"אין הרבה מה לצפות ממנו - לא בר שיקום"

לפני תשע שנים, אחרי סדרה של משברים נפשיים חריפים ולאחר שלא טיפלתי בפוסט טראומה מהאינתיפאדה הראשונה, מצאתי את עצמי באשפוז פסיכיאטרי ארוך מאד, ואובחנתי כמתמודד עם הפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה).

אחרי חצי שנה של אשפוז קיבלתי סל שיקום והוכרתי כנכה בביטוח לאומי. אנשי המקצוע הצהירו ש"אין הרבה מה לצפות מהבנאדם הזה, בלשון המעטה - לא בר שיקום". זה היה המפגש הראשון שלי עם עולם השיקום. כשהבנתי שהפתרונות התעסוקתיים שמציעים לי לא מספקים את המענה אליו ציפיתי, התחלתי לחפש עבודה בעצמי. מהר מאוד גיליתי, שאיכשהו תמיד מגלים על החולי שלי וטורקים בפני את הדלת בגלל סטיגמה.

לפני שמונה שנים, בפעם הראשונה קיבלתי ליווי תעסוקתי מתכנית 'צרכנים נותני שירות' של ארגון 'יוזמה דרך הלב' וסופסוף הוצעה לי עזרה ממשית בתחום אליו כיוונתי. המלווה שלי בתכנית אמרה לי: "אתה לא מצליח למצוא תעסוקה? אז בוא תעבוד בבריאות הנפש".

בהתחלה זה היה "big no" בשבילי - עיסוק מאוד קרוב, עמוס וחודרני, שנראה לי כמו מראה קשה מדי על מצבי שלי. אבל תוך כדי, מצאתי הודעת דרושים שמחפשים מדריך להקמת פרויקט גינון בבאר שבע, שכל העובדים בו מתמודדים עם מגבלה נפשית.

התקבלתי לעבודה, אבל בגלל בעיות פיסיות (רקע של שמונה פריצות דיסק), לא יכולתי להמשיך ובחרתי לעזוב. אז גיליתי שמחפשים מדריך לסטודיו 'אבני דרך' של תכנית "יוזמה". זה היה בשבילי חלום שמתגשם. הבנתי שאני רוצה להיות שם, ושלפעמים היקום מקשיב לך. זאת הייתה הכניסה שלי ל'יוזמה'.

מבט עמוק ומכבד על כל בני האדם

כשבחברה ישנם 30% מועסקים שהם אנשים עם מוגבלות, אני עצמי לא ה"חייזר" שבישיבת הצוות. איני יוצא דופן בדבר וחצי דבר משאר מצבת כוח האדם של הארגון. איני פחות או יותר טוב מהאחרים. איני צריך להסתתר מאחורי מסכות כבדות כשאיני חש בטוב, ומצד שני איני יכול "להתפנק" ולומר "תשמעו... אבל אני חולה" כסיבה לאי מילוי התפקיד אותו לקחתי על עצמי לעשות, באהבה גדולה ועם כל האחריות הנדרשת לו.

"מהר מאוד גיליתי, שאיכשהו תמיד מגלים על החולי שלי וטורקים בפני את הדלת בגלל סטיגמה". עמרי מרידור

החברה והאנשים בה, מעניקים בכל יום מתנה לעולם, שראוי שתועתק לכל מוסד, ארגון וחברה; שוויון נפש, ראיית עתיד, ויותר מכל, מבט עמוק ומכבד על כל בני האדם, ובפרט אלה שמתמודדים עם מוגבלות. החברה חודרת לתוך לבו ונפשו של הפרט, מתוך מטרה אחת ויחידה: ליצור חברה ישראלית מעט שוויונית יותר, ומעט טובה יותר.

כל התהליך שעברתי לא היה קורה לולא האנשים המדהימים ב'יוזמה' שפגשתי לאורך הדרך, מהרגע הראשון ועד היום. בהרבה מאוד פעמים ומקומות, הם היו שם בשבילי כשאף אחד אחר כבר לא היה. ההזדהות שלי עם האג'נדה של התכנית ועם מה שהיא עושה, קובעת שהלב שלי שזור בה מתחילתה ועד סופה.

כמתמודד עם מגבלה נפשית, מעולם לא נתקלתי בארגון שיודע להביט לאנשים ככה בגובה העיניים. היום אני חכם יותר, טוב יותר ונחמד יותר, ואני מאמין שחלק גדול מזה שייך למקום המופלא הזה שנקרא 'יוזמה'.

• הכותב עמרי מרידור (48) הוא רכז הנגב הדרומי בתכנית 'יוזמה', מאמן שיקומי עסקי ותעסוקתי, ומנהל הקהילה האינטרנטית החדשה 'עושים נפשות – מובילים שינוי בבריאות הנפש'.
  

• ארגון 'יוזמה דרך הלב' הוקם בשנת 2006, במטרה להוביל מהפכה חברתית וכלכלית במעמדם של המתמודדים עם מגבלה נפשית, באמצעות שיקום תעסוקתי ושילובם בשוק העבודה כמשתתפים פעילים, מתפרנסים ותורמים. 30% מעובדי הארגון מתמודדים בעצמם עם מגבלה נפשית.
• פרטים נוספים גם בדף הפייסבוק של הקהילה האינטרנטית "עושים נפשות מובילים שינוי בבריאות הנפש" .