התמרון עבד, נותרה הבעיה בעוקב הכוכבים
את הפקודה לתמרון הראשון של החללית שלחה המהנדסת ליאור, ואז ישבנו כולנו מתוחים לביצוע התמרון של החללית. את המתח בחדר הבקרה ניתן לחתוך היה בסכין. אני כססתי ציפורניים. אבל זה עבד! ניתן לנשום לרווחה
אפשר לסמן עוד V בדרך לנחיתה על הירח: לקרוא לתיקון המסלול שערכנו אתמול בצהריים (יום א') לחללית בראשית "הצלחה", זה להמעיט בחשיבות של ההישג בחלל. זאת הצלחה מסחררת מעבר לכל דמיון.
ראשית, למה תיקון המסלול חשוב? מכיוון שלקחנו טרמפ על טיל שנשא לוויין נוסף כדי לחסוך בעלויות, נאלצנו להתחשב במסלול של הנוסע ה”ראשי” ולתכנן את המסלול של בראשית בהתאם אליו. וכידוע, המסלול של הלוויין של האינדונזים לא מגיע לירח. לכן, כדי להגיע לירח צריך לתקן את המסלול. אם היינו נכשלים בתיקון הראשון, היה קשה בהרבה להגיע ליעד שלנו.
ואם זה לא מלחיץ מספיק, גילינו ביום שישי לאחר השיגור מגבלה בעוקב הכוכבים, שמסתנוור מהשמש בזוויות שלא ציפינו להן. החיישן הזה אמור לשרת את החללית בזמן התמרון, וצריך לוודא שהוא עובד כמו שצריך על מנת שהתמרון יתבצע כשורה. לכן, המהנדסים והמהנדסות של SpaceIL והתעשייה האווירית עבדו במשך כל שעות הלילה כדי למצוא קונפיגורציה מסוימת שתגרום לכל המערכות לעבוד - כך קיווינו.
מה זה בעצם עוקב כוכבים ולמה הוא מסונוור?
עוקב כוכבים הוא סוג של מצלמה רגישה, שמצלמת את השמיים ומחפשת כוכבים. את הכוכבים שבתמונה היא מתאימה למידע שיש לנו, וכך החללית יודעת לאן היא "מסתכלת" - איפה זה למעלה, איפה זה למטה ולאן צריך לכוון את המנוע.
הבעיה היא שכדי לראות כוכבים, המצלמה צריכה להיות רגישה מאוד, ולכן היא מסתנוורת בקלות. יש כל מיני פתרונות שאמורים לסייע לעוקב הכוכבים, כמו מצחייה (buffle) שתגן על המצלמה הרגישה, ובאופן פעולה נומינלי היא לא צריכה להסתנוור כי אנחנו לא מכוונים את החללית לכיוון השמש.
אבל משהו השתבש, והמצלמה מסונוורת גם בחלק מהזוויות שהיו אמורות להיות בטוחות. לא ברור בדיוק למה זה קורה, ויש הרבה תיאוריות לגבי הסיבה. בכל מקרה, המהנדסים עובדים כדי למצוא פתרון. אז מה עושים בינתיים? כאן הצוות ההנדסי מצא פתרונות יצירתיים, החל מלסובב את החללית כך שהשמש תהיה רחוקה עד כמה שאפשר מהכיוון שאליו "מסתכל" העוקב, ועד לשימוש בכמה חיישנים יחד כדי לתחזק את העוקב במקרה שיהיו סנוורים. היו כמה ספקנים שחשבו שאולי זה לא יעבוד, והיו כאלו שחששו מתקלות במנוע, שפעל לראשונה בחלל. לכן היה מתח.
את הפקודה לחללית שלחה המהנדסת ליאור, ואז ישבנו כולנו מתוחים לביצוע התמרון של החללית. את המתח בחדר הבקרה ניתן היה לחתוך בסכין. אני כססתי ציפורניים. אבל זה עבד! ניתן לנשום לרווחה. זהו הישג יוצא דופן. כל העבודה המשותפת מראה על היצירתיות והנחישות של הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית. מגיע להם כל הקרדיט.
אחרי שהתמרון הסתיים שאלתי את ליאור איך הרגישה בתור זאת ששלחה את הפקודה הגורלית לחללית. היא אמרה לי בנון-שלנטיות, "האמת זה לא הרגיש מיוחד, הרגיש כמו בסימולציה" - ככה צריך!
ומה מצפה לנו בתמרון של הלילה בחצות (בין שני שלישי)? התמרון שהיה אתמול היה קצר יחסית ונמשך כ-30 שניות. הלילה התמרון יהיה ארוך פי 10, ולכן יש עדיין סיכונים וחששות. אנחנו צריכים שתחזיקו לנו אצבעות, בחלל אפשר לצפות שהלא צפוי יקרה.
יהונתן ויינטראוב הוא אחד משלושת המייסדים של עמותת SpaceIL שבנתה את החללית "בראשית", שאמורה לנחות על הירח ב-11 באפריל
לפנייה לכתב/ת 
