הוועדות המחוזיות הונחו: תכננו שכונות מבוססות תחבורה ציבורית
נכון ל-2019, הכבישים בישראל הם הגדושים ביותר בעולם המערבי ובמנהל התכנון הבינו שאין ברירה אלא לשנות את התפיסה התכנונית מכזו שמקדשת את הרכב הפרטי לתכנון מוטה לתחבורה ציבורית
מנהל התכנון הנחה את מוסדות התכנון להעמיד במרכז את התחבורה הציבורית ותנועה בת קיימא במסגרת עבודתם, ולהפחית את התכנון מוטה הרכב הפרטי. מסמך שהועבר לוועדות המחוזיות מאגד עקרונות יסוד אשר יסייעו הן למתכננים והן ללשכות התכנון המחוזיות והמקומיות לבחון כיצד ניתן לשפר את המדדים התחבורתיים של תוכניות, בדגש על העלאת פוטנציאל השימוש העירוני בתחבורה ציבורית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדוע משבר הדיור לא מעניין אף אחד בבחירות 2019?
גם בירושלים ובחיפה: תחבורה ציבורית לפי דרישה
הפיצוי לסרבנית התמ"א בשל אי שוויון בזכויות: כחצי מיליון שקל
המצב התכנוני כיום הוא בכי רע, מספר הרכבים הולך וגדל בקצב מהיר בהרבה מפיתוח הכבישים, ואם פעם היה ספק כלשהו שהמצב פתיר, כיום רווחת ההבנה, כי במידה וקצב הגידול ברכבים יימשך בהיקפים דומים, בעוד מספר שנים הפקקים יפגעו באופן ממשי ביכולת של המשק לתפקד, וכמובן שיפגעו קשות באיכות החיים של כולנו.
לפי נתונים שהוצגו במסמך, מספר כלי הרכב והיקף הנסיעות בישראל זינק בין 2004 ל-2017 בכשבעים אחוזים בעוד שטח הדרכים גדל בפחות משלושים אחוזים. לפי ה- OECD וקרן המטבע הבינלאומית, נכון ל-2019, הכבישים בישראל הם הגדושים ביותר בעולם המערבי.
יש לציין כי מחקר של ארגון אדם טבע ודין שפורסם ב"כלכליסט" מצא כי מרבית התוכניות הגדולות בשנים האחרונות לא עומדות בקריטריונים של תכנון לתחבורה ציבורית, וכך מאלצות את התושבים שבהם להמשיך להשתמש ברכבם הפרטי.
"תכנון עירוני אינטנסיבי ואיכותי"
מחברי המסמך הציעו, כי על מנת לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים יש לנקוט בכלים תכנוניים להפיכת התנועה באמצעים אלה למהירה, בטוחה ונוחה יותר ביחס לחלופות התניידות אחרות. זאת, בין היתר, באמצעות מעבר לתכנון עירוני אינטנסיבי ואיכותי המייצר סביבות ידידותיות למשתמשים בתחבורה הציבורית, הולכי רגל ורוכבי אופניים.
התפיסה התכנונית צריכה להיות מעתה, כך שתכנון המרחב בישראל צריך להיות ממוקד נגישות וכי האמצעי להשיג יעד זה הוא תיעדוף תנועה מרחבית הנשענת על תחבורה ציבורית, תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים.
בין העקרונות שהעלו מחברי המסמך לטובת הוועדות המחוזיות: ראיה מרחבית, תפקוד מרחבי, רשת הליכה, עירוב שימושים והממשק בין הבינוי לרחוב, עידוד רכיבה על אופניים ואמצעי רכיבה אלטרנטיביים, תכנון מוטה שימוש בתחבורה ציבורית, ממשקים, קישוריות והמשכיות, ציפוף סביב מערכות הסעת המונים, מוקדי תחבורה ציבורית, הקצאת קרקע לתשתיות תחבורה ציבורית, מדיניות חנייה מחמירה ותיעדוף בזכות הדרך.