מתכוננים לפינוי אפשרי: צה"ל בונה על מיליארדים מבסיסי החוף
משרד הביטחון נערך לפינוי אפשרי של המתקנים בפלמחים, עתלית, זיקים ומכון דוד: דורש ממינהל התכנון להסיר מהקרקעות את ההגנות מפיתוח עתידי כדי להשביח את ערכן. אדם טבע ודין מתנגד: "אזורים בעלי ערכי טבע נדירים"
בגלל סכסוך שותפים: כינוס נכסים לפרויקט נדל"ן בקריית מלאכי
הממד החמישי: כמה עולה חדר נוסף בדירה?
מחריף העימות בין המדינה להרצליה: הוקפאה בניית מחיר למשתכן בגליל ים
המתקנים שבמוקד הם בסיס זיקים, בסיס פלמחים, בסיס עתלית ומכון דוד, שטח ענק המשמש את רפאל במפרץ חיפה. השטחים מתפרסים על עשרות אלפי דונם במצטבר, שאם יופשרו לבנייה, אפילו חלקית, יאמיר שוויים לעשרות מיליארדי שקלים. למתקנים הללו אין בשלב זה תוכנית להתפנות, אך בעבר כבר הועלתה אפשרות של פינוי, וקצב גידול האוכלוסין במדינה תומך באפשרות כזאת. השטחים מתפרסים על כמה מהחופים היפים ביותר בישראל, כגון מפרץ עתלית וחוף פלמחים, והם בעלי חשיבות רבה מבחינת ערכי טבע וסביבה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
איחוד והגדרה מחדש
מינהל התכנון פועל מ־2015 לגיבוש תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) חדשה, המכונה תמ"א 1, שאמורה לאחד את עשרות תוכניות המתאר הארציות הקיימות היום, כ־50 במספר, לכדי תוכנית אחת בעלת שפה אחידה. בין התוכניות שאמורות להתמזג נכללת תמ"א 13 – תוכנית המתאר לחופים. בשלב ראשון סומנו שטחי החופים כ"מכלול חוף", שמשמעו שטח מוגן בעל ערך סביבתי. אלא משרד הביטחון מנסה להבטיח שבעתיד תהיה לשטחים הללו גמישות תכנונית, והוא דורש שהם יוגדרו כ"שטחים לבנים", שהמדיניות התכנונית בהם אינה מוגדרת אלא נותרת פתוחה.
המתנגד העיקרי למהלך כזה הוא ארגון אדם טבע ודין. להערכתו, הגדרה כזו תותיר את החופים ללא הגנה ותשאיר פתח לפרצה שתאפשר בעתיד לייעד אותם לבנייה בקלות יחסית. דרישה זו עולה גם מתוך דו"ח הלחץ של אדם טבע ודין, שבו הוא דורש כי משרד הביטחון יוריד מסדר היום את הבקשה לשנות את ההגדרה לפיה אם יפונו הבסיסים שלאורך החוף יישאר שם שטח פתוח. במסגרת המאבק הגיש אדם טבע ודין עתירה לבג"ץ, וזה הורה לחשוף את היקפי השטחים המוגנים בתמ"א החדשה. אז התברר כי מחצית משטחי החוף ועורף החוף שהיו מוגנים בתמ"א 13 אינם מוגנים בפרק החופים החדש.
לקראת הדיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) בפרק החופים שהתקיים באוקטובר 2018, הופצו התשריטים שבהם השטחים של משרד הביטחון מסומנים כ"מכלול עם הוראות מיוחדות". אדם טבע ודין מתנגד להגדרה זו, שהושגה בפשרה בין משרד הביטחון למנהל התכנון, ומאפשרת להקצות ייעודים שיהיו בזיקה לחוף בהסכמת המועצה הארצית. לטענתו, זיקה לחוף היא הגדרה אמורפית, שכן גם מלון או כפר נופש הם בעלי זיקה לחוף. נושא זה טרם הוסדר.
במשרד הביטחון אומרים כי השיקולים שמנחים אותו אינם כלכליים, אלא ביטחוניים בלבד. אלא שבחינת הסכמי הפינוי שכבר נחתמו במרכז הארץ מעלה כי המהלך הניב למשרד סכומי כסף משמעותיים. ב־2012 נחתם הסכם לפינוי חמישה בסיסים במרכז הארץ, ועבורם קיבל משרד הביטחון כ־1.9 מיליארד שקל.
