"גדול השחקנים של דורו": נפרדים מעודד תאומי
"הוא היה שחקן מצויין, מעולה, יכל לעשות המון תפקידים", אמרה גילה אלמגור על השחקן עודד תאומי שהלך לעולמו בגיל 81. "לפעמים על הבמה לא ידעתי אם הוא מדבר טקסט או מדבר איתי", סיפרה השחקנית סנדרה שדה על משחקה לצדו. "הוא הרגיש שלשחק זו שליחות", הוסיף מנכ"ל הקאמרי לשעבר נעם סמל
"עודד היה אחד השחקנים הבכירים שהיו פה, יפה, מוכשר אינטלגנטי", אמרה השחקנית גילה אלמגור על השחקן עודד תאומי, שהלך לעולמו הלילה (שישי) בגיל 81. "שנים עבדנו יחד, כתבו עלינו ביקורות תיאטרון כשהיינו צעירים ׳הנאהבים הקטסטרופליים׳ של הקאמרי ואחר כך במרוצת השנים שנינו עשינו יחד תפקידים. הוא היה שחקן מצויין, מעולה, יכל לעשות המון תפקידים, כמה שהוא היה יפה הוא שיחק גם תפקידי אופי. הוא צמח להיות שחקן שיכול לשאת על כתפיו ועל גופו התמיר עם הראש היפהפה תפקידים מרכזיים. אני יודעת שהוא היה סיעודי, אנשים לא זכרו לצלצל אליו. זה לא פייר, אני מקווה שיזכרו אותו כשחקן וכאדם".
"עבדתי איתו 25 שנה, הוא באמת נגע בתפקידים הכי גדולים", אמר מנכ"ל הקאמרי לשעבר נעם סמל. "הוא היה שחקן שמשחק תפקידים של קיסר או של מנהיג, זה יושב עליו הכי נכון בעולם. ההצגה האחרונה שלו הייתה על הבמה בקאמרי לפני שש שנים, הוא גילם את ניקסון, והאמנת שזה ניקסון. אם הוא עושה את אותלו אתה מאמין שזה אותלו. אבא שלו נרצח על גדות הירקון כשעודד היה ילד והוא המשיך את השושלת. הוא הרגיש שלשחק זו שליחות, הוא נגע בכל האמנויות - הצגות ילדים, טלוויזיה, רדיו. בקאמרי זה היה ברור שעודד תאומי מקבל את התפקיד הראשי".
"אני חושבת שהוא גדול השחקנים של דורו", אמרה השחקנית סנדרה שדה. "הוא הביא לבמה את המשחק המודרני, הוא דיבר על הבמה עם אמינות של יום יום שלא הייתה רגילה אז. מצד אחד עשה תפקידים מאוד גדולים מאוד דרמטיים ותובעניים, מצד שני ידע לעשות את זה באמינות ומודרניות. ולפעמים על הבמה לא ידעתי אם הוא מדבר טקסט או מדבר איתי. גילמתי את אשתו במשך עשר שנים, יוצא לך להיות קרוב כל כך ופתאום זה לא קורה יותר, כמו גירושים אכזריים. הוא היה המרצה שלי באוניברסיטה וכמה שנים אחר כךהתחלנו לשחק יחד. ואני זוכרת שבהצגה הראשונה ששיחקנו יחד היה לו יום הולדת ונתנו לו מתנה בסוף ההצגה. הוא דיבר עם הקהל ואמר שהוא איש מאושר. הוא כל כל אהב את החיים ואת הבמה והיה איש יצרי. אבידה גדולה.
נשיא המדינה ראובן ריבלין נפרד מתאומי בטוויטר, וכתב: "כשענקי תיאטרון כמו עודד תאומי יורדים מהבמה, משהו מהם נותר לא רק בלבבות צופיהם, אלא גם בכל אחת מהדמויות ששיחקו אי פעם.
עודד היקר, אנחנו נפרדים ממך בקידה עמוקה של תודה, על חגיגת הבמה שהענקת לנו, על נכסי תרבות שיצרת וישארו בינינו תמיד. נחסר אותך ונתגעגע מאוד. רובי ונחמה".
שרת התרבות מירי רגב מסרה: "הצטערתי להתבשר על פטירתו של עודד תאומי, מגדולי עולם המשחק הישראלי. עודד ז"ל, זכה בפרס התאטרון הישראלי ובפרס רוזנבלום על מפעל חייו והיה אהוד על שוחרי התאטרון, הקולנוע והטלוויזיה בישראל. הוא הצליח להכנס ללבבות ביכולתו יוצאת הדופן להיכנס לדמויות, אותן שיחק בכשרון רב. הוא אחד מסמליה של תקומתנו התרבותית בארץ הזאת. דמותו האייקונית תחסר לנו מאוד. תרומתו לעולם התרבות הישראלי ולדורות של שחקנים תישאר חקוקה בדברי ימיה של מדינתנו לנצח".
