השירים הגנוזים של לאה גולדברג: הסיפור הליטאי מגיע לישראל
מופע מחול שכמו נלקח מ"סיפורה של שפחה", שירים של גולדברג שמעולם לא ראו אור, ערב מוזיקה אלקטרונית ואמנית שחוקרת צלילים. בחודשים הקרובים יגיעו לתל אביב שלל מופעי תרבות במסגרת פסטיבל "סיפור ליטאי", ויספקו הצצה לכל מה שבועט באמנות של ארץ נוי אביונה
"נתקלתי בשיר של לאה גולדברג, 'לתמונת אימא', ואהבתי אותו כל כך. כשלאה כותבת על אהבה זה רגיש מאוד בעיניי. אני מוצאת בנפש שלי חיבור אליה, היא נגעה בי מאוד". מי שמדברת על המשוררת הידועה בכזו ערגה היא לא ישראלית שגדלה על שיריה של גולדברג, אלא לינה בויבידוויצ'וטה, משוררת צעירה שחולקת עם גולדברג מולדת משותפת - העיר קובנה שבליטא. "ארץ נוי אביונה", כינתה גולדברג את אדמת ילדותה בשירה "משירי ארץ אהבתי", כואבת את יופיה ומורכבותה של הארץ שהותירה מאחור.
מול עיניה הנוצצות של בויבידוויצ'וטה, בעודה יושבת בספרייה הלאומית של ליטא בבירה וילנה ומספרת על החיבור העז למשוררת, אפשר רק להתפעל עד לאיזה מרחק יכולות המילים להדהד, מעבר לזמן ולגיאוגרפיה. לא רחוק משם, ברחוב המושלג הבוהק, עומד גן שעשועים ריק מילדים. מבעד לשקט וללובן אפשר ממש לשמוע את צחקוקה של גולדברג הילדה, מתנדנדת מעלה ומטה, מלקטת אוצר מילים מנטיפי הקרח על העצים.
ערב וילנאי יבש וקר, שרשראות של אורות קטנים משתרגות על ענפי העצים, רקדני להקת המחול Aura ניצבים על הבמה, חנוטים בתלבושות שחור-לבן שהן שילוב סוריאליסטי של מלכת הלבבות מארץ הפלאות ו"סיפורה של שפחה". זמר מלווה אותם מצדי הבמה בשירה אוונגרדית משהו, הם נעים במשורה, חנוקים בתוך כלא המלבושים, זה מחול מאופק, עתידני כמעט רובוטי. ככה רוקדים בעולם שבו הריקוד אסור, במין תשוקה כבושה. לפתע, נעל אדומה בוקעת מתוך השחור, מעליה רגל חשופה, ומאותו רגע הרקדנים משילים מעליהם את הכבלים, ומתפרקים בהדרגה על הבמה, עד לכדי מחול משוחרר, חופשי ומרשים באסתטיקה שלו.
בקרוב כולם יגיעו ארצה - החל מהמשוררת בויבידוויצ'וטה, שתקריא שירים גנוזים של גולדברג שטרם ראו אור, בעברית ובתרגום לליטאית, ועד ללהקת Aura שתתיר כל רסן על הבמה בסוזן דלל. כל זה יקרה במסגרת "סיפור ליטאי", פסטיבל ססגוני שיתקיים בין 7 במרץ ל-1 ביוני, ויכלול שלל אירועי מוזיקה, שירה, פרפורמנס, קולנוע ומחול שיישאו את סצנת האמנות הליטאית העכשווית היישר לישראל.
אירועים נוספים בפסטיבל, אותו יזמה נספחת התרבות הליטאי בישראל אלנה קידושיוטה יחד עם מכון התרבות הליטאי, יכללו מוזיקה ליטאית קאמרית, מוזיקאים מובילים כמו גם מקהלת איידיה הליטאית שיתארחו במוזיאון תל אביב, ואירוע המוקדש ללינה לפליטה (Lina Lapelytė), מהאמנים המובילים בליטא בתחום המייצג העכשווי וחקר הצליל; ערב שיוקדש למוזיקת אינדי ולמוזיקה אלקטרונית עכשוויות מליטא; סרט ליטאי שיוקרן בבכורה בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי דוקאביב, ומופע מחול ליטאי עכשווי במרכז סוזן דלל.
