פענוח ציורי ילדים - לא מה שחשבתם
מחקר חדש מגלה שילדים נוטים לבטא יותר רגש בציורים כשיש אדם שצופה בהם. רוצים לדעת מה עובר על הילדים שלכם? יש עוד דרכים המסייעות בשיפור התקשורת וההבנה על עולמם
מחקר חדש, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת הבריטי "פסיכולוגיה התפתחותית", מגלה כי ציורי ילדים תלויים ומשתנים בהתאם לדמות הסמכות שצופה בהם.
ממצאי המחקר מעידים כי ציוריו של הילד ישתנו בהתאם לאדם שצופה בהם, בין אם הוא מוכר להם או לא וגם בתפקידו (שוטר, מורה, גבר).
המשמעות של ממצאי מחקר זה גדולה מאחר וציורי ילדים משמשים בהקשרים חינוכיים, טיפוליים, אבחוניים ואף משפטיים, להבנה של רגשותיו ומחשבותיו של הילד בנוגע לאירועים בחייו ולאנשים שונים בחייו, בהן גם משפחתו.
הציור משתנה בהתאם לחברה
ילדים מבינים תפקידים חברתיים ואת המשמעות של סמכות מגילאים יחסית צעירים. כמו כן, ילדים מבינים כי ציור זו דרך לבטא את עצמם ולתקשר מגיל שלוש בערך. ציורים משמשים בקהילה המקצועית כדרך להבנת הילד ולתקשורת עימו בדרך השלכתית שאינה מערבת דיבור ישיר על נושאים שונים ובעיקר להבנה של תכנים קשים ומורכבים, שהדיבור עליהם באופן ישיר עלול לגרום לילד לחרדה וקושי לבטאם.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
מחקר זה עשוי לשנות את הגישה והתפיסה לגבי הדרך בה מתייחסים לציורי ילדים. שכן אם ציורי ילדים משתנים בהתאם לדמות הצופה בהם, הרי שהציור כבר לא אובייקטיבי ולא ניתן להניח מיידית כי הוא מביא לידי ביטוי את עולמו הפנימי של הילד בדרך "טהורה" וללא התאמות של הילד לסביבה.
המחקר כלל 175 ילדים בגילאים 9-8, ביניהם 85 בנים ו-90 בנות אשר חולקו לשבע קבוצות. בכל קבוצה היה צופה אחד: שוטר מוכר לילדים, מורה מוכר לילדים או גבר המוכר לילדים, וכן קבוצה שבה שוטר לא מוכר, מורה לא מוכר וגבר לא מוכר וקבוצת ביקורת אליה לא נכנס צופה. הילדים התבקשו לצייר שלוש דמויות - פעם אחת ניטרלית, פעם אחת שמחה ופעם שלישית עצובה.
ציורים יותר שמחים - כשמישהו בחדר
ממצאי המחקר תאמו את השערת המחקר כי ילדים נוטים לבטא יותר רגש בציורים כאשר יש אדם שצופה בהם ובעיקר כשהצופה הוא אדם מוכר. המשמעות היא שכלפי אדם מוכר ילדים נוטים להיות תקשורתיים ופותחים יותר.
בנוסף, נמצא כי לא רק הכרות מוקדמת השפיעה על הציורים, אלא גם התפקיד ונראה היה שהילדים העדיפו לחשוף יותר מידע רגשי על עצמם כלפי מי שנמצא כבעל סמכות רבה יותר ואולי גם כלפי מי שחשבו שיוכל יותר להבין אותם ואת רגשותיהם.
מאפיין משמעותי נוסף של הציורים היה שכאשר היה צופה, הילדים נטו לצייר יותר ציורים שמחים מאשר עצובים. ניתן לשער שילדים נוטים להציג יותר מידע חיובי על עצמם כאשר הם בתקשורת עם מבוגר.
קראו עוד:
בת 10 מסבירה על מחלת ה-ALS של אביה
פורטנייט: 11 טיפים להתנהלות עם הילדים
מרגש: הנער שהפך אח גדול לילד מיוחד
להיות מעורבים בחיי הילדים
למעט שימוש בציורי ילדים, ישנן עוד דרכים להבין את ילדינו ולעודד אותו לבטא את עצמו. ביטוי עצמי ובעיקר ביטוי רגשות חשוב לוויסות עצמי, ויסות רגשי וגם בכדי לאפשר התפתחות של מודעות עצמית ומודעות חברתית. ילד שיודע לבטא את עצמו, ידע להסתדר טוב יותר עם ילדים אחרים וישפר את המיומנויות החברתיות שלו.
