טראמפ לא נפל בפח
קים ניסה להוליך את נשיא ארה"ב שולל, כפי שעשה אביו לקלינטון ובוש. למרות שטראמפ זקוק להישג בינלאומי ורוצה נובל, הוא נעמד על רגליו האחוריות והודיע: "לא ממהר לחתום על הסכם". זו בשורה טובה לישראל, ומסר קשוח לאיראן
ועידת הפסגה של נשיא ארצות הברית ושליט צפון קוריאה הסתיימה בלי התוצאות המקוות. שני הצדדים רצו לחתום על הסכם המסדיר חלק ניכר מהנושאים השנויים במחלוקת, אבל נראה שבגלל הכנה דיפלומטית לא מספקת הם לא הצליחו להגיע להסכמה עקרונית על משמעות הביטוי "פירוק חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני".
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אלא שלשליט צפון קוריאה ולאנשיו יש תפישה אחרת לגמרי של המונח "פירוק הנשק הגרעיני". בניגוד לאמריקנים, שרואים בכך תהליך שבסופו השמדה פיזית של כל החומרים הגרעיניים והטילים הבליסטיים ארוכי הטווח, קים ואנשיו מפרשים את המונח רק כהפסקה של השמעת האיומים לתקוף בנשק גרעיני את ארה"ב, יפן ודרום קוריאה, ולא כהשמדתם הפיזית של כלי הנשק האלה.
החוצפה של קים
הסיבה לכך שטראמפ הסכים להמר וללכת לפסגה הייתה הודעת צפון קוריאה שהיא מוכנה להשמיד מתקנים גרעיניים ומתקנים לפיתוח טילים, גם אם במסגרת לוח זמנים שהיא עצמה, פיונגיאנג, תקבע, ולא תחשוף בפני וושינגטון. המתקן הראשון שקים הציע להשמיד היה מתקן יונגביון לייצור חומר בקיע, אורניום מועשר ופלוטוניום, שהם ליבת הפצצה הגרעינית. קים כנראה שכח, או לפחות רצה לא לזכור, שאביו כבר הציע לנשיאים קלינטון ובוש להרוס את המתקן ביונגביון ואז הרס פעמיים חלקים מהמתקן תמורת הטבות מפליגות מהשניים - אלא שבכל פעם שב המתקן לתחייה והייצור בו נמשך.
טראמפ ואנשיו דווקא זכרו זאת, והם הבינו שהצפון-קוריאנים לא רק שאינם מוכנים להתחיל בתהליך אמיתי של התפרקות מנשק גרעיני, אלא גם מנסים למכור להם סחורה ישנה בפעם השלישית. לקים עוד הייתה החוצפה לדרוש שהאמריקנים יסירו בתמורה את כל הסנקציות מצפון קוריאה או את רובן. זו הסיבה לכך שטראמפ הגיע למסקנה שאין אפילו תחילתו של מכנה משותף בינו לבין קים, והפסגה הסתיימה.
עם זאת, חשוב לציין שגם טראמפ וגם קים ג'ונג און לא טרקו את הדלת זה בפני זה, והם מוכנים להמשיך בתהליך. קים הבטיח לטראמפ שלא יחדש את הניסויים הגרעיניים ואת הניסויים בטילים בליסטיים, ובכך רשם טראמפ הישג: הוא הצליח לשמר את אווירת הפיוס והרגיעה ששני המנהיגים יצרו בפגישתם הקודמת בסינגפור לפני שמונה חודשים. זהו הישג שאין לזלזל בו בהתחשב בעובדה שלפני פסגת סינגפור ריחפה מעל חצי האי הקוריאני סכנה של מלחמת עולם.
מה שקרה בהאנוי לא צריך להיחשב לכישלון מוחלט. כבר היו דברים מעולם: בשנות ה-80 עבר הנשיא רייגן חוויה דומה עם עמיתו הסובייטי בשיחות פירוק הנשק ברייקיאוויק. גם שם התפוצצה הפסגה, ואחר כך הושג הסכם להגבלת נשק גרעיני שמחזיק מעמד כבר יותר מ-30 שנה.
נחישות, גם נגד איראן
מהי המשמעות של אירועי הפסגה בהאנוי בכל הנוגע לישראל? מבחינתנו אפשר לראות בחיוב את העובדה שהנשיא טראמפ לא אפשר לשליט צפון קוריאה להוליך אותו שולל. אף שבשל הצרות המשפטיות שיש לו בבית זקוק כעת טראמפ להישג בינלאומי, ואף שהוא רוצה לקבל את פרס נובל לשלום, טראמפ לא ויתר ולא נתן לקים ג'ונג און ולאנשיו להטעות אותו. "עדיף לא לחתום על הסכם מאשר לחתום על הסכם רע", אמר הנשיא האמריקני במסיבת העיתונאים שלו, והוסיף שהוא אינו ממהר. עמדה זו ראויה להערכה, מפני שהיא עשויה ללמד שטראמפ לא יוותר גם לאיראנים, ושהוא יגלה נחישות גם בכל הקשור אליהם.
בימין הפוליטי בישראל יש ודאי מי שתולה תקוות גם בכך שטראמפ לא ירצה כישלון נוסף בזירה הבינלאומית, ולכן ספק אם ימהר להציג מיד לאחר הבחירות בארץ את "עסקת המאה" שלו, תוכניתו לסיום הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים.
המפסיד העיקרי של הפסגה בהאנוי הוא קים ג'ונג און, שנכשל בניסיונו להסיר את הסנקציות הקשות מעל ארצו, עובדה שבמידה מסוימת עשויה לסכן את משטרו. לצד זאת, קים הרוויח עוד כמה נקודות של לגיטימציה בינלאומית לו ולמשטרו האכזרי.
טראמפ לא הרוויח אולי מהפסגה, אבל גם לא הפסיד. עמדתו הקשוחה במשא ומתן תזכה להערכה מצד אזרחי ארצו וגם מצד אחרים בעולם. בניגוד לנשיאים קודמים, הוא יצליח לשמר את הרגיעה עם צפון קוריאה בלי ליפול בפח של פיונגיאנג.
המרוויחים העיקריים היו ממשלת וייטנאם ואזרחיה, שזכו לשבחים מכל הצדדים על אירוח הוועידה. הישגיהם זכו לתשואות גם מצד האמריקנים, מי שהיו פעם אויביהם המרים ביותר.