על אביבית בר זוהר ונשים שגברים אוהבים לבקר
"למה אף אחד לא לוקח אותך" וגם "אין בחורה שלא רוצה להתחתן" הם רק חלק מהדברים המכאיבים שהטיח איל ברקוביץ' באביבית בר זוהר, והבעיה הכי חמורה היא שדבריו מייצגים את תפיסתם של רבים
כמעט כל רווק או רווקה היו מתים לשמוע מהצד מה הדבר הזה שמעכב להם את הזוגיות. מהי אותה דבשת שהם לא מצליחים לראות. רבים שואלים את עצמם - האם זה משהו שאני משדר/ת? האם משהו בהתנהגות שלי פגום? אבל האמת היא שאין אמת. אין לאף אחד תשובה. תמיד יש ניואנסים שאפשר לשנות או לשפר, להיות מודעים יותר לעצמנו, למשל. אבל זו אף פעם לא הסיבה שבגינה זה לא קורה, ולראייה - אנשים מוצאים זוגיות כל הזמן, למרות שהם לא מושלמים. יותר מזה, גם אם מישהו יגיד את דעתו, הרי היא לעולם לא תוכל להיות אובייקטיבית. לנצח היא תגיע מתוך עולמו של האומר ולא מתוך המציאות עצמה.
לא מלמדים נשים להתמודד עם המבט הגברי
זאת הסיבה שברצוני להתייחס לזוועה ששודרה בשישי האחרון אחר הצהריים. אני מדברת על הוויכוח המדובר של ברקו עם אביבית בר זוהר (שכבר הספיקה לאיים בתביעה מאז ואילו הוא הואיל בטובו להתנצל). אני מודה שאת התוכנית של אופירה וברקו לא ראיתי לפני כן. מדי פעם שמעתי על הסנסציות שהפה הגדול של שני אלו מעורר, אבל טרם חזיתי במופע הגרוטסקי הזה בעצמי. ובכן, עד שזה קרה בשישי האחרון.
בדיוק עברתי על עיתוני השבת והצצתי בחצי עין על הצמד המדובר. אבל שום דבר לא הכין אותי, או את אביבית בר זוהר שהגיעה להתארח בתוכנית, למחזה המכאיב ששודר. המחזה הזה הכאיב במיוחד לא רק בגלל שברקו תקף את אביבית בכזאת ברוטאליות לא נעימה, אלא כי הדברים שיצאו מפיו מספרים סיפור מאוד מטריד על תפיסה ישנה של נשיות וגבריות, שלצערי הרב, רבים עדיין מחזיקים בה.
אביבית באה להתראיין ולספר על שלל פועליה בעת האחרונה ועל הטיפים המעניינים שהיא מעניקה לרווקות, אבל ברקו לא התעניין בכל אלו והתעקש להרביץ בה את תורתו השוביניסטית. הוא התחיל בשאלה מקפיאת הדם - "למה אף אחד לא לוקח אותך?". אביבית, כמו המגדר הנשי בכללותו, נתפסת בעיני ברקו כ"סחורה שצריך לקחת". נשים הן עדיין חפץ, לתפיסתו, לא משנה מהו פועלן, מה הן השיגו, או מה יש להן בחיים. אם עד גיל 36 לא "לקחו" אותן, הרי שהן פגומות.
השיחה המשיכה להתגלגל וברקו המשיך עם פניני החוכמה שלו - "אין בחורה שלא רוצה להתחתן", הכריז. סירייסלי ברקו? אתה בטוח בזה? מכיר את כל הבחורות? נדמה שהוא עדיין נשען על סיפורי הילדים של המאות הקודמות, בהם הנסיך מציל את הנסיכה - במקרה הטוב, או את לכלוכית - במקרה הפחות חינני, ומבטיח לה חיים טובים רק מעצם זה שהוא מסכים לשאת אותה לאישה.
