יין לבן על כוכב הלכת האדום
אחרי שהסינים הנביטו כותנה על הירח והסקוטים שיגרו ויסקי אל החלל, חוקרים מגיאורגיה עובדים על השלב הבא במרוץ לחלל: הפקת יין על מאדים
בחודש שעבר הצליחו מדענים סינים להנביט צמח כותנה על הצד הנסתר של הירח. הצמח אמנם לא נועד לשרוד את הלילה הארוך והקפוא על הירח, אך ההישג הסיני מצטרף לשורת מאמצים שמטרתם להבין כיצד ניתן לגדל צמחים מחוץ לאדמת כדור הארץ, זאת על מנת להאכיל את בני האדם שיישבו את החלל, מתישהו בעתיד. במחקר גיאורגי חדש ייעשה ניסיון להרחיב את היריעה אל מעבר לגידולים החקלאיים שחיוניים להישרדות, ונבדקת האפשרות לייצר במאדים יין, שישמח את לבבותיהם של בני האנוש על פני כוכב הלכת האדום.
עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
האם ישראל תוכל להאכיל את עצמה?
העתיד החם של נמלי האש
על פי ההערכות הנוכחיות, היום שבו האדם הראשון ינחת על מאדים (וישמח לכוס יין צוננת אחרי הטיסה הארוכה) לא רחוק. SpaceX, חברת החלל של היזם הסדרתי אילון מאסק, מתכננת לשלוח משימות מאוישות למאדים כבר ב-2024, ובנאס"א שואפים להגיע אל הפלנטה האדומה בשנות ה-30 של המאה הנוכחית. "האנושות תגיע למאדים בעוד זמן לא רב", אומרת הדס נבנצל, דוברת מרכז הדמיות החלל הישראלי D-MARS שמדמה את תנאי החיים במאדים במכתש רמון. "האדם הראשון שידרוך על מאדים כנראה כבר נולד, אולי הוא אפילו חי בישראל. אנחנו צריכים להתכונן ליום הזה".
חקלאות במינוס 60 מעלות
על מנת שבני האדם יוכלו לשרוד על פני מאדים לאורך זמן ואף ליישב אותו, יהיה עליהם לייצר מזון בעצמם, ולא להסתמך אך ורק על אספקה מכדור הארץ. החקלאות, שיטת ייצור המזון שהאדם שיכלל במשך אלפי שנים על פני האדמה הפורייה של פלנטת הבית שלנו, צפויה להיות קשה הרבה יותר ליישום בקרקע העקרה של מאדים.
"יש אתגרים רבים מאוד בתחום", אומרת נבנצל. "אין במאדים חמצן, אנחנו לא יודעים מה המצב שם מבחינת מים, לא בטוחים אם הקרקע בכלל מתאימה לגידול של צמחים, והכבידה שם היא שליש מזו של כדור הארץ". מעבר לכך, האקלים במאדים רחוק מלהיות אידיאלי עבור צמחייה שמותאמת לתנאים הנוחים של כדור הארץ, וכולל קור עז (הטמפרטורה הממוצעת בפלנטה היא מינוס 60 מעלות צלזיוס), סופות חול אדירות (כמו אלו שגרמו לגשושית אופורטוניטי להפסיק לפעול אחרי 15 שנה במאדים), וקרינה מסוכנת שחודרת דרך האטמוספירה הדלילה והשדה המגנטי החלש, כמו קרינת UV, רנטגן וגמא.
המאמצים החקלאיים יהיו קשים במיוחד אם היבול הרצוי יהיה ענבים ליין: כמו שחובבי יין יודעים, איכות וטיב המשקה מושפעים מאוד ממשתנים שונים, כמו מאפייני הקרקע, מזג האוויר, אופן הטיפול בכרם ועוד. זו גם הסיבה שלשינוי האקלים עלולה להיות השפעה נרחבת על תעשיית היין כאן בכדור הארץ.
ענבים, תותים ורוקט
החוקרים הגיאורגים בחרו להתמקד דווקא ביין לאור המסורת הארוכה של מדינתם בתחום: ב-2017 נמצאו בגיאורגיה כלי חרס ששימשו להכנת יין כבר לפני 8,000 שנה, ויש שסבורים שתעשיית היין העתיקה החלה שם. יין מיוצר בגיאורגיה גם היום, בעיקר מזנים מקומיים, והוא מהווה מרכיב משמעותי בזהות הלאומית הגיאורגית. לכן פרויקט המחקר החדש נקרא "IX Millennium", לציון האלף התשיעי שבו מיוצר יין בגיאורגיה.
