בואו נדבר על עתיד התיירות
"תגיד, איך ייראה הענף בשנת 2029?", שאלנו את כתב התיירות שלנו. "נטוס בעמידה? רובוטים יכינו לנו ארוחת בוקר במלון? נטייל עם משקפי מציאות רבודה או שנבלה ירח דבש בחלל? אתה יכול לבדוק לנו את זה בבקשה?". והוא בדק, או לפחות ניסה
עדיין לא נכנסתם לתחומי נתב"ג, אבל תוך שעתיים כבר תהיו באחת מבירות מרכז אירופה. המזוודה, אגב, כבר מחכה לכם בחדר המלון. נשמע מופרך? בכירי ענף התיירות בישראל מסכימים שכך תיראה תיירות העתיד - לא בעתיד הרחוק, אלא ממש תוך עשור.
"מה שהכי מטריד את הנוסעים כיום זה צוואר הבקבוק בנמלי התעופה", אומר דורון זאבי, מנהל תחום לקוחות אסטרטגיים בחברת אמדאוס, המספקת פתרונות טכנולוגיים לחברות תעופה ותיירות. "התור לביטחון, התור לצ'ק-אין, בנתב"ג יש אפילו תור של מכוניות עוד בכניסה. היעד בכל העולם הוא להגיע למצב שבו מדובר במקסימום 40 דקות מרגע החניה בנמל התעופה ועד ההגעה לגייט לצורך העלייה למטוס". כיום, אגב, הזמן הממוצע הוא שעתיים וחצי.
לדברי זאבי, "השאיפה היא שיהיו מערכות שיכווינו אותך לחניה פנויה בנמל התעופה. מיד אחרי החניה נמל התעופה כבר יזהה לבד שהגעת, וישלח לך פוש שיכווין אותך אל דלפק הצ'ק-אין הפנוי. כבר לא יהיה משנה באיזו חברה אתה טס, כל דלפק יידע לשרת אותך. ביקורת הגבולות תהיה ביומטרית או שתתבצע באמצעות זיהוי פנים, וכך גם המעבר בגייט עצמו".
גם בגזרת הכבודה עצמה צפויות בשורות: "החלום של חברות התעופה הוא להתעסק בנוסעים בלבד ולא במזוודות, כמו אוטובוס", אומר אייל אזולאי, מנכ"ל מותג המזוודות החכמות Rollink. "הטיפול בכבודה דורש הרבה מאוד משאבים וכסף, והמזוודות החדשות שאנחנו מפתחים יאפשרו לקצר את התהליכים".
כך, לדוגמה, עוסקת Rollink בפיתוח מזוודות שמסוגלות לשנות את גודלן אם יש צורך לארוז יותר ציוד בטיסה חזור – אחרי השופינג, למשל. בנוסף מיוצרות מזוודות שמציגות את משקלן על הידית, שניתנות לנעילה באמצעות אפליקציה, שמאפשרות להטעין את הטלפון, ואף כאלו שניתן לאתר את מיקומן באמצעות אפליקציה – מה שיחסוך את העמידה מול המסוע בציפייה למזוודה.
בנוסף, לדברי אזולאי, חברות התעופה בוחנות דרכים לשילוח הכבודה בנפרד מהנוסע – אפילו יום לפני הטיסה שלו. "כל זה נובע מהגידול המטורף במספר הנוסעים. המטוסים נהיים צפופים מאוד, ואנחנו לקראת תפוסה מלאה. מספר המושבים על מטוסים בעולם עומד כעת על 4.1 מיליארד, ובעוד עשור הוא צפוי להיות 9 מיליארד. כלומר, יהיו יותר מושבים מאנשים".
נוסעים יסכימו לטוס בעמידה?
כיום, כ-20% מהטיסות שממריאות מנתב"ג הן טיסות לואו-קוסט. "כרגע אנחנו בשיא ההייפ סביב ענף הלואו-קוסט, אבל זה משהו שילך ויתמתן", מעריך אורי אלון, מנכ"ל קבוצת התיירות גוליבר. "מצד אחד נמשיך לראות גידול בענף, אבל מצד שני חברות רבות לא יצליחו לשרוד את המחירים הנמוכים".
באפריל 2018 הציגה החברה האיטלקית אוויואינטיריורס (AvioInteriors), שעוסקת בייצור מושבים למטוסים, במהלך תערוכה אווירית בהמבורג שבגרמניה את ה"סקיי ריידר 2.0" - דגם חדש של מושבי עמידה במטוסים.
