איך אתם יכולים לכווץ את הארנק שלכם?
הארנק שלכם לא נכנס לכיס? כנראה שהוא עדיין מלא בכרטיסים ומטבעות. לצד אפליקציות התשלום, מיזם חדש מאפשר לאגד את כל כרטיסי האשראי וקופות החולים למוצר דיגיטלי אחד. איך זה עובד? צפו באולפן ynet
הארנק שלכם תפוח ולא נכנס לכיס? כנראה שהוא עדיין מלא בכרטיסים ובמטבעות. רק שהעולם הפיננסי כבר מאוד מתקדם, וצרכנים רבים משתמשים באפליקציות תשלום כמו ביט, פייבוקס, פפר, גוגל פיי ואחרות. השימוש באפליקציות התשלום הללו מאפשר לנו להסתובב רק עם הנייד ללא כסף בארנק. אבל מה לגבי כל כרטיסי האשראי וכרטיסי החבר במועדוני הצרכנות? כעת גם לכך יש פתרון.
האוצר: זו קרן הפנסיה עם השירות הטוב ביותר
איומי הסייבר על הכסף שלנו: האם הבנקים ערוכים?
בראיון באולפן ynet שוחחנו עם רונן זכאי, מיזמי כרטיס הפיוז קארד (fuze card), שמאגד בתוכו את כל הכרטיסים בלחיצת כפתור. "בלחיצה על כפתור הכרטיס נדלק, מציג את הכרטיסים ואפשר לדפדף ביניהם ולהחליט באיזה כרטיס להשתמש", מדגים זכאי שגם מבהיר: מדובר בשירות שנפוץ גם בארה"ב ובמזרח הרחוק. על המיזם אמונה חברה קוריאנית שהחליטה להיכנס לישראל מתוך הבנה שהישראלים חובבים גדולים של טכנולוגיה.
מה קורה אם גנבו לי את הכרטיס?
"אפשר לנעול את הכרטיס ולעבוד איתו במצב שהוא נעול. לדוגמא, אצלי מוגדר שרק אם הכרטיס ליד הטלפון שלי, הוא יעבוד. אפשר למחוק אותו מרחוק, לנעול אותו מרחוק. כל הכרטיסים שמורים אך ורק על הכרטיס ולא באפליקציה ומוצפנים. אז גם אם מישהו לקח את הכרטיס והוא ננעל - אי אפשר לשחזר שום דבר".
אפשר להשוות את המוצר הזה לארנק יוקרתי.
"הכרטיס עולה כיום בישראל כ-490 שקל והוא יכול לכלול עד 30 כרטיסי אשראי וצרכנות ומטען. אפשר להוציא איתו כסף בכספומטים פרטיים שגובים עמלות יותר גבוהות - אך הוא לא נתמך על ידי הכספומטים של הבנקים בשלב זה. אנחנו כרגע עובדים עם כל הגופים הפיננסים כדי להביא את הכרטיס עם צ'יפ ואז ניתן יהיה להוציא כסף גם בכספומטוים בבנקים".
בסין אין כרטיסים בכלל. האם זה לא מוצר שתוך זמן קצר אף אחד לא יצטרך כי נעבור לעבוד מהסלולר?
"המוצר הזה בסופו של דבר מחבר אותנו בין הטכנולוגיה של היום - הכרטיס שאנחנו מכירים - לבין העתיד - תשלום בלעדי בטלפון. הוא מקרב אותנו לסוף העידן שבו יהיו לנו כרטיסים. מבחינת החברות בארץ הוא מוגדר לא ככרטיס אשראי אלא כמכשיר חכם (smart divice) - וזה באמת מה שזה".
העתיד כבר כאן: כל מה שצריך זה סמארטפון
כפי שפורסם ב-ynet, העדפת אפליקציות תשלום על פני פעולות דיגיטליות בבנק היא ברורה: כל מה שצריך זה סמארטפון, ואת המידע המינימלי ביותר על הצד השני - שם ומספר טלפון. בשוק הישראלי נפוצות, כאמור, שלוש אפליקציות תשלום: ביט (Bit), פפר פיי (PepperPay) ופייבוקס (PayBox). האחרונה הושקה ב-2014 כמוצר של סטארט-אפ ישראלי של סטודנטים מהמכללה למנהל, שייעודו איסוף כספים באופן קבוצתי.
שנתיים לאחר מכן, ב-2016, הושקו השתיים האחרות - כאפליקציות תשלום ייעודיות של שני הבנקים הגדולים - ביט של בנק הפועלים, ופפר פיי של בנק לאומי. ב-2017 חתם בנק דיסקונט על הסכם מול פייבוקס, במסגרתו קיבל הבנק רישיון להפעיל את האפליקציה בישראל.
שלוש האפליקציות שייכות לבנקים הגדולים בישראל, ושלושתן מבטיחות שימוש חופשי, חינמי וללא עמלות. בשלושתן, אם תרצו להעביר כסף - לא תצטרכו לשלם עמלה; אבל אם קיבלתם כסף והחשבון שלכם לא משויך לבנק המפעיל את האפליקציה ואינו חשבון פטור מעמלות, ייתכן שתיגבה מכם עמלת שורה בסכום קבוע של בין שקל לשניים. העמלה נגבית כאשר רוצים לשחרר את הכסף מהאפליקציה ולהעביר אותו לחשבון.
לפנייה לכתב/ת 