תקשורת של הילד עם ההורה שלו חשובה לביסוס הקשר ביניהם. הוא הקשר המשמעותי ביותר של הילד והבסיס לקשרים בהמשך חייו. קשר בו ישנה תקשורת פתוחה, המאפשרת שיחה וביטוי של רגשות ומחשבות, הוא משמעותית ליצירת חוויה של הכלה ובטחון.
עד כמה להתערב בחייהם שלל הילדים?
תקשורת פתוחה היא בסיס לאמון ובכך גם מאפשרת להורים להתקרב ולהיות מעורים בחייו של ילדיהם. היום ילדים מקיימים חיים שלמים ברשתות חברתיות ובאינטרנט מבלי שנדע מה עובר עליהם ולמה הם חשופים.
קשר פתוח ותקשורת כנה יכולים להיות בסיס מאד טוב ליכולת שלהם לשמור עליהם, מאחר ואם ישנו קשר טוב, סביר להניח שהילד יידע כי ההורים שם עבורו ויפנה אליהם במקרה שהוא חווה משהו לא נעים.
ילדים רבים עונים מאד בקצרה כאשר הם נשאלים איך היה היום שלהם. הם לא תמיד יודעים באופן טבעי לשתף בקורות היום ולא תמיד מבינים כי זה מה שאנחנו כהורים למעשה שואלים. נסו לשאול אותם שאלות יותר קונקרטיות שהתשובה עליהן אינה כן או לא. למשל - "עם מי שיחקת היום?" במקום "איך היה היום שלך?", או "ממה הכי נהנית היום?" במקום - "האם היה לך כיף?"
השתמשו בבית במילים שמבטאות רגש, שימו לב כי הילד יעשה שימוש בשפה שהוא לומד בבית. ככל שאתם תבטאו יותר את עצמכם ורגשותיכם ומחשבותיכם כך הילד ילמד לעשות זאת. השתמשו במילים המבטאות רגשות ומחשבות לצד התיאור של האירוע שעליו אתם מספרים, למשל - "היה לי נעים/לא נעים כאשר כעסתי/התאכזבתי/שמחתי/התרגשתי כשקרה כך וכך".
הקשבה אמיתית
הקשיבו לילדכם והכוונה לא רק להקשבה כאשר הוא מדבר או מספר משהו על עצמו, נסו להקשיב במובן רחב יותר. הכוונה בכך היא גם לכך שכאשר אתם מעוניינים לשמוע מה עבר על ילדכם, היו ערניים לעובדה שהוא ישים לב מאד מהר אם אתם לא ממש קשובים או חושבים על דברים אחרים בזמן שהוא מדבר. הוא ילמד כי אתם שואלים אבל לא בהכרח מקשיבים ובפעם הבאה יסתפק בתשובה קצרה.
דבר נוסף בקשר להקשבה - ילדים לעיתים מבטאים עצמם בדרכים נוספות מלבד דיבור ישיר על עצמם. למשל תוך משחק או ציור או כאשר הם מספרים על משהו שלא בהכרח קשור אליהם הם יכולים לספר משהו שקשור לאיך שהם מרגישים.
למשל, ילדה שמספרת על ילדה אחרת בגן שנפגעה מאד מילדה אחרת, יכול להיות שהיא מספרת על כך שגם היא נפגעה ממשהו. אם לא נהיה קשובים לזה, בקלות ניתן לפספס את מה שהיא רוצה לספר לנו על עצמה ועל חוויותיה.
עודדו אותם לדבר – למשל בארוחת הערב, שבו ביחד והציעו לשחק משחק שבו כל אחד יספר משהו נעים שקרה לו היום או משהו נעים ומשהו פחות נעים.
השתתפו גם אתם במשחק, ספרו משהו אמיתי שקרה לכם ואיך הוא גרם לכם להרגיש. ילדים רגישים מאד לאותנטיות. ספרו חוויה אמיתית ורגש אמיתי. אל תעשו זאת רק כדי לגרום להם לספר כי הם ירגישו זאת.
משחק כזה יכול להפוך לנוהג בארוחות, מניסיון, ילדים מאד נהנים לספר על עצמם ולשמוע חוויות של הוריהם. השתמשו בזה כדי לעודד אותם לספר וחזקו אותם כאשר הם מספרים ומשתפים בחוויות שלהם.
הכותב הוא עובד סוציאלי קליני, מומחה בטיפול רגשי ובהדרכת הורים, מנהל "רימון - מרכז מומחים לטיפול רגשי בילדים "
לפנייה לכתב/ת 