המושב החדש משך תשומת לב רבה בתערוכה וזכה לסיקור בכלי תקשורת רבים בעולם. ב-CNN ציינו כי נושא המושבים האנכיים במטוסים נמצא על הפרק כבר כמעט שני עשורים. חברת איירבוס העלתה אותו לראשונה כבר בשנת 2003, אך טרם יישמה אותו. בשנת 2010 הכריז מנכ"ל ריינאייר כי הוא שוקל להשיק מחלקות עמידה מיוחדות במטוסי החברה, אך מאז נטשה החברה את הרעיון. חברת התעופה הסינית "ספרינג איירליינס" הודיעה ב-2015 כי תבחן אפשרות למכור כרטיסי טיסה בעמידה, ושהנוסעים יטוסו במחיר של כדולר וחצי בלבד – אפשרות שבסופו של דבר ירדה מהפרק.
מומחי תעופה הצביעו על כמה מגבלות שעשויות למנוע את יישום חזון הטיסות בעמידה, ובראשן ענייני בטיחות וההשלכות במקרה של תאונה, או עיכוב אפשרי של פינוי נוסעים בחירום שייגרם בשל צפיפות. גם העובדה שאין מקום מתחת למושב לחפצים אישיים, והתקנות שמחייבות מרווח הולם בין הראש של הנוסע למשטח שמעליו, עשויות להקשות על צאתה של מהפכת העמידה לדרך.
מסקר שנערך ב-ynet בקרב יותר מ-16 אלף גולשים, עולה כי 71% מהם לא היו מוכנים לטוס במושב עמידה, ומבחינתם ישיבה היא תנאי מינימום שאסור לעבור עליו.
"כיום אנשים עוד מוכנים להתפשר על השירות והנוחות, אבל זה לא יימשך לנצח", מסביר אלון מקבוצת גוליבר. "כבר עכשיו רואים מגמה של עליית מחירים בחברות הלואו-קוסט", מוסיפה שירלי כהן עורקבי, סמנכ"לית השיווק באשת טורס. "רואים גם הרבה חברות לואו-קוסט שפושטות את הרגל, ומולן חברות התעופה הסדירות עושות התאמות כדי לקרוץ לקהל שמחפש את המחירים הנמוכים יותר".
אסף ממון, סמנכ"ל הדיגיטל של קבוצת הדקה ה-90, מעריך עם זאת כי ענף הלואו-קוסט דווקא "יגדל משמעותית". לדבריו, "נוכל למצוא טיסות לואו-קוסט גם ליעדים רחוקים יותר. המחיר יהיה מה שיקבע בסופו של דבר".
הרכבות יעקפו את המטוסים?
כהן עורקבי מאשת טורס מסכימה שהמחיר הוא שיקבע, אך היא מעריכה שהחלופה לטיסות תהיה דווקא יבשתית: "עלויות השכר והדלק מייקרות את הטיסות, ויש גבול עד כמה ניתן יהיה להוזיל אותן. לכן אני צופה שהרכבות יהיו תחליף. כבר מתחילים לראות את זה במזרח הרחוק".
בסין וביפן כבר פועלים קווים של רכבת ריחוף מגנטי, המוכרת יותר כ"רכבת מגלב" – רכבת אשר מרחפת מעל המסילה ללא שימוש בגלגלים, ומונעת באמצעות כוח אלקטרומגנטי. באפריל 2015 קבעה הרכבת ביפן את שיא העולם במהירות לרכבות, כאשר הצליחה לנוע במהירות של 603 קמ"ש במסגרת נסיעת מבחן בקו בין טוקיו לנגויה. לשם ההמחשה, אם היו מקימים קו דומה בין תל אביב לאילת, הנסיעה הייתה נמשכת קצת יותר מחצי שעה.
חלופה אפשרית נוספת לטיסות היא מערכת ההייפרלופ של היזם אילון מאסק – רכבת מהירה שנעה בתוך צינור ואקום. ההייפרלופ אמור לאפשר הגעה מעיר לעיר וממדינה למדינה במהירות הקול, במחיר שדומה למחיר של כרטיס רכבת פשוט. מאסק תיאר את הרעיון באופן ציורי כשילוב בין "מטוס קונקורד, רובה אלקטרומגנטי ושולחן הוקי אוויר", אולם למרות היצירתיות, נכון לעכשיו הפרויקט תקוע.
יותר קפסולות, פחות חדרים?
