בני הנוער שמנסים להגשים חלום
בימים אלו מתקיימים מיונים לנבחרת הצעירה של ישראל במדעים. מי מתאים ומה נדרש ממנו? "לעלות על הר זה לא מאמץ חד פעמי. אנחנו מחפשים את אלו שבלתי ניתנים לעצירה"
בשיתוף מרכז מדעני העתיד לקידום תלמידים מחוננים ומצטיינים
נבחרת ישראל הצעירה במדעים החלה את דרכה בשנה שעברה, ובימים הקרובים יתקיימו מיונים לצעירים נוספים, במטרה שייצגו את ישראל בעתיד באולימפיאדות בינלאומיות בתחומי מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב וכימיה.
"אימון לאולימפיאדה במדעים הוא אימון לכל דבר, בדיוק כמו שמאמנים ספורטאי אולימפי", מסביר תום הגלעדי, רכז נבחרת ישראל הצעירה במדעים, אוניברסיטת ת"א. "בכדי שילד יוכל להתמודד בנבחרת האולימפית במדעים ומתמטיקה הוא צריך לפתור תרגילים, אבל גם להתמודד עם תחרות, הצלחה וכישלון. הוא צריך לדעת לבטא את עצמו במבחנים ואת הכלים האלו מקבלים בנבחרת".
שתף בתהליך המיון
"בהתחלה ניגשים למבחן מקוון בבית הספר. התלמידים שעברו את השלב הזה מוזמנים למבחן בכתב באוניברסיטה, ושלב המיון האחרון הוא יום מיון מרוכז".
הנבחרת הצעירה פועלת במשך שנתיים, בכיתות ח' וט', והאימונים מתקיימים באוניברסיטת תל אביב, בממוצע אחת לחודש למשך יום עד שלושה ימים. משרד החינוך, מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע ומרכז מדעני העתיד מובילים את הכשרת התלמידים, ומועדי המיון יתקיימו בבתי הספר בתאריכים ה-4 וה-13 במרץ לתלמידי כיתות ז'.
"מעבר ללימודים הנערים והנערות משתתפים בסדנאות על ניהול זמן, התמדה, דחיינות ואיך לבטא עצמם בצורה נכונה בכתב", אומר הגלעדי, "בנוסף, יש המון פעילויות חברתיות וכמובן גאוות יחידה, זו מעין משפחה אחת גדולה".
אין מתח? תחרות אחד בשני?
"לא. התחרות היא בינם לבין עצמם וגם זו תחרות בריאה, זו אווירה של כיף, כולם עושים יחד משהו מרגש. מחזור א' התחיל השנה, המיונים למחזור השני קורים עכשיו. פעם ראשונה שקורה דבר כזה בארץ, ויש תחושה של חלוציות".
רוצים להגשים חלומות
"הגיעה אלינו ילדה מקסימה בכיתה ח', מחייכת וזורחת", מספר הגלעדי. "במהלך השיחה היא סיפרה שחשוב לה להצליח ולהיות בנבחרת הצעירה כי היא רוצה להיות חוקרת חלל כשתהיה גדולה. עבורה, הנבחרת יכולה להיות הפסיעה הראשונה להגשים חלום.
"יש פעמים שאני נכנס לשיעורים ורואה את הילדים יושבים ברביעיות, שקועים בחידה או אתגר שקיבלו מהמדריך. הם מתחרים מי יצליח לפענח קודם. הקבוצה שהצליחה ראשונה לפתור חידה במתמטיקה, קופצת מאושר. מדהים לראות את התשוקה ללמידה שיש להם".
מחפשים את הכישרון הבא
"אנחנו מחפשים את הכישרון הבא שיכול להיות חבוי בכל ילד ומאמינים בכל ילד, מאמינים בשוויון הזדמנויות ושכל אחד יכול", מסביר ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל "תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע".
"בסוף, מה שיביא להצלחה וחוד החנית זה המוכנות לעבוד קשה ולהשקיע. בין אם התלמיד יגיע בסוף לנבחרת או לא, או יישלח לאולימפיאדה או לא, מה שחשוב זו הדרך. אם למדת ועבדת קשה, תגיע לפסגה ואנחנו רוצים לסלול את הדרך לשם. לעלות על הר זה לא מאמץ חד פעמי. אנחנו מחפשים את אלו שבלתי ניתנים לעצירה, שיש להם נחישות, עקשנות ורצון להשקיע, לרוב הם אלו שיגיעו לפסגה וינצחו".
מדוע מתחילים בשלב כה צעיר?
"אנחנו רוצים להתחיל אימונים בשלבים מוקדמים משום שכמו בכל דבר, ככל שמתאמנים יותר, הסיכוי להצליח בעתיד גדול יותר. יש המון מחקרים פסיכולוגים בנושא של מצוינות שמחדדים כי כישרון הוא דבר אחד, אבל כמות ההשקעה ושעות האימון הם חלק חשוב ביכולת להצליח בכל תחום, זו הסיבה שבנינו נבחרת צעירה.
"רק בקיץ האחרון זכתה הנבחרת הבוגרת בפיזיקה במקום עשירי מתוך 85 מדינות שהשתתפו, הישג גדול. השנה זו תהיה הפעם הראשונה שישראל מארחת את התחרות, יהיה אירוע מדהים, זה חלום ולדעתי, יש לנו סיכוי להתברג אפילו בחמישייה הראשונה כאן בארץ".
לייצג את המדינה
"יש לנו תלמידים מכל גווני וקצות הארץ. לכישרון אין צבע ואין גאוגרפיה", אומרת ד"ר נעמה בני, מנהלת נבחרות ישראל במדעים, מרכז מדעני העתיד.
"יש הרבה עבודה בבית, לצד מפגשים ומחנות, אבל עדיין מאפשר להיות פעילים בתנועות נוער ולשלב תחומי עניין נוספים. התלמידים שלנו בנבחרת הצעירה עם ברק בעיניים ואהבה לתחום מתמטיקה ומדעים, אבל זה לא מבטל את שאר הדברים".
מה החשיבות בייצוג המדינה?
"כמו שחשוב למדינה שיהיו אלופים בספורט, חשובים האלופים במדע ומתמטיקה וחשובה החתירה למצוינות. אנחנו רוצים שהם יהיו גיבורי העל, ששאר הילדים יראו בהם מודל לחיקוי. מותר לאהוב מדעים ומתמטיקה וביחד עם הכישרון הם יכולים להוות מודל, לייצג את ישראל ולעשות דברים מופלאים עבור המדינה. בשנה שעברה, בנבחרת הבוגרת, היו תלמידים שזכו במדליות זהב, כסף וארד, והביאו כבוד גדול וגאווה למדינה".
בשיתוף מרכז מדעני העתיד לקידום תלמידים מחוננים ומצטיינים
לפנייה לכתב/ת 
