הניצחון האמיתי של נבחרת ישראל / מליניאק
ה-77:81 שהשיגו שחקניו של עודד קטש על הגרמנים כנראה לא יספיק כדי לעלות לגביע העולם, אבל הראה שיש לנו שחקנים צעירים שאפשר לסמוך עליהם. וגם: טעויות של ספרופולוס הובילו להפסד של מכבי ת"א במילאנו
ההחלטה של פיב"א להעניש את השחקנים במסגרת מלחמתה ביורוליג, אילצה את ישראל וגרמניה להופיע למחזור לפני אחרון במסגרת הטורניר המוקדם לגביע העולם עם נבחרות המשנה. בעיה היא גם הזדמנות, ובהעדרם של שחקני מכבי ת"א נפתחה הזדמנות לשחקנים צעירים להוכיח את עצמם והם לקחו אותה בשתי הידיים עם 77:81 בהיכל קבוצת שלמה.
כיף לראות שחקנים כחול-לבן נלחמים בהגנה, מניעים את הכדור וגם מסיימים בניצחון, למרות הטעויות המסורתיות בדקה האחרונה. נבחרת ישראל השאירה בחיים את הסיכוי התיאורטי שהיה לה להגיע לגביע העולם, אבל זה לא הדבר היחיד שחשוב, אלא הכנת שחקנים לנבחרת הבוגרת בעתיד.
למרות שזה היה אמור להיות משחק לפרוטוקול, הוא לא נראה כך. כדורסל הוא משחק שדורש תיאומים והנבחרת לא מתאמנת באופן קבוע, תוסיפו לכך את העובדה שאתמול (חמישי) שיחקנו נגד יריבים לא מוכרים, ותבינו למה זה הקשה על הכנה שהייתה לקויה ממילא.
הפתרון של עודד קטש היה בהצבת הרכבים שכללו שחקנים שמשחקים יחד באותה קבוצה או מאותו מחזור בנבחרת העתודה כמו גיל בני ודני אבדיה, או גיא פניני וטי.ג'יי. קליין שמשחקים יחד בחולון. למרות זאת, בדקות לא מעטות היו במגרש הרכבים שכנראה לא תורגלו מעולם.
התנאי לניצול הסיכוי הזעיר שנותר לישראל להעפיל לאליפות העולם היה ניצחון על גרמניה והוא הושג בדרך מכובדת. הרמה לא הייתה גבוהה כי גם היריבה חסרה את שחקני היורוליג וה-NBA, אבל גם יתר הקוביות נפלו בדיוק איפה שצריך.
גיאורגיה הפסידה אתמול ליוון ובמחזור האחרון היא צריכה להפסיד גם לאסטוניה, שהפתיעה בניצחון על סרביה עם מילוש תיאודוסיץ'. אם זה יקרה עדיין ישראל צריכה לנצח את סרביה בבלגרד. אשרי המאמין.
במפגש הקודם עם גרמניה נבחרת ישראל הייתה רחוקה מניצחון מרחק נגיעת כדור עונשין בטבעת. תומר גינת זרק את הכדור ללוח והסוף ידוע. את הנעשה אין להשיב, אבל תסריט האימים מהמשחק הקודם כמעט התממש שוב, כשפער של שמונה נקודות כמעט נמחק בגלל שרשרת טעויות ואיבודים.
סוף טוב אבל עדיין לא הכל טוב. המטרה היא לייצר ארבעה או חמישה שחקנים לנבחרת הבוגרת בשנים הבאות, וזה כולל את דני אבדיה, גיל בני ויפתח זיו. בני חייב לקרוע כמה זוגות נעליים בליגת העל, כדי להגיע לרמה של בר טימור (5 אסיסטים) ותמיר בלאט (היה מושבת אתמול בשל פציעה), אך הפוטנציאל בהחלט קיים.
מאמן לא חייב לשתף את כל השחקנים
שחקני מכבי ת"א שחסרו לנבחרת לא שותפו יותר מדי במילאנו וחבל. כי כשיובל זוסמן, ג'ון דיברתולומאו וג'ייק כהן שיחקו עם מייקל רול, מכבי הייתה חזק במשחק. בסופו של דבר זה נגמר בהפסד בהפרש ארבע נקודות שגבוה מהניצחון שהושג בתל אביב (2 נקודות).
מייקל רול הוא באנקר מהספסל, היתר סבלו מחוסר יציבות. הפערים בין רבע לרבע הם עצומים. ג'וני אובראיינט קלע 10 נקודות ברבע הראשון ורק 4 בשלושת הרבעים הבאים. הפעלת השחקן החם זו אחריות מובילי הכדור, אבל זו דרישה מוגזמת מסקוטי ווילבקין וג'רמי פארגו שמרוכזים בעיקר בעצמם.
לזרוק 34 שלשות במשחק חוץ זה הרבה יותר מדי, למרות שש נקודות מתנה שהושגו בשתי שלשות מעשרה דונם על באזר בסיום הרבעים השני והשלישי. פארגו עדיין לא בעניינים וצריך להתאים את בחירת הזריקות שלו לכושרו הנוכחי. ווילבקין תוקע את כל ההתקפה ובנוסף הוא גם מטרה להתקפת היריב שמשחקת עליו.
מאמן לא חייב לשתף את כל השחקנים, אבל אי אפשר להעלות את דיברתולומאו לראשונה לפרקט רק בדקה ה-33, ולצפות שהוא יתפקד. גרוע מכך, למרות שג'ון די, זוסמן וכהן נתנו הגנה מצוינת שהשאירה את מכבי בתמונה, יאניס ספרופולוס הוריד לספסל את ההרכב ההגנתי וההרכב ההתקפי ספג ריצה של 10:0 ב-1:20 דקות.
דיאנדרה קיין נחשב לשחקן הגנה טוב. כשנעדר מכמה משחקים מחמת פציעה ייחסו את 90 פלוס הנקודות שמכבי ספגה אז לחסרונו. אתמול מכבי עם קיין חטפה 47 נקודות בשני הרבעים הראשונים ו-87 במשחק כולו. קיין וטאריק בלאק מגזימים בביצוע עבירות, כי לשלוח 28 פעמים לקו את מילאנו שמדייקת בעונשין ב-85 אחוז זו התאבדות.
מייק ג'יימס הוא שחקן בדרגה מעל כולם. השאלה, איך שחקן כזה לא נחטף על ידי קבוצת ליגת על לפני שבע שנים כששיחק בהפועל גליל עליון?
לפנייה לכתב/ת 
