הנתיב של הכסף הפיניקי
מחקר ישראלי חושף את נתיבי המסחר של הפיניקים לפני 3,000 שנה, בעזרת בדיקה כימית של מטמוני הכסף שלהם
במאה השמינית לפני הספירה הפיניקים היו בעלי אימפריה מסחרית משגשגת, שהתפשטה מהערים הפיניקיות המקוריות בלבנון וצפון ישראל של ימינו אל מושבות שהקימו באזור הים האגאי, בחופי צפון אפריקה ובחצי האי האיברי. דרך המסחר עם העמים שישבו מסביב לים התיכון הפיניקים הפיצו ידע וטכנולוגיה חדישה, מהפקת צבע הארגמן מחלזונות ימיים ועד לאלפבית הפיניקי, שהיה הבסיס גם לכתב העברי העתיק וגם לכתב היווני. בנוסף הם הרבו לעבד את מתכת הכסף ולסחור בה, ואף הביאו אל חצי האי האיברי את סוד הפקת הכסף מעפרותיו.
עוד כתבות מאתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
נעים להכיר: משפחת חלבונים חדשה
ראיות ראשונות להתיישבות הפיניקית במערב הים התיכון נראות כבר לקראת סוף המאה התשיעית לפני הספירה. אך מה קרה לפני כן, ומה הניע את הפיניקים לצאת למסעותיהם? חלק מהחוקרים מציעים תקופה של "פרה-קולוניזציה", שבה הפיניקים הגיעו לאזורים מרוחקים לחופי הים התיכון וסחרו עם תושביהם, לפני שהגיעו להתיישב שם. רמז לזה ניתן אולי למצוא בפסוק מספר מלכים א', "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם, עִם אֳנִי חִירָם; אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" (פרק י, פסוק כב). בפרק זה מדובר על מלכות שלמה, שמתוארכת למאה העשירית לפני הספירה, וחירם הוא מלך צור בלבנון, שהייתה עיר פיניקית. הפסוק מתאר את מסעותיו הימיים של חירם ומסחר במתכות יקרות וסחורות אחרות, ומזכיר גם את תרשיש, שמזוהה לדעת חלק מהחוקרים עם העיר טרטסוס (Tartessus) בספרד. אך כמובן אי אפשר להסיק מכך מסקנות חד משמעיות לגבי המסחר של הפיניקים בתקופה זו.
מטמוני הפיניקים
במחקר חדש, חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומהאוניברסיטה העברית מתחקים אחר תחילת מסעות הסחר של הפיניקים בעזרת המטמונים שהשאירו אחריהם. אותם מטמונים הם כלי חרס מלאים בכסף ובמתכות אחרות ששימשו למסחר, שאנשים הטמינו במקדשים או בבתים פרטיים. "למעלה משלושים מטמונים כאלו נמצאו בישראל, מלפני כ-2,500 שנה ועד המאה השישית לפני הספירה, אז הומצא המטבע" אומרת צילה אשל בראיון לאתר מכון דוידסון. אשל הובילה את המחקר בהנחיית שלושה מנחים: הארכיאולוגית פרופ' איילת גלבוע מהחוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה, הגיאולוג פרופ' יגאל אראל מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים, והמטלורגית ד"ר נעמה יהלום-מאק מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.
מטמון כסף גדול במיוחד, במשקל שמונה וחצי קילוגרם, נמצא בחוף דור ב-1995. פרופ' גלבוע ועמיתיה, החוקרים את האתר כבר שנים רבות, גילו כך שהפיניקים ישבו לא רק בערי החוף בלבנון של ימינו, כמו צור וצידון, אלא גם בצפון רצועת החוף של ישראל. הם ישבו באזור כבר מהמאה ה-11, עוד לפני התפשטותם מערבה. מטמונים פיניקים קטנים יותר נמצאו גם בעכו ובעין חוֹפֵז שליד יקנעם. רשות העתיקות ומוזיאון ישראל השאילו חלקים מהם למחקר.