מלבד הטיסה או הרכבת המהירה שמביאה אותנו אל היעד, הרכיב הגדול השני בכל חופשה הוא מקום הלינה. "במלונות אני צופה שינוי גדול", אומר אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות. "כיום רואים מלונות מפוארים עם לובי בגודל של מגרש טניס, אבל המלונאים מתחילים להבין שמה שחשוב למטיילים כיום זה התוכן והאווירה. האורחים מסתפקים בחדרים קטנים יותר ומחפשים את החוויה – הבר על הגג, חדר הכושר".
לדברי הלוי, זוהה גם הרצון של התיירים, בעיקר בני הדור הצעיר, לחיבור בין מקומות הלינה למקומות הבילוי שלהם. "מלונות קפסולה זה בפירוש פתרון. לצעירים מספיק רק לישון במקום אסתטי מינימליסטי, ומה שחשוב להם זה להוציא כסף על קולינריה ובילויים".
לעומתם סבור איל סגל, מנכ"ל הוטלס קומביינד ישראל, כי לא נראה פחות מלונות מפוארים בעוד עשור – אלא פשוט יתווספו לצידם מלונות זולים ומלונות קפסולה. "אלה מלונות שמתאימים לדרישות שונות, ללא קשר לסוג האוכלוסייה שאליה משתייך האורח. זה תלוי בטיול הספציפי שבו אתה נמצא ועם מי אתה – המלון שתיקח יחד עם חברים זה כנראה לא אותו מלון שתיקח עם בת הזוג, והמלון שתיקח בנסיעת עסקים זה כנראה לא אותו מלון שתיקח כשאתה בחופשה".
סגל, עם זאת, לא צופה עתיד מזהיר לתחום השכרת הדירות לטווח קצר, שמשגשג כעת בזכות Airbnb. "כבר עכשיו החברות הגדולות מתחילות לנגוס בתחום. Airbnb הפכו את החופשות האורבניות למשהו נגיש יותר, אבל הם כבר בצל של משהו שיותר גדול מהם".
לדבריו, כבר עכשיו ניתן למצוא חלק גדול מאותן דירות גם באתרים כמו בוקינג והוטלס קומביינד, ולמעשה בהרבה מקרים כבר לא מדובר בדירות מגורים שמשכירים פה ושם, אלא בדירות שהייעוד שלהן הוא השכרה לנופש.
דוגמה לכך ניתן היה לראות רק לפני כמה חודשים, כאשר פורסם כי רשת מלונות פתאל שכרה שני בניינים בתל אביב - אחד בכרם התימנים והשני בנווה צדק - ומשכירה את עשרות הדירות שבהם דרך Airbnb. פתאל עושה זאת תחת מותג חדש בשם MASTER, שמציג את עצמו כשייך לרשת המלונות לאונרדו (מקבוצת פתאל כאמור).
רוצים לבלות עם המקומיים
מבחינת הישראלים שיוצאים לחו"ל, במהלך העשור האחרון מספרם הוכפל ועמד בסוף 2018 על 8.5 מיליון. יותר ממחצית מהם נסעו לחו"ל יותר מפעם אחת בשנה. "זה אומר שהיעד עצמו כבר פחות רלוונטי", מסביר אלון מקבוצת גוליבר. "מה שמניע את הנוסעים זו החוויה ביעד, במיוחד אם יש אטרקציות כמו הופעות או משחקי כדורגל. לכן גם אופן חיפוש החופשה ישתנה – ויחפשו טיול בהתאם לאטרקציות המוצעות ולא לפי יעדים".
"התיירים מחפשים יותר ויותר את ההוויה המקומית", מוסיף הלוי ממשרד התיירות. "אם פעם היו הולכים למקומות התיירותיים, כעת המטיילים מחפשים את המקומות שבהם המקומיים מבלים. מחפשים לחוות את החוויה המקומית, לאכול אוכל לא מפונפן. כחלק מזה נראה יותר ויותר מיתוג של ערים ולא מדינות – במיוחד סביב אירועים כמו פסטיבלים, מרתונים ושווקים".
"אם חשבנו שטיולים מאורגנים זה עולם שילך וייעלם, אנחנו רואים שהמצב הפוך", מוסיפה כהן עורקבי מאשת טורס. "אבל זה לא ייראה אותו דבר. בעוד עשור נראה בעיקר טיולי קונספט עם תוכן בלעדי. כבר כיום רואים את הניצנים של זה, עם טיולי קולינריה, טיולי קונצרטים, טיולי תערוכות. סוכנויות נסיעות יצטרכו להביא ללקוח את הערך המוסף הזה כדי להישאר רלוונטיות".
