מועדון 40 הקומות: קו הרקיע החדש של גוש דן נחשף
תוכנית המתגבשת בימים אלה בוועדת התכנון של מחוז תל אביב משרטטת את קו הרקיע של גוש דן לשנת 2040, שצפוי להכפיל את מספר התושבים באזור. שכונות מגדלים בני 40 קומות ומעלה צפויות לקום מהרצליה בצפון עד בת ים בדרום, ומקריית אונו במזרח עד קו החוף
קו הרקיע של תל אביב משתנה בימים אלה במהירות. כך יוכל להעיד כל מי שחולף מדי בוקר בנתיבי איילון, דרך נמיר או כביש מנחם בגין, אשר המגדלים לאורכם הולכים ומצטופפים. תוכנית חדשה, הנמצאת כיום בעבודה בוועדה המחוזית תל אביב שבמינהל התכנון ואשר עיקריה נחשפים כאן לראשונה, מלמדת כי זוהי רק ההתחלה.
צפו: כך ייראה המגדל שאמור לשנות את קו הרקיע של תל אביב
אלה 10 הערים המובילות בבניית מגדלים בישראל
תזיזו את המגדלים, רוצים לראות שמיים
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי התוכנית, המתווה את התפתחות הבנייה לגובה של כלל ערי המחוז עד 2040, שכונות של מגדלים בני 40 קומות ומעלה צפויות לעטר את קווי הרקיע של רוב ערי המרכז, מהרצליה בצפון ועד בת ים בדרום, ומקריית אונו במזרח ועד קו החוף.
המפה המתגבשת כעת מלמדת כי הבנייה לגובה תרוכז בעיקר לאורך תוואי מסלולי הסעת ההמונים המתוכננים לשרת את תושבי המחוז, ובהם שלושת הקווים הראשונים של הרכבת הקלה, שכבר מצויים בשלבים שונים של תכנון וביצוע - האדום, הירוק והסגול, ובמבט לטווח הרחוק יותר, גם לאורך רשת המטרו המתוכננת.
בין האזורים שלפי התוכנית אמורים להיבנות לגובה של 40 קומות ומעלה: אזור התעסוקה במערב הרצליה, מתחם חוף התכלת שמדרום לו ושכונת יד התשעה שבמזרח העיר, המיועדת לעבור תהליך הריסה ובנייה. עוד ברשימה מתחם הנביאים בדרום בת ים וציר יוספטל במרכזה. בנוסף קובעת התוכנית את הצירים ז'בוטינסקי ואבא הלל ברמת גן כרצופי גורדי שחקים. מגדלים בגובה נמוך יותר, של 21 עד 40 קומות, צפויים להיבנות בקרקעות כפר אז"ר, באזור שדה התעופה של הרצליה המיועד לפינוי, ובחלקים גדולים של גבעתיים ורמת גן.
התוכנית החדשה מתגבשת על רקע "התוכנית האסטרטגית לדיור", שאותה אישר קבינט הדיור לפני כשנתיים, בראשית 2017. אותה תוכנית קבעה כי ישנו צורך בבניית תוספת של 1.6 מיליון דירות עד שנת 2040, וכדי לעמוד ביעד זה יש לתכנן תוספת של 2.5 מיליון דירות בכלל רחבי הארץ, בהנחה שלא כל הבנייה תתממש בסופו של דבר.
הרוב בהתחדשות עירונית
על מחוז תל אביב, על פי אותה תוכנית, הוטל לתכנן תוספת של 460 אלף דירות, זאת במטרה לספק מענה להכפלת מספר התושבים בו, שצפוי להגיע לכשלושה מיליון. לאור מיעוט השטחים הפנויים במחוז, נקבע כי מרבית הבנייה תיעשה באמצעות פרויקטים של התחדשות עירונית.
בימים אלה מגבשות רוב הרשויות במחוז את תוכניות המתאר העירוניות שלהן (בתל אביב תוכנית המתאר כבר אושרה), כדי לצפות את התפתחותן בעשורים הקרובים. בשיחה עם "כלכליסט" מסבירה יו"ר ועדת התכנון המחוזית, האדריכלית דניאלה פוסק, כי מטרת התוכנית ליצור שפה אחידה לתוכניות המתאר השונות.
"המטרה היא לעגן תפיסה מטרופולינית שמראה כיווני פיתוח עתידיים של תעסוקה ומגורים בהתבסס על רשת תחבורה ציבורית יעילה, שהיא בעצם החלופה לרכב הפרטי", היא אומרת.
פוסק מבהירה כי 70% מהבנייה המתוכננת מתבססת על התחדשות עירונית, השיעור הגבוה ביותר מבין המחוזות בארץ. "רוב היישובים ותיקים ורובם בנויים מלפני 1980, כלומר כמעט כל הבניינים במרכזי הערים הולכים להתחלף, או בפינוי-בינוי או בתמ"א 38", היא מפרטת.
בלי רכבים פרטיים
לצד זאת פוסק מבהירה שמגדלים אינם חזות הכל: "כשמדברים על מגדלים, כולם חושבים שהכל יהיה מגדלים. נכון שיהיו הרבה, אבל אי אפשר רק מגדלים. תכנון טוב מייצר תמהילים, עם בסיס חברתי וקהילתי, כי לא כל אדם יכול לגור במגדל, רק אנשים מחתך סוציו־אקונומי מסוים. כשהמטרה היא שבעיר יחיו אנשים ממגוון קהילות ומגזרים, עושים תמהילים. זה חלק מהשיח האיכותי שאנחנו מנסים לבסס".
פוסק מוסיפה כי הארגון מחדש של השטח יאפשר לרכז דירות במגדל ולפנות שטח שקודם היה תפוס על ידי אותם הבניינים, לטובת שטחים ציבוריים, לצד עלייה בשימושים ציבוריים בתוך המגדלים עצמם ובבניינים החדשים.
"האסטרטגיה שלנו כוללת דגשים על היבטים איכותניים, הדבר הזה קריטי אם מסתכלים על דמותו של המחוז ב-2040", מפרטת פוסק. "הבשורה הגדולה היא הוספת קווי המטרו, ואנחנו רואים קשר מובהק בין פיתוח בעוצמות גבוהות לבין רשת תחבורה ציבורית יעילה. לכל מקבלי ההחלטות ברור שאי אפשר, ולא ניתן יהיה, להסתמך על שימוש ברכב פרטי. תחבורה ציבורית היא צו השעה ולא עומדת בפני עצמה, כי מי שמשתמש בה הם הולכי רגל או רוכבי אופניים. היא מתקשרת לצורך לייצר אקלים נוח לאנשים בעיר ולכך שהמרחב הציבורי, הכיכרות והגנים יהיו באיכות אקלימית יותר גבוהה, להבדיל מהיום.
"כלומר מדרכות רחבות ונוחות ללכת בהם ושבילי אופניים שמהווים רשת מתפקדת שמזינה תחבורה ציבורית ויעילה ברמה מקומית ביכולת להגיע מנקודה לנקודה. לכל המערכת הזו צריך לתת צל, ולכן צריך לגדל הרבה עצים. הצורך העיקרי הוא לייצר רצף, כי אז מביאים אוטומטית להורדת עומס הטמפרטורה. העניין הוא לייצר סביבה אקלימית נוחה ברחובות, וזה קשור ברצון לייצר רשת תחבורה ציבורית יעילה. ברור, שאיפה שיש תחנות, נרצה מגורים, תעסוקה ומסחר בעוצמה יותר גבוהה".
