"ימאהה תייצר בסוף גם מכונית"

הראיון עם אריק דה סיינס, נשיא ימאהה אירופה, נערך בבית קפה בעיר העתיקה בירושלים, כשהוא לוקח הפסקה מסיור באזור עם אשתו ("האמת, אזור מרגש. אני פרוטסטנטי, אשתי קתולית ושני החתנים שלנו יהודיים. עוד נחזור לכאן לביקור משפחתי"). אבל לסיינס (59) יש עוד אמונה אחת בחייו: אופנועים. "אבא שלי וסבא שלי רכבו, אני רוכב מגיל 3־4. בגיל 14 עבדתי כמכונאי כדי לקנות את האופנוע הראשון שלי, ואחר־כך כדי

אריק דה סיינס - "אולי עם שישה גלגלים"

ימאהה שוב מבטיחה: נייצר מכונית

האופנוענות השתנתה הרבה מאז התחלת לרכוב?

"המאה ה־20 הייתה המאה של המהירות. מהירות סימנה קידמה והרפתקאות. אבל היום זה השתנה. מהירות נתפסת כחיסרון. יש מצלמות מהירות בכבישים. אנשים רוצים קודם כל לחיות כמה שיותר, גם אם החיים יהיו יותר משעממים. רכיבה מקושרת היום יותר להנאה, לא למהירות".

איך זה משפיע על הקטנועים והאופנועים שאתם מייצרים?

"לכן נכנסים לשוק כלים חשמליים. יהיו לנו גם דגמים היברידיים ודגמי בנזין נקיים יותר. אולי גם אופנועי 'תא דלק', מונעים במימן, כלים שמכבדים את הטבע ומזהמים פחות".

השקתם גם אופנוע תלת־גלגלי ראשון, הנייקן.

"ויהיו לנו עוד כלים עם שלושה גלגלים. כלים שמשמרים את ההנאה, אבל מגינים יותר על הרוכב. הרבה יותר אחיזת כביש. הרכיבה עליהם קלה יותר, כי זה מה שאנשים מחפשים היום. רוצים ללמוד מהר גם רכיבה על אופנוע".

אבל הדגש שלכם כיום הוא על אופנועים שמתמקדים לא בטכנולוגיה מתקדמת, אלא בתמורה לכסף.

"משפחת דגמי ה-MT שלנו נולדה אחרי המשבר הכלכלי של 2008. המתחרים טענו שצריך להפוך ליצרני פרימיום כדי לשרוד, לצאת מהייצור הכמותי. אני חשבתי שהם משוגעים ויהרגו ככה את העסק. חשבתי שצריך דווקא ללכת ולהתמקד בתחום של כלים שעולים באירופה 6,000 עד 10,000 יורו. שיהיו כלים לא משעממים, אבל בעיקר נגישים כלכלית".

דה סיינס, שממשיך לרכוב גם היום, בין השאר באוסף הפרטי שלו שכולל 100 אופנועי מרוץ, משמש גם כיו"ר משותף של בית האופנה הפריזאי הסופר-יוקרתי הרמס, בעקבות אחזקות משפחתיות בחברה. לישראל הוא הגיע לחנוכת אולם התצוגה הדיגטלי החדש בתל אביב של יבואנית ימאהה, מטרו, וגם כדי לחפש טכנולוגיות חדשות למוצרים העתידיים של החברה. בעולם ימאהה שומרת על מקומה כיצרנית האופנועים השנייה בגודלה אחרי הונדה, בשוק עולמי שצמח ב-5.6% ב-2018 ל-52.5 מיליון כלים.

הצגתם בתערוכות כמה אבות טיפוס לרכב 4 גלגלים. מתי ימאהה תייצר מכונית?

"אנחנו כבר מייצרים כלי 4 גלגלים לשטח, ויש לנו ידע להעביר אותם לכביש. אנחנו מזהים את הצורך בכלי רכב עירוניים קטנים, אוטונומיים בחלקם. אבל ניכנס לשוק רק עם מוצר מתאים, ברוח שלנו. אולי עם 3, עם 4, או עם 5 ו-6 גלגלים. הוא יהיה חייב להביא בשורה.

"אני רואה עמיתים שלי בתעשיית הרכב, שעומדים עם מפעלים גדולים ויקרים, יש יותר מדי יצרנים ופסי ייצור. לא רוצה שנהיה עוד אחד. זו השקעה עצומה להיכנס לתחום הרכב. אז מתבקשת ברית עם יצרן קיים, אבל הם רואים אותך כאיום. אז אולי ייקח לנו יותר זמן, אבל נעשה את זה לבדנו, פריצת הדרך בתחום הזה כבר בדרך, גם אם היא תיקח 10־20 שנה".

תאמצו את תצורת אולם התצוגה הדיגיטלי שפיתחה מטרו?

"אנחנו מעניקים חופש למפיצים שלנו, ומטרו הוא אחד הטובים שבהם. נתח השוק שלנו בישראל הוא מהגבוהים בעולם, למרות שאנחנו לא תמיד הכי זולים. אני לא יודע אם נאמץ את כל האופציות, אבל הם בהחלט נותנים לנו כיוון לחיבור בין העולם הפיזי והדיגיטלי. נעתיק חלק מהפיתוחים האלה. אנחנו מתייחסים למטרו לא רק כמפיץ, אלא גם במעבדה. אנחנו מנסים לאמץ טכנולוגיות ישראליות, ועובדים על שיתוף פעולה עם ווייז. קישוריות וחיבוריות חשובות כיום גם לרוכבים. הייתי גם בגוגל ובפייסבוק, אבל לא התרשמתי. הם חושבים מסחרית מדי".

אתה גם משמש כיו"ר הרמס היוקרתית, שמוכרת לעתים תיקים במחיר של אופנוע. איך זה מסתדר?

"אני פחות אוהב את המושג 'יוקרה', מעדיף 'איכות'. הרמס מוכרת למי שמחפש מוצר שיחזיק שנים ומוכן לשלם בהתאם. אני עדיין משתמש בארנק הרמס שסבא שלי קיבל ליום הולדת ב-1960. בימאהה אנחנו מייצרים בכמויות, לכן המחיר הוא פקטור מרכזי. בהרמס יש מוצרים שאנחנו מייצרים רק בשתי יחידות. יש את המחיר שעולה לנו לייצר מהעור הכי טוב, בידי אנשי מקצוע הכי טובים, ואם יהיו לקוחות שיקנו, המוצר יחיה. בשניהם מדובר במוצר שאתה קונה מתוך הערכה ואהבה. לכן יזמתי כבר פעמיים סדרות מוגבלות של אופנועי ימאהה עם עור של הרמס. ייצרנו מסדרה אחת 12 עותקים ומאחרת 10. אחד שמרתי לעצמי".