אמרתם שבת, אמרתם חלה. אמרתם חג (בסדר, לא בפסח), אמרתם חלה. אמרתם חלה, אמרתם קדושה, מסורת, בית, פחמימה, ובואו נודה בזה, אמרתם חלה בתקווה לבציעה. זה טעים. מאוד טעים. איכשהו יש משהו בחלה שהופך אותה לאוכל מנחם ומחבר כאחד.

מסתבר שאת החלה בצורתה הקלועה הביאו יהודים מארצות אשכנז, ועד לפני קום המדינה, היא לא הייתה מוכרת בצפון אפריקה.

הצמה המסורתית מקבלת בימים אלו שדרוג רציני, אחרי ששתי נשים סופר מוכשרות, שרה קלגמן ואלינה טיליפמן, התאהבו בבצק האנין והחליטו להוסיף לו שיק.

כל אחת מהן טובלת את ידיה בשלל עיסוקים. שרה מספרת לנו שלפני הכל היא יוצרת. "אני כותבת, יש לי בלוג, אני מפיקת פודקסט whats wrong with you, ואני אחראית תוכן לגופים שונים."

את אלינה היא הכירה כשעבדו ביחד. "אני עובדת בתעשית המוזיקה כבר 15 שנים", מספרת אלינה. "היום אני מתמחה בבנית קהילות ובמקביל הקמתי חברת ניאון , כל מוצר שתרצו, אני עושה בניאון. ANYTHING YOU WANT.

שרה גדלה במשפחה יהודית במישיגן ונהגה לאפות עם אמה חלות מדי שישי. שרה מעולם לא התנסתה בתהליך. "זה התחיל מזה שהיא שאלה אותי מה הדבר הכי מוזר שהכנתי עם חלה", צוחקת שרה. "ככה החלטנו להתחיל ולהתנסות בסגנונות השונים והמשונים לחלות".

את כל היצירות המאוד מקוריות שהן מכינות מהחלות שלהן הן מתעדות בדף האינסטגרם שלהן שזוכה לפופולאריות אדירה. מחלה בסגנון מנומר, לחלה ורודה בצורת לב, גמלים, שבלולים ושאר חיות, אותיות, צבעים שונים, מרקדמים וגדלים אדירים, והכל בטעמים שלא היינו מצפים לקבל בחלה שלנו. "זה יכול להיות הכל הכל , זה גם אחד השלבים האהובים עלינו בתהליך", הן מספרות. אנחנו נפגשות פעם בחוש ועורכות בדיקות וניסויים לטעמים חדשים שאנחנו מציעות בתפריט. משוקולד צ'יפס ועד לגבינה צהובה, מסמורס ועד ירקות." בימים אלו, עובדות השתיים גם על חלה ללא גלוטן שתושק בקרוב.

-

"בחיים לא חשבנו שזה יהיה עסק", מודה שרה. "זה היה פרויקט שעורר בנו תשוקה וראינו כמה אנשים אוהבים אותו. יש לנו לקוחות בגילאי 25-65, והם ממש לא נמנים על קהל יהודי בלבד.

כל מה שעושות השתיים הן למדו בעצמן והיום הן כבר מרגישות נוח מספיק עם התואר 'מומחיות החלה'. השתיים גם לוקחות בימים אלו חלק בChallah for Hunger במסגרת קהילת ROI רשת בינלאומית של צעירים אקטיביסטים יזמים ומובילי שינוי מהעולם היהודי.

אחרי שהחלו בטרנד בשנה האחרונה, נולדו גם לא מעט מתחרים. "אנחנו היינו הראשונות שעשו את זה, ללא ספק, והיום יש יותר. אני חושבת שאנחנו מביאות מודרניזציה לאוכל יהודי. היום אנחנו מזהות התעוררות של אהבה לאוכל יהודי ויש הרבה אנשים ויוזמות ברחבי העולם בניסיון לשכלל ולעורר את העניין בו. אנשים עושים דברים מגניבים."

ומה עם האהבה שלהן לחלות? מסתבר שלמרות השעות הנוספות בקרבת הפחמימה הטרנד לא פסח עליהן. "אנחנו נהנות מכל ביס וגם לטען=ום חלות של אחרים עדיין מעורר בנו השראה."