אירועי פסטיבל "סיפור ליטאי":
לאה גולדברג ומשוררי ליטא
ערב משירי לאה גולדברג שטרם ראו אור, עם צאת הספר "השירים הגנוזים". בערב יתארחו שתי משוררות עכשוויות מקובנה, יקריאו משירי המשוררת ומיצירותיהן, המשלבות נושאים של הנשיות עם הסביבה התרבותית הליטאית ממנה הגיעה גולדברג עצמה. את הקראת השירים ילוו הרצאות מעשירות וחלק מוזיקלי קצר.
7 במרץ בשעה 20:00, בית ביאליק בתל אביב
פסטיבל המוזיקה הבינלאומי על שם פליציה בלומנטל
במסגרת פתיחת הפסטיבל, יוקדש יום שלם למוזיקה קאמרית ליטאית עכשווית, בהשתתפות כוכבי המוזיקה הקלאסית בליטא. בנוסף, יוצגו לקהל הישראלי מספר מלחינים ליטאים, ומורשתה המוזיקלית הענפה של המדינה. בין האירועים באותו יום: הקרנת הסרט הדוקומנטרי "איך ניגנו את המהפכה" שביימה גיידרה ז'יצ'יקיטה, על להקת הרוק Antis ששיחקה תפקיד מפתח במאבקה של ליטא של שנות ה-80 לחופש; הופעה של המקהלה הקאמרית איידיה שתשיר מיצירות מלחינים מהארצות הבאלטיות; רסיטל פסנתר ועוד.
26 במרץ, מוזיאון תל אביב לאמנות
CANDY SHOP AND OTHER DANCES
שלושה מיצגים ושיחה. אירוע המוקדש ללינה לפליטה, מהאמנים המובילים בליטא בתחום המיצג העכשווי וחקר הצליל, שהפרקטיקה שלה מושרשת עמוק בתוך המוזיקה והתרבות הפופולריות. לפליטה חוקרת צורות שונות של מיצג וחוצה גבולות בין ז'אנרים, תוך שהיא מערבת בין טקסים עממיים למוזיקת פופ ואופרה. יצירתה מרבה להתייחס לסטריאוטיפים מגדריים, להזדקנות ולגעגוע. האירוע במוזיאון ישלב שלוש יצירות, שאחת מהן תבוצע על ידי האמנית עצמה. על מנת לחוות את היצירות ינועו האורחים בין חללים שונים במוזיאון.
16 באפריל בשעה 19:00, מוזיאון תל אביב לאמנות
Vilna Connection
ערב שיוקדש למוזיקת אינדי ולמוזיקה האלקטרונית העכשוויות מליטא. האירוע יורכב משני חלקים: הופעות חיות בתדר, ומיד לאחר מכן – מסיבה שתימשך לאורך כל הלילה במועדון האלפאבית, בהשתתפות דיג'יים ליטאים וישראלים. הפרויקט התפתח כתוצאה מחברות עתיקה בין המוזיקאי הליטאי מאנפרד סבאיאליס (Manfdredas Bajelis) והלייבל הישראלי "גרזן רקורדס".
4 במאי, "תדר" ו-Alphabet
הקרנת הסרט "אנימוס אנימליס: סיפור על אנשים, חיות וחפצים"
הקרנת הסרט מאת אייסטה ז'גוליטה, שעלילתו עוקבת אחר מפחלץ, חקלאי המגדל צבאים, ועובד מוזיאון. עולם בו בעלי חיים - חיים או מתים - מקיפים את האדם באופן ביזארי, וצופים בו ללא הרף.
3 במאי עד 1 ביוני, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט
סוף שבוע של מחול
מחול ליטאי עכשווי על במות המחול הישראלי. הצופים יפגשו יצירות שונות במגוון גישות כוריאוגרפיות ואמנותיות, כולל שיתופי פעולה עם מוזיקה קאמרית וריקודי רחוב.
23-25 במאי, מרכז סוזן דלל בתל אביב
הכותבת הייתה אורחת בווילנה מטעם מכון התרבות הליטאי.
