ירידה חדה בזיהום הים התיכון: מי בכל זאת מזהם?
מדוח של המשרד להגנת הסביבה עולה כי משנת 1998 עד 2017 חלה ירידה של 95% עד 100% בשפיכת מזהמים לים התיכון. השר אלקין אמר כי הירידה הושגה "בעקבות רגוולציה נכונה ופעילות כוללת של היחידה הימית במשרד". נובל אנרג'י: הפעילות בשדה לווייתן בוצעה ב-2017
דו"ח היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה הציג נתונים שהעידו על ירידה בעומס המזהמים ב-20 השנים האחרונות בים התיכון. במשרד מציינים כי משנת 1998 ועד 2017 חלה ירידה של 95% עד 100% במזהמים. בים התיכון ניתנים ל-120 גופים היתרי הזרמת מזהמים ואילו לים המלח 25 ולים סוף תשעה.
השיפור הדרסטי נובע גם מהפסקת ההזרמה לים בפברואר 2017 של בוצת השפד"ן (מכון לטיהור שפכי גוש דן), שהייתה המזהמת העיקרית והגדולה ביותר בים התיכון לאורך השנים - וגם מהפסקת הזרמת השפכים וקולחי מכוני טיהור השפכים בעכו ובנהריה.אם בוחנים את הירידה במזהמים ללא השפד"ן, הירידה בנתונים היא מתונה הרבה יותר. בשנת 2017 היה השפד"ן מקור הזיהום הגדול ביותר, למרות שהוזרמה בוצה לים התיכון במשך "רק" 37 ימים.
בשנת 2015 חלה דווקא עליה של 26.5% אחוזים בהזרמת חנקן אמוניקאלי, שעמד על 83.5 טון לעומת 66 טון בשנת 2014. בשנת 2017 חלה ירידה של 25.7% אחוז (מ-53.9 טון ל-40). יש לציין כי זיהום השמן המינרלי ירד בצורה ניכרת. בשנת 2017 עמד הזיהום על 5.2 טון, כולל השפד"ן, לעומת 130 טון בשנת 2016. מדובר בירידה מרשימה של 96%. השיא היה בשנת 2001 אז עמד הזיהום משמן מינרלי על 2,495 טון, הרוב המוחלט מקורו מהשפד"ן. מדובר בירידה של כ-99%.
בכל הנוגע למתכות כבדות חלה ירידה גם כן, לאחר שבשנים 2013 חלה עליה של כ-3% (38,571 טון) ובשנת 2014 חלה עליה של כ- 2% (39,314 טון). לאחר הפסקת ההזרמה של השפד"ן חלה ירידה של 94.3% בשנת 2017 (סה"כ 2,017 טון לעומת 35,399 טון). עומסי הזרחן נמצאים אף הם בירידה.
מים סוף עד ים המלח
הדו"ח הציג גם את המצב בים המלח ובים סוף. היקף הזיהום בים המלח ובים סוף אמנם קטן יותר, אך מדובר במערכות אקולוגיות קטנות ורגישות יותר. המשרד העניק ל- 25 חברות היתרי הזרמה לים בהם מפעלי ים המלח, חברת הסרום-סדום, מפעל מגנזיום, מט"ש עין בוקק ו- 16 מלונות ים המלח.
בשנת 2017 חלה ירידה של 63.7% במוצקים מרחפים (310 טון לשנה לעומת 854). זאת לאחר שבשנת 2015 נרשמה עליה חדה של כ-51% (1,252 טון לעומת 830 טון). מוצקים מרחפים גורמים לעכירות המים ומראה מלוכלך ולא צלול. מהדוח עולה עוד כי חברת הברום ים המלח-פריקלאס אחראית לעיקר הזרמת המתכות הכבדות לים המלח, 64.6% לעומת חיפה כימיקלים דרום שאחראית "רק" על 18.9% מהכלל המתכות הכבדות המוזרמות לים.
בים סוף יש רק תשעה גורמים עם היתר הזרמה לים: פארק המצפה התת ימי, מלון יו-סוויטס (מרדיאן לשעבר), ערדג (חווה לרביית דגים), מתקן ההתפלה של חברת מקורות ועוד. מתקן מקורות-סבחה הוא המזהם הגדול ביותר בניטראט, חנקן כללי וזרחן כללי ומתכות כבדות (98.9% מתוך 415 ק"ג לשנה).
במשרד להגנת הסביבה מייחסים את הירידה לרגולציה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמר כי הירידה הושגה "בעקבות רגולוציה נכונה ופעילות כוללת של היחידה הימית במשרד".
בשנת 1988 נחקק החוק למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים, אך שנים רבות עברו מאז שהמפעלים והחברות הגדולים בארץ, כולל מוסדות ממשלתיים, הסדירו את היתרי ההזרמה לים שלהם. "בתחילה היה הרבה יותר קל להפחית בצורה ניכרת את ההזרמות כי לפני זה לא עשו מספיק", אמר פרד ארזואן, סגן מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד. "כיום אנחנו מגיעים לרזולוציות גבוהות יותר. המערכת הרגולטורית עובדת כמו שצריך". הדוח נכתב על-ידי ספאא חלבי סאלח וד"ר אילן מלסטר מהיחידה הימית היחידה הארצית.
מנובל אנרג'י נמסר בתגובה: "נובל אנרג'י עומדת בכל הדרישות המוכתבות לה על ידי הרשויות השונות. הדוח מתייחס להזרמה שנעשתה במסגרת היתרים שניתנו מראש על ידי הוועדה הבין משרדית למתן היתרי הזרמה לים. פעילות הקידוחים בשדה לווייתן בוצעה בשנת 2017 כחלק מפיתוח מאגר לווייתן - עמדה בתנאי היתר ההזרמה לים ולא חרגה מכל נורמה . יצוין כי גם ההזרמות מאסדות תמר ומרי B עמדו בתקנים שנקבעו בהיתרי ההזרמה הקיימים".
לפנייה לכתב/ת 
