עובדות פיליפיניות וילדיהן ניצבים בפני גירוש: "רוצים להישאר ולהתגייס לצבא"
יותר מאלף איש התאספו בתל אביב במחאה על כוונת רשות האוכלוסין לגרש בקיץ הקרוב עובדות פיליפיניות שפגה אשרת השהייה שלהן יחד עם ילדיהן שנולדו בישראל. בנות 11 המועמדות לגירוש: "אנחנו מפחדות. פה נולדנו". בן 12: "מבקשים את הזכות לחיות כאן כמו כולם"
מעל אלף איש השתתפו אתמול (שבת) באירוע סולידריות עם הקהילה הפיליפינית בישראל שהתקיים בתל אביב. זאת בשל הכוונה לגרש עובדות זרות שפג אישור השהייה שלהן במדינה יחד עם ילדיהן בסוף שנת הלימודים הנוכחית.
העובדות הפיליפיניות, שרובן מועסקות בסיעוד קשישים ונכים, הגיעו לארץ כחוק והביאו לעולם ילדים שנולדו וגדלו בישראל, לומדים במערכת החינוך ורבים מהם דוברי עברית בלבד.
בקהילה הפיליפינית מדווחים כי בחודשים האחרונים רשות האוכלוסין וההגירה שבה לאכוף את איסור השהייה שלהן בישראל מעבר לתקופת האשרה שקיבלו כשהגיעו לארץ, לאחר שנים שלא עסקה בכך. בתקופה האחרונה נעצרו ונכלאו אימהות עם ילדיהן, חלקן כבר גורשו והיתר קיבלו הודעה על גירושם הצפוי בסוף שנת הלימודים הקרובה.
"חרדה קשה וכאב עמוק"
"אנו, מהגרות ומהגרי עבודה מהפיליפינים ומארצות אחרות, הורים לילדות ולילדים הלומדים במערכת החינוך הישראלית, פונים לציבור הישראלי מתוך מצוקה אדירה", אמרו ב"איחוד למען הילדים הישראלים", שארגנו את האירוע שהתקיים ב"אברהם הוסטל" בתל אביב.
"הגענו לישראל כחוק לפני שנים רבות ומאז אנו עובדים בטיפול באוכלוסייה מבוגרת ובבעלי צרכים מיוחדים במסירות רבה. ילדינו נולדו וגדלו בישראל, הם לומדים במערכת החינוך הישראלית לצד ילדים ישראלים, וכמו חבריהם - הם משחקים, שרים וחולמים בעברית. כעת, ילדינו עומדים בפני סכנת גירוש למדינה שאינם מכירים ושאינם דוברים את שפתה. עקירה זו של ילדינו מביתם וניתוקם מחבריהם גורמת לחרדה קשה ולכאב עמוק".
בת', פעילה מרכזית בקהילה, סיפרה על המתרחש בתקופה האחרונה: "פקחי ההגירה אפילו נכנסו לדירות שלהם בזמן שהם ישנו בלילה, זה מאוד טראומתי. אתם יכולים לדמיין איך מרגישים כשהיום מסתיים ואתם עייפים מהעבודה ורוצים לנוח ולישון בשקט בלילה, אבל זה נלקח מכם בגלל פחד שפקחי ההגירה יבעטו פתאום בדלת, ייכנסו בכוח לדירה ויקחו אותך".
"אנחנו מושפעים מזה נפשית ופיזית. גם בזמן שאנחנו במקומות העבודה שלנו הלב דופק, בכל פעם שאנחנו רואים רכב מסחרי שעובר ברחוב אנחנו חושבים שזה של פקחי ההגירה. תמיד יש לנו את הפחד הזה. עצוב שאנחנו רואים סוחרי סמים ברחובות ובפארקים אבל הם חופשיים ואין להם שום דאגות, כשאנחנו, שעובדים ביושר, וילדינו, מהווים מטרות לגירוש. הילדים שלנו מודעים למה שקורה וזה שובר את לבם כשהם שומעים שחבריהם לכיתה נתפסים, נכלאים ומגורשים. לא קל עבורם להתמודד עם הפחד שיגורשו יום אחד מהמדינה שבה נולדו ויופרדו מחבריהם. הם אוהבים את המדינה הזאת ואת חבריהם. הם מדברים את שפתה, הם רוצים להתגייס לצבא ולהגן עליה".
