מה עושים בחופשת סקי כשאי אפשר לעשות סקי

בשיתוף SkiDeal

אז מה עושים בחופשת סקי – כשאי אפשר לעשות סקי? מסתבר שלא מעט. האמת שעל הנייר הכל היה מושלם ומוכן לעוד חורף לבן משובח. השבועות הראשונים של דצמבר, טיסה לאיטליה, עצירה קטנה במילאנו והגעה ל-Passo Tonale. ארבעה ימים של חופשת סקי והסנפת החומר הלבן. אבל אז, לקראת סוף היום השני מתוך הארבעה, הגיעה הנפילה. סיבוב של הברך, ועוד כמה מכות – שעצרו את הטירוף של הגלישה. מה עושים? מתכרבלים בשמיכה? שוקעים בסדרות בחדר? אז זהו, שלא. מתברר שלאתרי הסקי יש הרבה מה להציע, גם לאלה שמושבתים מסקי. או כמו שאמר לי אנטוניו, איטלקי חביב עם שיער שיבה ושפם בלובי של המלון, "לפעמים הסקי הוא רק התירוץ להגיע לחופשה פה, כל מה שנעשה מסביב זה הכיף".

ההתחלה נראתה מבטיחה. פאסו טונלה(צילום: אלי סניור)

עם ברך נפוחה והליכה של פינגווין זה נשמע קצת פחות טוב, אבל אז התברר שאת השערות הלבנות על ראשו קיבל אנטוניו מניסיון. הבחור פשוט יודע מה הוא אומר. אתר הסקי Passo Tonale משתרע על שני אזורים של לומברדיה וטרנטינו Ponte di legno – Tonale. אחד הדברים שמייחדים את האתר, הוא שהדרך אליו נגישה ממספר מרכזים עירוניים גדולים, דבר שהופך אותו לאטרקיבי במיוחד גם לאלו שרוצים לקפוץ ליום שלג אחד ולחזור אחר כך לעיר. בשל העובדה שהאתר מתנשא לגובה של 3,000 מטרים בזכות הקרחון Presena, יש אפשרות לעשות בו גלישה גם בסוף הסתיו ואפילו עד עונת האביב.

פאסו טונלה מציע 28 מעליות סקי מודרניות ורכבלים שמכסים 100 ק"מ של מסלולים. המפורסם מביניהם הוא המסלול "פרדיסו" שנחשב לאחד הארוכים באירופה עם 11 קילומטר של מסלול בשיפוע של 45% ויורד מהקרחון פרסנה (Presena) ועד העיירה פונטה די לנגיו.

גודלו של האתר, לא מהגדולים ביותר באירופה, הופך אותו למתאים במיוחד גם לבעלי משפחות. מי שמגיע השנה וקונה חבילת סקי מלאה, יקבל סקיפס חופשי לילד (עד גיל 8) לאותם המסלולים, בבחינת ההורה ישלם – הילד עלינו. מה לא עושים האיטלקים האלה, כדי להחדיר את מחלת הגלישה לילדים כבר בגיל הרך.

טיול סקי ללא סקי

אבל אז זה קרה. דווקא ביום השני, באחת הירידות היותר פשוטות. איבוד שליטה של שנייה, ונפילה על השלג הרך, עוד גלגול של 200-100 מטרים, ועצירה ברשת הביטחון הכתומה. "אתה בסדר?" ישאל חברי נדב, המקצוען בחבורה, ומיד יעבור לצחוק צחוק גדול.

עוד דקה תחלוף עד ששני איטלקים חמודים יחזירו את המגלשיים שניתקו אי שם למעלה. הדופק המהיר והכאב החד בישרו כי הפעם החבלה בברך קצת יותר רצינית. אחרי ירידיה איטית באמצעות המעליות, הגענו סוף סוף למטה עם המחשבה שלא הרפתה "מה עושים עוד יומיים בחופשת סקי בלי לעשות סקי?" מחשבה שבדיעבד התבררה כמצחיקה. אוכל טוב, קונצרטים על הקח, ג'קוזי בגובה 2,600 מטר או יציאה לטיול במזחלות כלבים. בקיצור - לא חסר. אחרי שנעזרנו בצוות המלון, שסיפק את שקיות הקרח הנדרשות, התחיל התכנון המחודש של השהייה באתר הסקי.

