לא רק קברי צה"ל: קמפיינים שנויים במחלוקת בפוליטיקה הישראלית
הסערה הציבורית שעורר סרטון הליכוד על רקע מצבות לוחמים בבית עלמין צבאי אינו הקמפיין הפוליטי הראשון שהוסר בעקבות ביקורת קשה. מהסתה לגזענות, מביזוי הציבור החרדי ועד לפגיעה ברגשות עולי ברית המועצות - חזרנו לארכיון הסרטונים הגנוזים
הסערה הציבורית שעורר קמפיין הליכוד על רקע הקברים של חיילי צה"ל, והוסר מהרשת לאחר פרסומו, אינו הקמפיין הפוליטי הראשון שהסעיר את הרוחות והוסר על ידי המפלגה, או שנכפה עליו להימחק בדרישת ועדת הבחירות. הסתה, גזענות, ביזוי הציבור החרדי ופגיעה ברגשות עולי ברית המועצות - הם חלק מהקמפיינים השנויים במחלוקת שידעה הפוליטיקה הישראלית בתקופות בחירות.
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 - במתחם הבחירות של ynet
הקבלה בין עובדי מדינה למחבלים מהחמאס (הליכוד): במהלך מערכת הבחירות בשנת 2015 פרסמה מפלגת הליכוד סרטון תעמולה שערך השוואה בין עובדי מדינה למחבלי חמאס. בסרטון, שמצולם ב"קבוצת תמיכה", נראים "עובד בנמלים", "עובדת ברשות השידור", "בעלי חברת סלולר לשעבר" ו-"מחבל בחמאס" - מוזכרים כמי שנפגעו מהישגי נתניהו. בסוף הסרטון, מגיע נתניהו וקורא לציבור להצביע לליכוד. בעקבות הסערה הציבורית שעורר, הסרטון הוסר ובליכוד הצהירו כי לא ימשיכו לשדרו.
"כוכבית גיור" (ש"ס) - בשנת 2013 פרסמה מפלגת ש"ס סרטון הומוריסטי שהציג טקס חתונה יהודית בין גבר דתי מזרחי לאישה עם מבטא רוסי כבד. במהלך הטקס מופתע החתן לגלות מכשיר פקס מתחת לקופה, בעוד שהאישה מסבירה לו שזה כדי "לקבל אישור מכוכבית גיור". החתן שאל אותה בתדהמה: "את לא יהודייה?". אז שלפה האישה תעודת גיור מהפקס וענתה: "עכשיו כן". כשהתקרבה וניסתה לנשק אותו, הוא נרתע ממנה בסלידה.
בעקבות עתירות כנגד התשדיר פנה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט אליקים רובינשטיין, לש"ס וביקש להפסיק לשדרו, משום ש"תיתכן תחושה של פגיעה מכלילה, שראוי להימנע ממנה ככל הניתן". בש"ס נענו לבקשה, אך הבהירו שמלכתחילה לא התכוונו לשדר את הסרטון יותר מפעמיים.
"ביזוי המנון המדינה" (בל"ד) - בשנת 2013 פסלה ועדת הבחירות המרכזית קמפיין של מפלגת בל"ד שבו הוצגו קריקטורות של פוליטיקאים מהימין, ובראשם אביגדור ליברמן (יו"ר ישראל ביתנו, ע"ט), בעוד שהדמויות שרות את מילות המנון המדינה - שעליו מודבק לחן של מנגינה ערבית. השופט אליקים רובינשטיין פסל את התשדיר בטענה כי יש בו מן הביזוי של המנון המדינה.
"ערבי טוב רוצה לצאת" (חירות) - בשנת 2006 ביקשה מפלגת "חירות", אז בראשות מיכאל קליינר, לשדר בתחנות הרדיו והטלוויזיה תשדיר שכלל את המשפט: "ערבי טוב הוא לא ערבי מת, ערבי טוב לפעמים רוצה לצאת". כוונת האמירה הייתה לעודד טרנספר של אוכלוסייה ערבית מחוץ לגבולות ישראל. השופטת דורית בייניש פסלה את התשדיר בנימוק שמדובר בהסתה לגזענות.
"ביזוי חרדים" (שינוי) - בשנת 2006, יצרה מפלגת 'שינוי' תשדיר בו נראה אדם חילוני צועד לכיוון הקלפי, כמה חרדים ניגשים אליו, נצמדים אל רגליו ומונעים ממנו ללכת, ומתחננים אליו שלא לבחור במפלגת שינוי. השופטת דורית בייניש טענה כי התשדיר מהווה "פגיעה בוטה בציבור החרדי, וברגשות הציבור בכלל" הורתה להחשיך את המסך בכל פעם שמופיע הקטע והמפלגה סירבה. הם ערערו לבג"צ, והשופטים אהרון ברק, איילה פרוקצ'יה ואליעזר ריבלין הכריעו כי אכן יש להסיר את הסרטון.
פרופסור גבי וימן, חוקר תקשורת פוליטית מאוניברסיטת חיפה אמר בשיחה עם ynet: "הזירה הפוליטית בישראל רוויה בקמפיינים שליליים, אמנם לא כולם עוברים את הגבול. את הטקטיקה ייבאנו מארצות הברית, וניתן לסמן את תחילתה בשנת 1996, כשנתניהו שכר את היועץ היהודי-אמריקני ארתור פינקלשטיין, שהיה ידוע כמתמחה בקמפיינים פרובוקטיביים ושליליים. הקמפיינים הללו יכולים להוביל לניצחון בבחירות ולהועיל למי שמשתמש בהם, אבל ברגע שרמת התוקפניות והשליליות של הקמפיין חוצים את הקווים האדומים - הוא נכשל.
"דבר נוסף שעלול להוביל לכישלון קמפיין שלילי הוא 'אפקט הבומרנג' - ברגע שלצד השני יש מספיק זמן להכות חזרה, הקמפיין השלילי מאבד מהיעילות שלו עבור יוצרו. בישראל יש שני קווים אדומים שאי אפשר לעבור בלי לספוג ביקורת קשה מהציבור: השואה והשכול", אמר פרופ' וימן.
לדבריו, מכשול נוסף שעלול להוריד מהאפקטיביות של קמפיין שלילי, הוא כאשר נעשה בו שימוש בשקרים. "קמפיין שלילי שנתמך על שקרים יכול להזיק כמו זה שעובר על קווים אדומים. כל זה היה נכון עד היום אבל מערכת הבחירות העכשווית היא יותר פוריה לקמפיינים שליליים ויותר פרוצה לשקרים. ברשתות החברתיות אין שומרי סף, אין עורכים ואין מסננים זה נותן יתרון למי שמשתמש ב'פייק ניוז' וככל שמדובר ברשתות החברתיות אין מה להתחיל לדבר על אתיקה".