מאמינים לרופא המשפחה יותר מלראש העיר

הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות היו מעודדות בכל הקשור למעורבות הציבור. בין אם בשל רצון הציבור להשפיע על המתרחש במקום מגוריו ובין אם בשל יום החופש שניתן לאזרחים לראשונה, אחוזי ההצבעה היו גבוהים מהרגיל. והשינוי אכן הגיע: יותר מ-100 ראשי רשויות הוחלפו במועמדים חדשים. אלא שחודשים ספורים אחרי, נראה שיש פער בין מה שהשתקף בבחירות לבין תחושות התושבים בחיי היומיום. הציבור ברובו פחות מאמין ברשות שבה הוא מתגורר ובעומד בראשה, ופחות סומך עליהם בעתות משבר.

זו לפחות התמונה שעולה מסקר בנושא השלטון המקומי שערך במהלך חודש פברואר 2019 מכון המחקר "מאגר מוחות", בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ. הסקר בוצע במתכונת של סקר דעת קהל אינטרנטי (באמצעות פאנל קיים רב-משתמשים), כלל 502 משיבים - מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (גילאי 18 ומעלה) בישראל - ומאפשר הסקת מסקנות ברמת דיוק של 95%.

המשתתפים בסקר נשאלו על רמת האמון שלהם בראש הרשות וברשות, איכות חייהם ביישוב שבו הם מתגוררים, אילו כישורים חשוב שיהיו לראש הרשות ועוד. מהסקר עולה כי רוב הציבור (51%) מאמין באופן כללי לרופא המשפחה שלו יותר מאשר לראש הרשות (5%), לראש הממשלה (6%) ולרמטכ"ל (13%). רק 1% בלבד מהמשיבים מאמינים למפכ"ל המשטרה ו-2% למנהל הבנק שלהם.

סולידריות? לא מצד הרשות

דבר ידוע הוא שבעתות משבר וצרה הישראלים מתגייסים ומסייעים לאנשים פרטיים, גם אם אין ביניהם כל הכרות מוקדמת. אפשר להיווכח בכך כשמשפחה נזקקת לתרומות עבור טיפול רפואי, כשקשיש זקוק לשיפוץ בביתו וכשהדרום נמצא תחת מתקפת טילים מעזה וזרים פותחים את בתיהם עבור תושבי העוטף. זה מה שמייחד את החברה הישראלית והופך אותה בשעת צרה לחברה סולידרית.

פעמים רבות הסולידריות הזו מחליפה את תפקיד הרשויות השונות, ונדמה כי הדבר לא נסתר מעיני הציבור. המשתתפים בסקר נשאלו על מי הם סומכים יותר שיעניק מענה לצרכים שלהם ושל משפחותיהם בעת צרה. 2% בלבד השיבו שהם סומכים על הרשות שבה הם מתגוררים - השיעור הנמוך ביותר מבין המוסדות הציבוריים. 67% השיבו כי במצב כזה יסמכו על בני משפחה וחברים. שיעור הסומכים על ארגונים וולונטריים (10%), גדול פי 5 מאשר שיעור הסומכים על הרשות המקומית.

רוצים מנהל ולא פוליטיקאי

בסקר נשאלו המשתתפים גם על הכישורים שצריכים להיות לדעתם לראש הרשות שלהם. על השאלה "למי בעיקר היית משווה את תפקידו של ראש העיר/המועצה המקומית שלך?" השיבו 29% מהנשאלים כי תפקיד ראש הרשות דומה לזה של מנכ"ל של חברה גדולה ו־22% סבורים כי התפקיד דומה לזה של מנהל חברה ממשלתית גדולה. באופן כללי, ראש הרשות המקומית נתפס כיום כדומה יותר למנהלים ממונים (בחברה עסקית או ממשלתית, 66%) מאשר לפוליטיקאים (כמו שר בממשלה וראש הממשלה, 25%).

בנושא זה נשאלו המשתתפים מה הם הכישורים החשובים יותר בעיניהם של ראש הרשות - כישורים וקשרים פוליטיים או כישורים וניסיון ניהולי. 8% בלבד סבורים כי הכישורים והקשרים הפוליטיים של ראש הרשות המקומית הם החשובים ביותר, לעומת 40% שחושבים כי כישורים וניסיון ניהולי הם החשובים ביותר. למעשה, יכולות הניהול נתפסות כחשובות יותר פי 5 מאשר כישורים וקשרים פוליטיים.

בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות מספר הנשים שנבחרו לעמוד בראש רשויות מקומיות כמעט הוכפל, ועומד על 14 - מתוכן 9 נבחרות חדשות. מספר שיא זה תואם את נתוני הסקר, שלפיהם רוב הציבור (44%) סבור כי נשים וגברים העומדים בראש רשות ישיגו תוצאות זהות, לעומת 3% בלבד הסבורים כי נשים העומדות בראש רשות ישיגו תוצאות גרועות הרבה יותר מגברים.

כמחצית היו עוברים

את רוב השירותים בחיי היומיום מקבלים התושבים במקום מגוריהם: מוסדות חינוך, ניקיון, גינון, פינוי אשפה, שטחים ירוקים, גני שעשועים, שטחי מסחר ועוד. ולמרות זאת, נראה שהציבור לא קושר בין רמת ואיכות חייו לבין הרשות שבה הוא חי.

מממצאי הסקר עולה כי הציבור לא מאמין שלרשות שבה הוא מתגורר יש השפעה על איכות חייו. הרשות המקומית נתפסת כבעלת השפעה על המצב הכלכלי ורמת החיים על־ידי 3% בלבד מהמשיבים. רוב גדול (57%), ציין את המשפחה כגוף המשפיע ביותר על איכות החיים, בעוד שרק 18% סבורים שהרשות המקומית משפיעה על איכות החיים. עם זאת, יש לציין, כי 44% מהמשיבים סבורים כי לראש העיר יש השפעה רבה או רבה מאוד על ערך הדירה שלהם כיום.

נתון מעניין נוסף העולה מהסקר הוא שכמחצית מהנשאלים (46% מבעלי הדעה) העידו שאם היו בידיהם האמצעים הכלכליים, היו עוברים ליישוב אחר. מקרב אלה שהיו עוברים, 9% היו עוברים למקום אחר ביישוב הנוכחי, 64% ליישוב אחר ו־21% למדינה אחרת.

מנושא אחד ראשי הרשויות לא צריכים להיות מודאגים: רוב הציבור מרוצה משמו של היישוב שבו הוא חי ולא היה משנה אותו.