ראש עיריית תל אביב רון חולדאי מסר: "אנחנו נפרדים היום מאחד מעמודי התווך של התיאטרון הישראלי - עודד תאומי. דדי. שאין ישראלי שלא זכה לראותו במאות התפקידים שמילא על בימות התיאטרון ועל המסך.
מילדות נקשר גורלו עם העיר שלנו ועם התיאטרון. נולד בתל אביב, בן לשחקן האוהל, מאיר תאומי, שנרצח בפיגוע לפני 70 שנה על שפת הירקון, והפך בעצמו לאחד מהשחקנים המוכשרים והבולטים שעיצבו את התיאטרון הישראלי כפי שאנו מכירים אותו היום. בלמעלה מ-100 תפקידים ראשיים שמילא על הבמה, הוא נגע כמעט בכל אחד מאיתנו והעשיר את עולמנו התרבותי. אני אישית לא אשכח לעולם את החוויה המיוחדת לה זכיתי כששיחקתי לצידו בתפקיד ראש העיר בקטע מ"אוייב העם" שהועלה כמחווה לאיבסן. באותם רגעים קסומים על הבמה, כשהוא כד"ר שטוקמן, אויב העם, 'מרביץ' מונולוג עוצמתי, הבנתי לעומק את עוצמתו וכישרונו המופלא כשחקן. יהי זכרו ברוך".
תאומי, מוותיקי שחקני התיאטרון בישראל, נפטר לאחר שלדברי משפחתו לקה בדום לב במוסד הסיעודי בו שהה בשנה וחצי האחרונה. הוא זכה ב-2011 בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לתיאטרון. הסרט האחרון בו שיחק הוא "ציפורי חול" מ-2016, תפקיד שעליו היה מועמד לפרס אופיר.
הוא הצטרף לתיאטרון הקאמרי ב-1958, ובו גילם כמאה תפקידים מרכזיים. במקביל הופיע בתיאטראות שונים בהם תיאטרון האהל, תיאטרון הבימה, תיאטרון חיפה ותיאטרון בית ליסין. ב-1988 הופיע בלונדון עם ההצגה "אותות ומופתים". בעקבותיה הוזמן על ידי המחזאי ארנולד ווסקר לגלם את התפקיד הראשי במחזה "שיילוק". במקביל לעבודתו בתיאטרון שיחק תאומי גם בקולנוע ובטלוויזיה. בין הפרסים בהם זכה לאורך השנים היו ארבעה פרסי כינור דוד כשחקן השנה בתיאטרון, הפרס על שם מאיר מרגלית ושני פרסים על שם אברהם בן יוסף.
הסרט הראשון בו השתתף הוא "הם היו עשרה" שצולם ב-1960. פרט לכך השתתף בסרטים "תעלת בלאומילך", "מרגו שלי" ו"מבצע יונתן", וגם בסדרות ובסרטים בינלאומיים כמו "אשה ושמה גולדה" ו"מינכן". בנוסף כתב שלוש הצגות יחיד, השתתף בשתי הצגות ילדים, והגיח לעתים רחוקות בטלוויזיה.
אביו היה מאיר תאומי, שחקן ומייסד התיאטרון העברי הראשון בארץ ישראל, שנרצח על ידי טרוריסטים בעמדו על הבמה בגן הוואי בתל אביב. עודד בן העשר החליט כבר אז ללכת בדרכו של אביו ולהפוך לשחקן. לימים הנציח את דמותו בהצגות יחיד שלו. תאומי היה בוגר גימנסיה הרצליה. הוא למד משחק בסטודיו של פיטר פריי ומאוחר יותר זכה במילגה והשתלם ב-Neighborhood Play House בניו יורק וב-Actors Studio של לי שרטסברג.
"אני עושה רק דברים שאני אוהב ורוצה", אמר בעבר בריאיון ל-ynet, בעקבות השתתפותו בסדרה "תמרות עשן". אומנם עם השנים זה נהיה יותר קשה, בעיקר בקטע הכלכלי, אבל תמיד נזהרתי מאוד. באופן עקרוני אני גם לא עושה פרסומות או טלנובלות. אין לי טענות לחבריי שעושים את זה, אבל בעיניי זה לא טוב ליכולת שלי לשחק".