השאיפה: לחיות כמו מקומי
ד"ר איציק מזרחי, מנהל בוקינג ישראל, מעריך כי יותר ויותר מטיילים יחפשו בעתיד להתארח בנכסים ייחודיים במקום בתי המלון השגרתיים. "אנו רואים כי הביקוש למקומות לינה כאלו ממשיך לפרוח, ולכן אנו גם מגדילים את ההיצע שלנו באופן פעיל בתחום זה. רק ב-2018 הוספנו יותר מיליון מקומות אירוח זמינים לקטגוריה זו, בהם אפילו בתים צפים ובתים על עצים".
איך זה לישון בתוך צינור? בדקנו
לדבריו, מסקר שנערך בקרב לקוחות בוקינג בעולם עולה כי 37% מהנוסעים מתכננים להזמין מקום אירוח ייחודי כבר בשנה הקרובה. "ראינו גם שלמחצית (49%) מהנוסעים חשוב לחיות כמו מקומי במהלך הטיול שלהם ולכן הם מעדיפים אירוח ביתי. 45% מהנוסעים ציינו שהם רוצים להיות הרפתקניים יותר בבחירת היעד שלהם כבר בשנת 2019 לעומת הבחירות שלהם בשנה שעברה", מוסיף מזרחי.
משקפי מציאות מדומה יחליפו את משקפי השמש?
גם לטכנולוגיה, שמתפתחת כל הזמן, תהיה השפעה רבה על פניה של התיירות בעוד עשור – ולא רק בתחומי התעופה והמלונאות. השימוש בטכנולוגיות של מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR) הולך וגובר, ומאפשר למטיילים לחוות את האתרים שהם מבקרים בהם באופן ייחודי.
בארץ, למשל, מתקיימים בירושלים, בקיסריה ובעכו סיורים עם משקפי מציאות מדומה – מה שמאפשר למבקרים להבין איך נראו אותם אתרים ארכיאולוגיים בעבר, איך נראו האנשים שהסתובבו בהם ומה התרחש במקום.
"הטכנולוגיה תאפשר לסוכני הנסיעות להישאר בקשר עם המטיילים גם במהלך הטיול", מוסיף זאבי מאמדאוס. "למשל לשלוח פוש עם המלצות בהתאם למקום שבו המטייל נמצא". אך זה לא עוצר שם: "בעולם הקרוזים, לדוגמה, אוניות חדשות שהושקו העלו את רף החידושים הטכנולוגיים", מכריז אורי שנבל, מנכ"ל סנורמה, הנציגה הבלעדית של רויאל קריביאן בישראל.
"מי היה מאמין למשל שברמן רובוט יגיש לנו קוקטייל? אז כן, כיום כבר יש דבר כזה - רובוטים שיודעים להכין רשימה כמעט אינסופית של קוקטיילים בכמה דקות בלבד. על כן, אם נעצום רגע את העיניים ונחלום על השלב הבא שטומן בחובו העתיד, נראה את הרובוט מחליף את המצעים במלונות, מספק שירותי בייביסיטר לילדים ואולי אפילו מכין עבורנו את כל הזמנת החופשה, יחד עם כלל הרצונות והדרישות שלנו", מתאר שנבל.
בספטמבר 2018 הודיעה חברת SpaceX כי תשלח תייר חלל ראשון להקפה סביב הירח – אולם לא הוגדר עדיין מועד למסע. ב-2021 מתוכננת להתחיל לפעול תחנת החלל "אורורה סטיישן", שתתפקד כבית מלון בחלל. למעשה מדובר בתחנת חלל שיכולה לארח שישה בני אדם: ארבעה תיירים ושני אנשי צוות.
המלון יקיף את כדור הארץ אחת ל-90 דקות, מה שאומר שתיירי החלל יזכו לצפות ב-16 זריחות ושקיעות בכל יממה. מדובר כמובן בעסק יקר מאוד - הזמנה לאדם אחד עולה 9.5 מיליון דולר. דמי הרישום כדי להיכנס לרשימת ההמתנה עומדים על לא פחות מ-80 אלף דולר. גם רוסיה הודיעה כי בכוונתה להקים בית מלון ברמת 5 כוכבים על גבי תחנת החלל הבינלאומית, שיפתח את שעריו כבר בשנת 2022.