המטמונים הכילו בעיקר בצעי כסף - חתיכות שנבצעו ממטילי כסף. בצעים אלו היו כסף עובר לסוחר: לפני שהומצאו מטבעות אחידים המסחר התנהל באמצעות שקילה של מתכות יקרות, ובמיוחד כסף. רבים מהמטמונים שנמצאו היו ככל הנראה חסכונותיו של בעל הבית, שהכניס את בצעי הכסף, ולעתים גם תכשיטי כסף, לכלי חרס והטמין אותו. בעין חופז המטמון נמצא מתחת לרצפת העפר, ואשל מספרת ששיטה זו של "כסף מתחת לבלטות" היתה נפוצה למדי.
החוקרים השתמשו בשאריות העופרת שנמצאו בכסף כדי לקבוע מאין הוא הגיע. באזורים שונים סביב הים התיכון מצויים מרבצי עופרת עם איזוטופים שונים של המתכת, וכך בדיקות כימיות יכולות להעיד על מוצאה של העופרת, ולכן על מוצאו של הכסף שמכיל אותה.
לכו בעקבות הכסף
הבדיקות העלו שהמטמון בחוף דור, שתוארך למאה העשירית לפני הספירה, והמטמון בעכו שהתיארוך שלו ברור פחות ועשוי להיות מהמאה העשירית או התשיעית, מכילים כסף שמקורו באנטוליה שבטורקיה, יחד עם כסף שמקורו באי סרדיניה. "באנטוליה הפיקו כסף מאוד מוקדם, כבר מהאלף הרביעי לפני הספירה, אבל לא ידענו מתי הפיניקים החלו לסחור איתם" אומרת אשל. "העובדה שהפיניקים פנו קודם לשם, ואחר כך לסרדיניה ולספרד, זה לא היה ידוע. הממצאים מראים בפעם הראשונה שהייתה התעניינות פיניקית מאוד גדולה במה שקורה באנטוליה".
אבל ההפתעה הגדולה באמת הייתה סרדיניה, שכן ההתיישבות הפיניקית באי ידועה רק מהמאה השמינית לפני הספירה, ועד עתה לא היה ידוע על הפקת כסף באזור בשלב כה מוקדם. החוקרים מציעים כי הפיניקים הם שהביאו לאי את הטכנולוגיה של הפקת כסף, מוקדם בהרבה משחשבנו.
המטמון מעין חופז תוארך למאה התשיעית לפני הספירה, כלומר הוא מאוחר במקצת מהמטמון של דור. רוב הכסף שנמצא בו הגיע, לפי הבדיקות, מספרד. עפרות הכסף באזור ספרד עניות מאוד בעופרת וקשה להפיק מהן את הכסף - כדי לעשות זאת היה צורך לפתח שיטה חדשה, שבמהלכה הוסיפו לעפרות הכסף עופרת שהופקה במקום אחר. בדיקות האיזוטופים מראות בבירור שהכסף שנמצא בעין חופז הופק בשיטה זו. כסף ספרדי הגיע, אם כך, לערים הפיניקיות בישראל כבר במאה התשיעית לפני הספירה, לפני שהפיניקים הקימו מושבות בחצי האי האיברי. לאור זאת החוקרים מציעים שהמתכת היקרה הייתה הסיבה העיקרית, והראשונה, שהניעה את הפיניקים לצאת מערבה, וסיבות נוספות, כמו הצורך באדמות חקלאיות, הגיעו בעקבותיה.
שיתוף הפעולה בין גיאולוגים, ארכיאולוגים ומטלורגים, אומרת אשל, איפשר לקבוצה לחקור את המטמונים הפיניקים מכל הכיוונים: להבין את משמעותם ההיסטורית, ולמצוא את הפרטים המסתתרים באיזוטופים של אטומי העופרת. כך, בעזרת בצעי הכסף שהוטמנו מתחת לרצפה, הם הצליחו לגלות את נתיבי המסחר של יורדי הים הקדומים.
ד"ר יונת אשחר, כתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי. הכתבה התפרסמה באתר מכון דוידסון
לפנייה לכתב/ת 