היקף השטחים הנדונים כעת הוא עצום. בסיס זיקים משתרע על השטח שבין גדר המערכת עם עזה מדרום ועד לקיבוץ זיקים מצפון ומושב נתיב העשרה ממזרח; בסיס פלמחים מתחיל כ־5 ק"מ בלבד צפונית מאשדוד, משתרע על רצועת חוף של כ־6 ק"מ ומסתיים בקיבוץ פלמחים בשטח המוערך באלפי דונמים; בסיס עתלית מתחיל בקיבוץ נווה ים ומסתיים לאחר המבצר של עתלית, וכולל את ערכי הטבע החופיים לצד ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים ובעלי ערך רב; ומכון דוד משתרע על שטח מקריית ים בדרום עד עכו בצפון, ומתפרס על כ־5,000 דונם.
"שיקולים ביטחוניים"
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "אדם טבע ודין נאבק להגנת החופים לאורך כל רצועת החוף של ישראל, באכזיב, בכרמל, בפלמחים, בבצת ועוד. המאבקים הנקודתיים והחשובים הללו רק מעידים על האיום המערכתי שקיים על חופי ישראל מצד בעלי אינטרסים המבקשים להתעשר על חשבון משאבי הטבע שלנו. לכן דרושה אסדרה מקיפה שתשמר את ההגנה על החופים הן במסגרת תמ"א 1 והן במסגרת תיקון לחוק החופים, כך שתיבחנה מחדש תוכניות פיתוח ישנות שאושרו לפני כניסת החוק לתוקף ב־2004.
"אין סתירה בין ביטחון ובין הגנה על הסביבה. גם כשמשרד הביטחון משתמש בכמה מהחופים היפים במדינה כמו זיקים, עתלית ופלמחים לטובת צרכים ביטחוניים, עליו לעשות כל שניתן כדי לאפשר גישה חופשית של הציבור לאותם חלקי חוף שאין בהם צורך ביטחוני אמיתי, ובוודאי שיהיה עליו להחזירו לידיים ציבוריות עם פינוי הבסיסים הביטחוניים".
עו"ד אלי בן ארי, יועמ"ש אדם טבע ודין: "מדובר בחופים ושטחים בעלי ערך סביבתי גבוה במיוחד, שלא לחינם מוגנים כיום מפני פיתוח לאחר שמערכת הביטחון תתפנה מהם. אין שום הצדקה, ולדעתנו זה גם לא חוקי, להסיר את ההגנות הקיימות על השטחים האלה. בעתיד, לאחר שישוקמו, הם צריכים לעמוד לרשות הציבור הרחב בישראל ההולכת ומצטופפת. הסרה של ההגנות הקיימות פותחת פתח לספסרות בשווי מיליארדים על חשבון חופים השייכים לציבור וחייבים להישאר כאלו".
ממשרד הביטחון נמסר: "השיקול המוביל את מערכת הביטחון הוא צורכי הביטחון של ישראל. השטחים שבנדון הוגדרו בתוכנית המתאר כשטחי 'מכלול חוף מיוחד', הגדרה המאפשרת שמירה על החופים לצד המשך פעילות מערכת הביטחון. יש לציין כי הבסיסים האמורים אינם מיועדים לפינוי".
ממינהל התכנון נמסר: "מינהל התכנון רואה חשיבות רבה בשמירה על החופים, והנושא חשוב לו לא פחות מהארגונים הירוקים. הדבר בא לידי ביטוי בפרק החופים במסגרת תוכנית המתאר הארצית האחודה (תמ"א 1), שאושר לאחרונה על ידי מוסדות התכנון. פרק זה נותן הגנה מלאה מפני פיתוח לסוגיו בתחום חוף הים, 100 מטר מקו החוף, והוא מוסיף כ־12,600 דונם שטחים שמורים. עמדת מינהל התכנון באשר לשטחים המתפנים על ידי הצבא היא כי יש לאפשר בהם בעתיד שימושים בעלי זיקה לים, ויש להשאיר למועצה הארצית לתכנון ובנייה את הגמישות התכנונית בשטחים אלה לנוכח הצרכים המשתנים של מדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
