד החינוך מנסה מ-1967 להכניס את התוכנית שלו ולא מצליח. עכשיו הוא "תופס" את התושבים במקום קשה וחלש מבחינה פוליטית וכלכלית, ולכן ההורים מאמצים את התוכנית הישראלית. התושבים מפנימים את זה שהם צריכים לאמץ את התוכנית הישראלית כדי להגיע לאוניברסיטה - וזה מה שהם עושים".

משה קינלי, ראש מנהל החינוך לשעבר(צילום: דוברות יש עתיד)

מנגד, אחרים דוחים את הטענות ל"ישראליזציה" של מערכת החינוך במזרח ירושלים. משה קינלי, ששימש ראש מנהל החינוך בעיריית ירושלים בין השנים 2012-2017, וכיום מתמודד ברשימת 'יש עתיד' לכנסת, טוען שהדבר נעשה דווקא בשיתוף הורי התלמידים, ובמקרים רבים לבקשתם.

"ראינו בשטח שיש ביקוש לתעודת הבגרות הישראלית. סקר שערכנו גילה שכמעט מחצית מההורים היו רוצים בגרות ישראלית. פתחנו בתי ספר נוספים שהציעו בגרות ישראלית, ולא בכפייה. המטרה לא הייתה 'ישראליזציה'".

"שאלנו את ההורים מה הם רוצים, ועובדה שבכל מקום הביקוש תמיד עלה על ההיצע", המשיך. "עד היום קבעו בשבילם, ואנחנו באנו ואמרנו - תבחרו אתם. כל טענה אחרת היא פטרנליסטית כלפי תושבי מזרח ירושלים. הם מספיק חכמים ואף אחד לא קובע בשבילם. העובדה שעד עכשיו לא עשו את זה – זו תעודת העניות".

"כאיש מקצוע בתחום החינוך, מזרח ירושלים הוזנחה בהמון היבטים", אמר קינלי. "הנתון שזעזע אותנו במיוחד היה אחוז הנשירה - ולמה? כי הבגרות הפלסטינית לא העניקה להם דבר. מרגע שהצענו להם תעודת בגרות ישראלית, העתיד שלהם נראה אחרת. הילדים הללו הם באחריות מדינת ישראל ולכן המדינה צריכה לדאוג להם כמו לכל תלמיד, גם אם הם תושבים ולא אזרחים. על זה אין ויכוח".