ליאור אליהו: "יכולתי לוותר בקלות וללכת"
אחרי שהניף גביע ראשון עם הפועל ירושלים, ליאור אליהו מסכם חצי עונה של רכבת הרים. על המינוי לקפטן, הפיצוץ עם עודד קטש, הפיוס והעתיד: "לא ארצה לשחק בקבוצה אחרת". וגם: קיצור תולדות הגויאבה
"יש בנו אהבה והיא תנצח", אמר פעם עדי גורדון כפרפראזה לשירו של אריק איינשטיין, במה שהפך למוטו של הפועל ירושלים ואוהדיה. השנים חלפו, האדומים ניצחו את מכבי ראשל"צ בגמר בארנה, והקפטן ליאור אליהו סגר מעגל: "הגביע הזה התפרק מרוב אהבה".
כן, הגביע החמישי בתולדות המועדון והראשון אחרי הפסקה של 11 שנה פשוט נשבר מרוב חגיגות ביום חמישי בלילה. המנכ"ל גיא הראל הרכיב אותו מחדש לפני שהוא נשלח לפחחות, ואליהו, שהגיע לראיון אחרי על האש חגיגי עם המשפחה, נתן לגביע את הטאץ' האחרון כדי שיוכל לעמוד יציב. "להניף אותו כקפטן היה רגע מאוד משמעותי עבורי", הוא אומר.
"גם ברמה הקבוצתית, מאז שהקבוצה הזאת התחילה מחדש לפני חמש שנים וחצי אחת המטרות הייתה לזכות בגביעים, ולא הצלחנו. זה היה מאוד חשוב למועדון. היו הרבה מנחוסים ותקרות זכוכית שהיינו צריכים לנפץ". הליגה עדיין רחוקה מסיומה, אבל כבר עכשיו ברור שהעונה הזו היא רכבת הרים מבחינת אליהו – מקצועית ורגשית.
ההתחלה: "חלום שהתגשם"
העונה השישית של אליהו בן ה-33 בירושלים נפתחה כמו חלום עם המינוי לקפטן. ואכן, הוא היה בשבועות הראשונים סוג של מנהיג עבור שאר השחקנים. "מבחינה מקצועית תואר הקפטן לא נותן כלום", הוא מסביר, "צריך לעשות את ההבדלה הזאת, זה נותן הרבה כבוד ומעמד, תואר כזה שחקן צעיר לא מקבל. בפן האישי יש איזושהי הגשמת חלום, להוביל קבוצה, להיבחר כקפטן בקבוצת כדורסל גדולה כמו הפועל ירושלים".
אבל האידיליה לא נמשכה יותר מדי זמן. בנובמבר טיישון תומאס חזר מהשעיה והתחיל לנגוס בדקות של הישראלי, בעיקר בליגת האלופות.
ההשעיה: "החיה הפנימית רוצה לשחק"
ההידרדרות החלה בדצמבר עם הפסד לאא"ק אתונה, שבו קומץ אוהדים צעק לעברו: "תפרוש כבר", ונמשכה עם משחק של חמש עבירות ושתי נקודות בארבע דקות מול מכבי ת"א. הפיצוץ הגדול קרה בזמן ההפסד למכבי ראשל"צ בתחילת ינואר. עודד קטש הוריד אותו לספסל, ואליהו התעצבן וביצע תנועה המדמה זריקת בקבוק מים לעברו של המאמן.
יום לאחר מכן, באסיפת הווידיאו, קטש התעכב על הטעויות שהובילו להפסד, בייחוד על אלו שביצע אליהו. הקפטן לא אהב את המתרחש ובין השניים החל ויכוח קולני ומכוער שהסתיים בסופו של דבר בהשעיה לשבוע וחצי.
מה קרה שם?
"גם קפטן, מעבר לזה שהוא בן אדם, הוא גם שחקן כדורסל. יש אנשים שנוטים לחשוב שאם מישהו קפטן אז הוא לא שום דבר אחר. כל שחקן כדורסל רוצה לשחק ולהיות טוב, ברור שקפטן רוצה אולי יותר מכולם שהקבוצה תצליח, אבל בלי קשר הוא רוצה לשחק. לכל שחקן כדורסל יש איזשהו סוג של חיה פנימית שרוצה לשחק".
"אם הייתי שלם עם זה שאני משחק פחות אז הייתי יותר מודאג מאשר מזה שהתרגזתי שאני לא משחק. להיות אנמי ולקבל את התוצאה כמו שהיא זה הדבר הכי גרוע לספורטאי. כל עוד אני משחק כדורסל ברמה גבוהה אני רוצה לשחק".
יש לא מעט שחקנים בגילך שדקות המשחק הן כבר לא אישיו בשבילם.
"אני לא מאמין להם. מי שמסתכל פחות על דקות – שלא ישחק כדורסל".
קח אותי לנקודה שבה נשברת.
"עברתי תקופה לא נעימה. אתה לא עובר אותה לבד, כל המשפחה עוברת את התקופה הזאת איתך ביחד. אני יכול להצביע על כל כך הרבה תקופות יפות ותקופות פחות טובות בקריירה שלי, זה בסופו של דבר מה שמעצב אותך כבן אדם. כמו שאני אקח איתי את התקופה הלא טובה שהייתה לי לפני חודש וחצי, אז אני אקח איתי גם את הזמן הנוכחי, עם כל המחמאות, החיוכים והחיבוקים.