חשוב לדעת תמיד איפה ממוקמת המרפאה באתרי הסקי(צילום: אלי סניור)

"לך לקונצרט בגן עדן", הסביר לי נציג המלון כשהוא מכוון את ידו למעלה ההר. כן כן. מנהלי האתר הפכו את השהייה באתר הסקי גם לפסטיבל מוסיקה. על השלג, בגובה 2,600 מטר, הם הקימו איגלו ענק שהופך למעין תיאטרון עם 200 מקומות ישיבה. שם יוכלו חובבי מוסיקה להיות גם קרובים לשמיים, גם לראות לבן וגם לשמוע מוסיקה. 4 קונצרטים בשבוע עד האביב, וכל המכשירים עשויים מקרח. חוויה מיוחדת ולא רק לחובבי המוסיקה הקלאסית (20 יורו למופע, 50 יורו למופע וארוחת ערב)

מי שלא רוצה לגלוש אבל רוצה להישאר בכושר, יכול לנצל את קרחון אדמלו (Adamello) על מנת לבצע טיפוס הרים. מעין חדר כושר בלי גג, שכולל גם מאמץ פיזי עצום וגם מאמץ אירובי. הצ'ופר שלכם הוא הנוף המרהיב במקום מסכי הטלוויזיה של חדרי הכושר המוכרים. את זה כמובן מומלץ לעשות עם מדריך אלפיניסטי מקצועי, שיידע להעריך את רמת הקושי שמתאימה לכם, ולשלב עם זה גם כיף.

למלא את הבטן בפחמימות. פיצה בפונטה לגנו(צילום: אלי סניור)

מי שקצת יותר עצל, יכול לעשות סיבוב על סנו-מובייל - אופנועים עם מגלשיים שאפשר לרכוב עליהם במסלולים ייעודים, ליהנות מהנוף וגם לגלוש בבטחה. ישנם סיורים מאורגנים שיוצאים כמה פעמים ביום, וחלקם מסתיימים עם ארוחת ערב רומנטית גבוה על ההר. דרך אחרת היא באמצעות מזחלות הכלבים, שיוצאות לסיורים בשטח ואפשר לשלב בהן גם ילדים ומשפחה שלמה. בהחלט הרפתקה שיכולה לתפוס יום שלם בלי הרבה מאמץ.

עוד דרך רפויית שרירים בהרבה לראות את הנוף היא באמצעות המסוק. יציאה מנמל התעופה הקטן טונאל תאפשר לכם לנפק תמונות נוף מדהימות ממבט הציפור ובלי להניד שריר אחד. שווה בהחלט.

ג'קוזי, סאונה, פיצה - מה רע?

אבל אנחנו כאמור חיפשנו את השקט והשלווה, ומצאנו אחת שכזאת בגובה 2,753 מטר על ההר. ממש קרוב לעננים. מעין בית מרפא שכולל מסעדה, 8 חדרים שמעוצבים בסגנון אלפיני, ג'קוזי וסאונה. מה אפשר עוד לבקש. למתחם קוראים פרסנה (Presna). המחשבה היא שבסיום יום גלישה, רגע לפני שהמעליות נסגרות, יגיעו הגולשים וירפו את שריריהם בתוך המים החמים והסאונות הלהוטות. כשמוסיפים לזה את הנוף עוצר הנשימה שניבט מחלון הג'קוזי, מדובר בהחלט בחוויה מרשימה.

פאסו טונלה הוא אולי לא המיוחד שבאתרי אירופה, ובטח לא מהגדולים ביותר, אבל אנחנו הגענו לאיטליה גם בשביל האוכל. בפאסו טונלה תוכלו למצוא מספר פיצריות מצוינות. כדי למלא את הבטן בפחמימות שווה לנסוע גם את הנסיעה הקצרה לעיירה הסמוכה פונטה די לנגיו (Ponte di Legno), שם יש מסעדות שף ומסעדות יוקרה שמשלבות ארוחות גורמה עם יין טוב.

באחת כזאת, Sporting, בילינו ערב שלם. הקומה התחתונה היא מסעדה מהודרת, ולמעלה ממוקם ביתה של המשפחה שלה שייכת המסעדה. חוויה שלמה של ספגטי ופסטות עם בשר ועם רטבים מיוחדים שרוקחים בתוך המטבח המשפחתי. על דבר אחד אין ויכוח, אחרי ארוחה דשנה שכזאת (35 יורו לאדם) ישנים טוב טוב.

בשיתוף SkiDeal