קלואי ורוזה, מועמדות לגירוש בנות 11, סיפרו: "אנחנו מפחדות. פה נולדנו. אין הבדל בין אדם לאדם. כששמענו שעומדים לגרש אותנו הרגשנו לחץ, היינו עצובות. אם נעבור לפיליפינים יהיה לנו קשה. אנחנו לא נסתדר שם ויהיה לנו קשה להכיר חברים וללמוד בבית הספר. אנחנו בקושי יודעות את השפה. יש לנו פה הרבה חברים ישראלים וגם הם עצובים שאנחנו צריכות לעזוב את הארץ".
ילד בן 12 שמועמד לגירוש אמר כי "זה מאוד עצוב, מפחיד ומלחיץ כי אתה לא באמת מרגיש חופשי להסתובב במדינה. לי ולשאר הילדים שנולדו בישראל ממש לא מגיע להיות בכלא עם הורינו בגלל שאנחנו לא אשמים בכלום, אנחנו חפים מפשע. מה שאנחנו מבקשים זה שמדינת ישראל תיתן לנו את הזכות לחיות פה כמו כל משפחה אחרת, כי אנחנו ישראלים בדיוק כמוכם".
מועמד לגירוש שהפך לרשג"ד בצופים
לא רק חברי הקהילה הפיליפינית קיבלו הודעות על גירוש צפוי, אלא גם עובדים זרים אחרים שנמצאים כאן כבר שנים רבות והקימו משפחות בישראל. רוזה מאקוודור, שנמצאת שמונה שנים בארץ, סיפרה על בתה שנולדה בארץ: "היא מדברת עברית, אוהבת מאוד תורה. החברים הישראלים באים הביתה ומאוד שמח. לא סיפרתי לה על מה שצפוי לקרות".
ג'רי גונזלס, תלמיד כיתה י"א ב"ביאליק רוגוזין", שהגיע מהפיליפינים, היה מועמד לגירוש לפני כמה שנים אך קיבל מעמד בישראל. היום הוא רשג"ד בצופים.
"גם אני הייתי באותו מקום של הילדים היום", סיפר. "גם אותי רצו לגרש מהבית שלי, מהמולדת שלי. לכן אני יכול להזדהות עם הילדים האלה, שהם צברים, הם דוברי עברית, הם נרדפים ומפחדים, אבל לפני הכל הם ילדים ישראלים. בזכות המעמד שאני קיבלתי אני יכול ללכת ברחוב בלי להביט אחורה כל הזמן בפחד, אלא להביט קדימה ולראות איך אני יוצר עתיד טוב יותר במדינה שלי".
סגן ראש עיריית תל אביב-יפו, אסף הראל, אמר כי "כל מי שהיה לו אבא או סבא שזכה לטיפול של אחד מבני הקהילה הפיליפינית יודע איזה אנשים נדירים אתם ואיזה לב רחב יש לכם וכמה משפחות חייבות לכם את הכבוד של השנים והחודשים והימים האחרונים, שרק אתם הייתם מסוגלים להעניק. אני זכיתי לזה באופן אישי ואני רוצה להגיד תודה לכל אחד מכם שאיפשר לישראלי לבלות את ימיו האחרונים בכבוד. ממשלת ישראל צריכה לאפשר גם לכם לחיות בכבוד ולגדל את הילדים בכבוד".
רחל צ'ונה, ישראלית שהגיעה להביע תמיכה במאבק, הסבירה את הסיבה לכך: "חשוב שהישראלים ידאגו לקהילת המהגרים שלנו מנקודת מבט הומניטרית, שהיא גם ערך יהודי. להיות טוב לזר משום שפעם היינו זרים בעצמנו. הם בני אדם, הם באו לכאן מתוך כורח ואנחנו לא צריכים להפנות להם את הגב. ובאשר לילדים שנולדו כאן - הם לא מכירים חיים בשום מקום אחר".
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: "ככלל, כל מי ששוהה בישראל בניגוד לחוק אמור לדעת שהוא עובר על החוק וכי ייתכן שתופעל כלפיו אכיפה בשלב זה או אחר.
"לגופו של עניין, מהנתונים שנבדקו ומהעובדות בשטח לא חלה כל עלייה באכיפה דווקא כלפי שוהות בלתי חוקיות מהפיליפינים והיקף האכיפה זהה מעל עשר שנים. מדובר בספין תקשורתי שמקודם על ידי בעל עניין ואין בכוונתנו לשתף עם זה פעולה".
לפנייה לכתב/ת 