במסגרת הפרויקט, שיחל בתקופה הקרובה, ייחשפו דגימות אדמה שידמו את הקרקע שאופיינית למאדים לתנאים ששוררים על פני הפלנטה. השיטה החקלאית שבה ישתמשו החוקרים היא גינון אנכי, כלומר הצמחים השונים יגודלו במשטחים שיונחו זה מעל זה, תחת תאורה מלאכותית ותוך התערבות אנושית מינימלית בלבד. לצד הענבים ינסו החוקרים לגדל גם תותים ורוקט.
יעברו עוד כמה שנים עד שלמחקר יהיו תוצאות שמהן ניתן יהיה להסיק מסקנות של ממש, אבל השערתם של החוקרים היא שענבי היין הלבן, שעמידים יותר בפני נגיפים, הם אלה שישרדו בצורה הטובה ביותר על מאדים. לטענתם, קליפת הענב עשויה להחזיר את הקרינה שפוגעת בענבים ולא לאפשר לה לחדור אל תוך הפרי, וכן להגן עליו מפני נזקים כמו סופות אבק.
אחד הזנים שהחוקרים תולים בו את התקוות הרבות ביותר הוא הרקאטסיטלי (Rkatsiteli): ענבים ירוקים עם כתמים אדמדמים שמהם מיוצר יין לבן גיאורגי פופולארי, שידועים בעמידותם הגבוהה לחורפים קרים ולעונות קיץ חמות.
חשוב לציין שהמחקר החדש לא יבחן כיצד ייוצר היין עצמו, לאחר שהענבים יבשילו. השלב העיקרי בתהליך זה הוא ההתססה, שמתרחשת כשמוסיפים למיץ הענבים (התירוש) שמרי יין, שהופכים את הסוכר שבמשקה לאלכוהול. אם החוקרים יצליחו במשימתם, יהיה צורך לגלות כיצד תנאים כמו הכבידה המופחתת ישפיעו על התהליך לפני שניתן יהיה לגמוע מן השיכר.
צ'ייסר חללי
המחקר הגיאורגי הוא לא הניסיון הראשון להביא את האלכוהול אל החלל. הסינים שלחו בעבר ענבי יין אל החלל, חברת באדווייזר ביצעה מספר ניסויים על זרעי שעורה בתחנת החלל הבינלאומית במטרה להפוך לבירה הראשונה בחלל, וחברת ארדבג שלחה וויסקי סקוטי מתוצרתה אל מחוץ לכדור הארץ - וגילתה שהמסע בחלל שינה את טעמו.
ניסיונות אלה מצטרפים לשורת מאמצים שנועדו לחקור את נושא החקלאות בחלל. מלבד צמח הכותנה שהונבט על הירח, בתחנת החלל הבינלאומית גידלו בהצלחה חסה אדומה. קיימים בתחום גם מספר פרויקטים שמדמים את התנאים בחלל כאן בכדור הארץ, כמו פרויקט גרמני שבו הצליחו מדענים לגדל מלפפון ללא מצע, בחממה שמסוגלת לפעול בטמפרטורות נמוכות מאוד כששורשיו באוויר והם מקבלים מדי כמה דקות ישירות על השורשים רסס עשיר בתערובת מינרלים וחומרי דישון החיוניים להתפתחותם.
מאדים בנגב
גם כאן בישראל מתכוננים לנחיתה על מאדים. במרכז D-MARS, שפועל באזור מצפה רמון, נערכות משימות שנועדו לדמות את ההתנהלות העתידית במאדים. במשימות אלה, שנמשכות כ-11-4 ימים, שישה "רמונאוטים" חיים ופועלים בתנאים דומים לאלה שיאפיינו את המשימות העתידיות על פני הפלנטה השכנה: הם מתגוררים במבנים שהאסטרונאוטים צפויים לחיות בהם במאדים, ניזונים מאוכל מתאים, יוצאים אל השטח המבודד והצחיח בחליפות חלל, מתקשרים עם חדר הבקרה בעיכוב של כעשר דקות (שייגרם בעקבות הזמן שייקח לשדר התקשורת לעבור בין שני כוכבי הלכת), ועוד.
אחד הפרויקטים שנערכו במסגרת D-MARS הוא גידול חסה הידרופונית, שהתבצע כחלק מתוכנית שבה השתתפו תלמידי תיכון מכל הארץ. בשיטה ההידרופונית הצמח מגודל על מצע שאינו כולל אדמה, כשהחומרים המזינים שהצמח סופג בדרך כלל מן הקרקע מוספים למי ההשקייה באופן מלאכותי. שיטה זו עשויה להועיל מאוד לאסטרונאוטים עתידיים, בעיקר אם האדמה על פני מאדים תתגלה כלא מתאימה לחקלאות. "בניסוי שנערך ב-D-MARS גודלה חסה בצורה כזאת בהצלחה רבה, מה שנותן לנו תקווה להצליח לגדל חסה הידרופונית גם במאדים", מסכמת נבנצל.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה ".
לפנייה לכתב/ת 