2019 קוראת לך להתקדם
אנחנו ב-2019 ויש נשים שחלומן הוא לא להתחתן, ברקו. יש אפילו נשים שלא חולמות להיות אימא. שוקינג. ויש אפילו כאלה שבכלל לא מוצאות עניין בגברים, ועבורן זה בכלל לא רלוונטי שמישהו "יציל אותן". נשים הן בני אדם, לא רובוטים מתוכנתי רחם ותאריך תפוגת ביציות. וגם הנשים שכן חולמות על זה - חלום לגיטימי לגמרי, העובדה שהן לא מצאו את החצי השני שלהן בהחלט לא אומרת שהן לא בסדר.
לתומי, חשבתי שאנחנו כבר אחרי הגרוע מכל. שהנה, עוד רגע ברקו יתאפס על עצמו ויפסיק להביך ולהעליב את אביבית בפרט ואת המגדר הנשי בכלל, אבל מסתבר שלא. מסתבר שהפצצה עוד הייתה לפנינו - "אם את רוצה להתחתן", ייעץ הפסיכולוג והמטפל הזוגי המדופלם לאורחת שלו, "למה שלא תשני קצת? אף גבר לא ייקח אותך אם לא תשני את המוחצנות שלך", פסק. גם מילים קשות אלו מייצגות תפיסה שלצערי עדיין רווחת, ומופנית כלפי נשים בלבד - "תנמיכי את עצמך", "תשתני", "את מאיימת על גברים עם האישיות החזקה/המוחצנת/האינדיבידואלית שלך", "אל תהיי את".
מעולם לא שמעתי שאומרים דברים כאלו לגברים - "אם תהיה פחות חזק, מישהי תיקח אותך". לא. גבר עוצמתי זה אחלה, אבל אישה עוצמתית חייבת להשתנות. והאמירה הזו כל כך מכווצת. בעידן שבו נדמה כבר כי הכול אפשרי ושמותר לכל אחד להיות באמת מי שהוא ומה שהוא, עדיין ישנם אנשים כמו ברקו שחושבים שנשים צריכות להתאים עצמן למה שלדעתו גברים רוצים.
הרגשתי שאני צופה בסצנה מ-1690, ציד המכשפות. חשתי שברקו מנסה להשמיד את האישה החזקה, העצמאית, זו שהוא לא מבין או מתחבר לדרכה ולכן אין לה זכות קיום. תשתני או תחדלי, הוא כמעט דרש. משהו במה שאביבית משדרת מאיים עליו, ולכן צריך להנדס את זה מיד ולהתאים לתבניות המחשבה שלו. והוא לא הפסיק להילחם בה על השוני בתפיסות שלהם. אבל אולי הדבר המכאיב ביותר בסיטואציה הזאת היה העוול האדיר שדעותיו חשפו - מה זה אומר על גברים שהיא כן מוצאת חן בעיניהם? מה זה אומר על גברים בכלל? שרק פלקט יוכל להתאים להם? רק מה שתואם את הקונצנזוס שברקו עצמו קבע?
דבריו הבעייתיים גורמים לנשים וגברים להפוך לדמויות שטוחות שאוחזות ברעיונות ותפיסות דומות בלבד. כל מי שלא חושב כמוהו - פגום. ועוד מחשבה שעלתה בי בהקשר של מחזה האימים הזה - כמה מותר להגיד דברים אישיים לנשים, להיכנס להן לנשמה, לרחם, לחפור בנבכי נפשן. אני שומעת את זה בכל יום מעדויות של נשים בקליניקה – "את כל כך יפה... אם רק תרזי", ""את גברית מדי, מאיימת, לא מתאמצת מספיק", וכדומה. האם מישהו יעז להגיד את זה לגבר? אני בספק.
יש לציין שאביבית נתנה פייט ראוי, והעניקה בכך תזכורת חשובה לכולנו - אל תתנו לאף אחד לערער אתכם. מי שאתם זה בסדר גמור. תמשיכו, תהיו נאמנים וכנים כלפי עצמכם. ואם זה לא מתאים למישהו, בעיה שלו. ברגע שלא ניתן לדעות מצומצמות, חשוכות וביקורתיות לחדור אלינו ולערער אותנו - הכול יהיה בסדר.
עדי קמחי היא מאמנת בנקודתיים - תהליכי זוגיות
