מחאת יוצאי אתיופיה עולה לכנסת: "לנצל את הפוליטיקה לטובת המאבק שלנו"
למרות שהם שווים שלושה מנדטים, בקהילת יוצאי אתיופיה הרוב סבורים שאין סיבה להקים מפלגה מגזרית, אך דורשים יחס מהפוליטיקאים: "הגיע הזמן שנציגי הציבור יכירו את האנשים מקרוב". המחאה לפני שבועיים עוררה כוחות בקהילה ויש שקוראים לנצל אותה לטובת מפלגה מגזרית: "צריך להקים מפלגה של נשים אתיופיות"
לפני פחות משבועיים התאספו אלפים מקהילת יוצאי אתיופיה בתל אביב וזעקו לשינוי. אמנם זה לא המאבק הראשון של הקהילה, אבל הפעם, כשהבחירות בפתח, התזמון קריטי. האם הפתרון נמצא במפלגות הקיימות או שהגיעה העת להקמת מפלגה מגזרית עבור בני הקהילה?
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
למרות המחאות שזוכות לחיבוק ולתמיכה ציבורית, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבישראל לפוליטיקה יש תפקיד משמעותי בחיי היומיום ובכנסת הנוכחית כיהנו רק שלושה מחברי קהילת יוצאי אתיופיה.
"זו מראה לחברה", אמר יצחק טיים, איש חינוך ופעיל חברתי ופוליטי שהיה ממובילי המחאה הגדולה לאחר מותו של יוסף סלמסה ז"ל ב-2015. "המפלגות צריכות לעשות מאמץ גדול יותר בהכרת אנשי הקהילה האתיופית וכך לפתוח עבורם את הדלתות".
"נציגי הציבור צריכים לרדת לשטח, להתחיל להכיר ולגעת באנשים. לא להכיר את הקהילה האתיופית מהתקשורת ולא ממחקרים ממומנים. הגיע הזמן שהם יתחילו להכיר את האנשים מקרוב", הוסיף.
לפי טיים, אין אפשרות שתקום מפלגה שתייצג את ביתא ישראל. לדעתו – זה גם בכלל לא הכרחי. "אפשר לראות נציגות של בני הקהילה האתיופית כמעט בכל מפלגה, אבל בלתי אפשרי להקים מפלגה שלנו כי אנחנו לא עוברים את אחוז החסימה".
הוא מודה כי יש נחיצות בהקמת מפלגה שמורכבת רק מייצוג של בני הקהילה, אך סבור שיש בכך גם בעיות. "אמנם כוחה של קהילה נמדד בעוצמתה כשהיא מאוחדת. אבל מצד שני זה יכול ליצור התבדלות – ואת זה כדאי למנוע. אנחנו לא רוצים להתבדל משאר החברה הישראלית, אנחנו החברה והחברה היא אנחנו.
"החלום הכי גדול שלי הוא שייכנסו כמה שיותר ח"כים יוצאי אתיופיה למפלגות שונות ואז יתאגדו וזו תהיה 'מיני מפלגה' בפני עצמה", הוא מסביר. "אם זה יוכל לקרות והם יפעלו יחד, יהיה לזה כוח משמעותי שיוביל את החברה הישראלית כולה. הנבואה שלי היא שבבחירות הבאות נראה פי שניים מתמודדים מיוצאי הקהילה האתיופית בכנסת".
"נראות של נציגים ממוצא אתיופי בכנסת היא מאוד חשובה, אבל אני לא מתמודדת כדי להיות נציגת הקהילה האתיופית", אומרת מהרטה ברוך-רון, שהתמודדה בפריימריז של מרצ ומדורגת במקום השישי ברשימה לכנסת. "אנחנו לא צריכים להתבדל ולהקים מפלגה אתיופית, אנחנו צריכים להשתלב בכל מקום שבו מתקבלות החלטות על החיים שלנו".
היא הוסיפה: "מפלגה שמורכבת רק מנציגים ממוצא אתיופי לא תיטיב עם הקהילה, אבל נציגות של חברי כנסת אתיופים תעשה שינוי. המאבק שלנו הוא על שוויון חברתי ולא רק על שיפור מצבה של הקהילה האתיופית בארץ. אני אישה ממוצא אתיופי וגאה בזה, אבל אני לא מרגישה שאני צריכה להפריד את עצמי ולפעול רק מנקודת מבט של אתיופית".
אבל יש גם קולות אחרים בתוך הקהילה. דסש טהיי, אחת הפעילות החברתיות הבולטות שהובילו את המחאה האחרונה של יוצאי אתיופיה, רואה צורך בהקמת מפלגה מגזרית – ואפילו מגדרית. "אנחנו צריכים להקים מפלגה בהובלת נשים אתיופיות", אמרה. "בהמשך יצטרפו אליה גם גברים, אבל הקמת המפלגה צריכה להיות בידי נשים. הכוח באישה האתיופית הוא חזק, אנחנו לא מוותרות".
טהיי קשרה בין המחאה האחרונה לשדה הפוליטי: "המחאה אחרונה אפשרה שיח אחר ששם על השולחן את האפשרות לדבר על פוליטיקה. המילה הזו נהייתה גסה, אבל בחודשים האחרונים הרוב הגיעו להבנה ששם נמצא הפתרון".
"הלוואי והיו בבמה הפוליטית יותר יוצאי אתיופיה, כי התחושה הנוכחית היא שהגענו למבוי סתום. אני רוצה לעודד את הקהילה האתיופית להגיע למקום שבו היא לא תצטרך להיעזר באף אחד, ובידול מבחינתי אינו דבר רע. אנחנו מפגינים אבל שום דבר לא זז. אנחנו צריכים לקחת את הכלי שנקרא פוליטיקה ולנצל אותו לטובת המאבק שלנו".
חברי הכנסת של הקהילה סבורים כי אין צורך וקיום למפלגה של יוצאי אתיופיה בלבד. "מבחינה פוליטית אנחנו לא צריכים מפלגה מגזרית, אנחנו חלק מעם ישראל", אמרה ח"כ פנינה תמנו שטה, חבר מפלגת יש עתיד, שעוד לא ברור היכן תשובץ ברשימה. "אנחנו צריכים להיות ריאליים. בקרב יוצאי אתיופיה יש שלושה מנדטים חשובים, ובריצה לבד לא עוברים את אחוז החסימה".
"המטרה היא שנפרוץ את תקרת הזכוכית, שניצור שילוב ולא בידול", היא הוסיפה. "אני כחברת כנסת מובילה קו שבו כל חברי הכנסת צריכים להתעניין בסוגיות של אוכלוסיות מוחלשות, ובהן יוצאי אתיופיה. אני לא מוכנה להיות היחידה שמובילה את המאבק למענם – כי הם כמו כל אזרח, והקהילה האתיופית מהווה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