להיות ספורטאי ברמות הגבוהות מצריך ממך לדעת להתמודד עם שני המצבים, הגדולה היא לדעת לצאת מהנקודה הזאת, כי יכולתי בקלות לוותר ולהגיד שאני לא רוצה וללכת – ורק להסתכל אחורה ולנוח על זרי הדפנה על כל מה שהשגתי, אבל זה אף פעם לא נגמר. פעם דייויד בלאט אמר שצריך להיות טוב כאילו שזה המשחק האחרון שלך".
החזרה: "היחסים עם עודד מצוינים"
אחרי ההשעיה קטש ואליהו ערכו שיחה בה החליטו להשאיר את כל המשקעים מאחור ויצאו לדרך חדשה. במקום 8.8 דקות בליגת האלופות, אליהו קיבל בחמשת המשחקים האחרונים 15.6 דקות בממוצע.
במבט לאחור, יש דברים שהיית עושה אחרת?
"לא חושב שמהצד שלי היה משהו כל כך אימפולסיבי, לא קיללתי. הייתי בנקודה כזאת שלא הייתי בה בחיים, נקודה שגם לא חשבתי שאני יכול להגיע אליה, זה לא האופי שלי. אני לא שחקן בעייתי, זאת העונה ה־16 שלי ואף פעם לא הייתי קרוב להשעיה. אמרתי לעצמי שזו עוד נקודה בקריירה שאני אצחק עליה בעוד כמה שנים. אני כבר צוחק עליה, ממשיכים הלאה, זה היה שטותי, חד-משמעית".
היה רגע ששאלת 'למה אני צריך את כל זה'?
"לא, אפילו לא לשנייה, אין לי ניסיון חיים של בן 60, אבל אני כן יודע שכשמסתכלים על דברים לאחור צוחקים עליהם, אחרי שהייתה שיחה וכולם הבהירו את הצד שלהם, חומסקי אמר לי, 'הכל בסדר, עוד חודש אתה מרים גביע'. ידעתי שכדורסל זה מאוד דינמי, לוותר זה הכי קל, באופי שלי אני לא בן אדם שמוותר".
אתה וקטש השארתם הכל מאחור?
"כן, גם לפני הזכייה. היחסים עם עודד מצוינים, גם לפני כן היחסים היו טובים, צריך לעשות את ההפרדה בין דברים מקצועיים ליחסים בין אישיים, ברור שיהיו לפעמים אי-הסכמות מקצועיות, אבל גם כשיש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם על המגרש אני לא נותן לזה לחלחל לפן האישי שלנו כי באמת שיש בינינו יחסים מאוד טובים, ואני לא חושב שיש משהו שיכול לקלקל את זה".
ההנפה: "הגיע לאוהדים גביע"
כפי שהבטיח חומסקי, ירושלים ואליהו אכן הניפו את הגביע כעבור חודש. קטש אמר בסיום שאליהו רצה את זה יותר מכולם. "רציתי את זה מאוד מאוד מאוד, אני יכול להוסיף את המילה 'מאוד' עוד מאה פעמים, יש לזה הרבה משמעויות", מאשר הקפטן.
בעיקר בשביל התדמית?
"לא, אני לא נלחם בשביל התדמית שלי אחרי 16 עונות בקריירה, אני לא בא לרצות אף אחד, רציתי את זה מהרבה סיבות, קודם בשביל הקבוצה כי יש פה דרך מדהימה ואנשים מדהימים, אחר כך בשביל האוהדים שמגיע להם והגיע להם גביע בקדנציה הזאת של ירושלים, וגם בגלל הפן האישי, בגלל מה שהיה, מהמקום הזה של קפטן, לעשות וי על עוד משהו משמעותי בקריירה".
ביוני אתה מסיים חוזה. מה הלאה?
"אני חושב שאני רוצה להמשיך בירושלים. אם אמשיך לשחק כדורסל אחרי הקיץ הזה אז אני ארצה לשחק כאן, לא ארצה לשחק במקום אחר. אני מאוד אוהב את המועדון והקהל".
אתה מוכן לפרישה?
"מי אמר שאני פורש? אמרתי שאם אני אשחק כדורסל זה יהיה בירושלים".
ואם הם לא ירצו לחדש חוזה?
"הדברים תלויים לא רק בי. יכול להיות שאני ארצה והם לא. אני מעריך שיותם (הלפרין) לא רצה לפרוש השנה, הדברים תלויים בקבוצה. איך אומרים? נגיע לגשר ונחצה אותו".
קיצור תולדות הגויאבה
"אין לגויאבה סוד, זה פשוט בא לי טבעי. זה התחיל בגליל. בפעם הראשונה שזרקתי ככה, אורן עמיאל אמר שהוא ראה מישהו שקוטף גויאבה מעץ וזורק אותה לדלי, וזה הזכיר לו אותי. אבישי גורדון שמע את זה ראשון ואז זה עבר לשדרנים והתחילו לקרוא לזה גויאבה".
לפנייה לכתב/ת 
