שתף קטע נבחר
 

הבעיה של החינוך בישראל במאה ה-21

ללמד ידע או ללמד איך ללמוד? לתרגל מיומנויות או להתעמק ביצירתיות? מה חשוב יותר, שקדנות או סקרנות? לדור הצעיר אין זמן לחכות לתשובות

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

"הגעתי לראיון עבודה בסטארט-אפ, ופתאום המנכ"ל הטיל עלי משימה", סיפרה לי בת של חבר. גלגלתי עיניים והיא המשיכה: "גם אני לא הבנתי מה הקטע, אבל אז הוא ביקש ממני לתכנת את המשימה בשפת מחשב שלא שמעתי על קיומה. הוא נתן לי מחשב עם אינטרנט ושעה וחצי, גם ללמוד את השפה וגם לתכנת בה את המשימה".

 

 

הסיפור הזה משקף את הסערה שבה שרוי עולם החינוך, כיצד להכין את התלמידים למאה ה-21, המאה המוזרה שחמישית ממנה כבר נגמרת אך הוויכוח נמשך: האם ללמד ידע או ללמד איך ללמוד? האם לתרגל מיומנויות או להתעמק בחשיבה יצירתית? איזו תכונה יותר חשובה, שקדנות או סקרנות? ואיזו למידה לעודד, עצמית או עבודת צוות?

 

יש שטוענים שכל הידע נמצא ברשת. לא צריך לשנן ואין צורך לדעת. גוגל כבר ימצא לנו את הכול. רובוטים עושים עבודה שמתבססת על ידע, בעוד שהעתיד של בני האדם טמון בשיתופיות, ביצירתיות וברגישות. פעם לימדו מקצועות כמו מתמטיקה והיסטוריה, גיאוגרפיה ואמנות, אבל עכשיו הכול מתערבב, כי היום ה"מה" הרבה פחות חשוב מה"איך".

 

אחרים בכלל גורסים שמצוינות היא עדיין מפתח זהב לפתרון הבעיות הגדולות של דורנו. למצוא תרופות למחלות, לספק מזון בריא לכולם, להגיע לפריצות דרך במדע ולפתח פתרונות טכנולוגיים - כל אלה נשענים על ידע ומיומנות, במיוחד בתחומי המתמטיקה והמדעים. אין קיצורי דרך. כדי להגיע לרמת מצוינות שכזו צריך ללמוד ולדעת, חייבים להשקיע ולהתאמץ, לתרגל ולהתמיד.

 

טורים נוספים בערוץ הדעות:

 

לפי מבחני פיז"ה יש לישראל בעיה גדולה באופק. רק 9% מהתלמידים בארץ מגיעים לרמת מצוינות, פחות מהממוצע העולמי. רק שליש מהמצטיינים הן בנות, ואין בין המצטיינים כמעט בכלל תלמידים ערבים.

 

אנשי ה-OECD מספרים שהם בנו את פיז"ה מתוך ניתוח הידע, הכלים והתכונות הדרושים לשוק העבודה של המאה ה-21. הם טוענים שבעשור הקרוב צפוי שיעור המשרות בעולם שקשורות במתמטיקה ובמדעים לצמוח ב-28% בהשוואה למקצועות מבוקשים אחרים שיגדלו רק בשבעה אחוזים.

 

את המצוינות, הם הגדירו כ"מדרגה גבוהה של הבנה, חשיבה ויישום שבה תלמידים נעזרים בידע ובמיומנות שלמדו ומשתמשים בהם בתבונה וביצירתיות כדי להתמודד עם מצב מורכב חדש". ההגדרה הזו הביאה אותם להצביע על כך שמדינות רבות מתבלבלות. הן חושבות שעליהן לבחור בין ללמד ידע ובין ללמד לחשוב, כאשר בעצם מדובר בשתי מדרגות התלויות זו בזו.

 

"הצלחת במשימה?", שאלתי את בתו של החבר, והיא השיבה בחיוך: "אני שולטת בכמה שפות תכנות, כך שאני יודעת את החוקיות. אני מכירה מישהו ברשת שיודע שפות אזוטריות, אז כתבתי לו במסנג'ר והוא שלח לי לינק לעמוד של החברה וחוברת הדרכה. קראתי, ניסיתי, קצת טעיתי, אז תיקנתי והצלחתי".

 

עכשיו כשאני נזכר בסיפור הזה, אני מתחיל לחשוב שאולי התשובה לדילמה בכלל נמצאת לנגד העיניים. כנראה שני הצדדים בוויכוח צודקים. הרי המאה ה-21 כבר מזמן פה, ולדור הצעיר אין זמן לחכות לנו.

 

  • אלי הורביץ הוא מנכ"ל קרן טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי. הוא שותף עם משרד החינוך, קרן לאוטמן וקרן דניאל בוועידת גלפ הבינלאומית לחינוך, בהובלת "מפרש" וארגון גלפ העולמי, שתתקיים במרץ בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יוסף אדסט
אלי הורביץ
צילום: יוסף אדסט
מומלצים