פגיעה בפרטיות של בר רפאלי בחסות החוק
השימוש של רשות המסים באיכון הסלולרי של הדוגמנית בחקירה נגדה הוא ניצול שגוי ומדאיג של חוק נתוני התקשורת, המוכר כ"חוק האח הגדול"
(צילום: Lodovico Colli di Felizzano)
חוקרי רשות המסים עשו שימוש באמצעי חסר תקדים בחקירת בר רפאלי בפרשת העלמת מס: לפי הפרסום בחדשות 12, הם איכנו את הטלפון של הדוגמנית ושל שני אחיה לצורך הוכחת טענתם שלפיה היא התגוררה בפארק צמרת בתל אביב, בניגוד לטענתה שלפיה חיה באותה תקופה בארה"ב.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הבסיס החוקי לפעולת רשות המיסים הוא חוק נתוני תקשורת, שהתקבל בכנסת בדצמבר 2007 ועורר מהומה גדולה. "חוק האח הגדול" קראו לו אז, בשל הבסיס החוקי שיצר למשטרה ולשש רשויות חקירה נוספות, בהן רשות המסים, לקבל נתוני תקשורת על חשודים בעבירות, גם קלות בדרגת "עוון". נתוני התקשורת כוללים פרטי שיחה (למי התקשרת ומי התקשר אליך), תעבורת מיילים, נתוני גלישה באינטרנט וגם נתוני איכון של הטלפון הנייד שלך.
בפסק דין ארוך במסגרת בג"ץ שהוגש נגד החוק לאחר שהוא עבר והתקבל, הסבירה נשיאת העליון דאז דורית ביניש עד כמה זהיר ומדוד צריך להיעשות השימוש בחוק הפוגעני תוך העדפת הזכות לפרטיות, במקום שבו נושא החקירה אינו עניין של פשע חמור ועבירות דומות אחרות. ולמרות זאת באה רשות המסים בעניין רפאלי ועושה מה שהיא רוצה.
ראשית, כדי להוציא את צו האיכון פנתה רשות המסים לשופט במעמד צד אחד וקיבלה את המצו שביקשה. חרף ההתעקשות של הנהלת בתי המשפט שלפיה השופטים אינם רק חותמת גומי במצבים כאלה, המציאות שוב הכתה בנו.
שנית, כאשר חוקק חוק נתוני תקשורת הועלו טענות נגד הסמכות שקיבלו המשטרה ורשויות האכיפה, ואלה בתגובה הבטיחו להשתמש בו במתינות. הן ציינו שצו איכון יתבקש במקרים כגון זה של ילד שמתקשר למשטרה וצועק "הצילו" לפני שהקו ניתק. אבל המציאות, כי שלמדה רפאלי, היא אחרת. מה עם הזכות לפרטיות שלה כאזרחית?
נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, כינה אותה הזכות לפרטיות "החשובה שבזכויות האדם". אמירות כאלה ורבות אחרות שימשו קרקע למחוקק שקבע במרץ 1992 שהפרטיות מקומה נעלה למעמד של זכות יסוד, ופגיעה בה אפשרית רק בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. האם חוק נתוני התקשורת עומד בתנאי זה חרף אי-העמידה בכל ההבטחות שליוו את הליכי חקיקתו?
המציאות מוכיחה אחרת. על השימוש שנעשה בעניין של בר רפאלי יכולנו ללמוד מהתקשורת בשל העניין הרב שמגלים בה. אבל מה עם כל אותם מקרים בהם מעורבים אזרחים "קטנים"? עליהם מן הסתם לא נשמע לעולם.
המסקנה המתבקשת היא שאי אפשר לתת לחתול לשמור על השמנת. על מבקר המדינה להתערב ולפתוח בחקירה מקיפה כדי לבדוק איזה שימוש נעשה בחוק נתוני תקשורת כמו גם באחיו הבוגר, חוק האזנת סתר. האם השימוש הוא ראוי, מידתי, למטרה מוצדקת וצמוד לאותה מטרה?
גם המחוקק מוכרח להתערב, וכאשר תתכנס הכנסת לאחר הבחירות, ראוי יהיה לערוך שינוי בחוק ולקבוע בו כי רק בגין עבירות קשות באמת ומצבי חירום אמתיים, ניתן יהיה לעשות בו שימוש. אחרת נישאר כולנו כלים בידי רשויות האכיפה, שכפי שחזו כאשר נחקק החוק יהיו באמת ה"אח הגדול" של כולנו.
- עו"ד דן חי עומד בראש משרד דן חי ושות' העוסק בדיני טכנולוגיה, פרטיות וסייבר. הוא ליווה מטעם לשכת עורכי הדין את הליכי חקיקת חוק נתוני תקשורת וחיבר ספר בנושא (נתוני תקשורת בישראל)
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד דן חי
ערן לוי
מומלצים
