כך תיהנו מיוון גם בחורף
חשבתם שיוון זה יעד קיצי? נסו למשל את חבל אפירוס שבצפון-מערב המדינה. בחורף נוסעים לשם כדי לבקר בנופים הרריים אירופיים מושלגים, בעיירות עתיקות וציוריות, באתרים ארכיאולוגיים ושרידי תיאטראות מפוארים וכמובן הרבה טברנות ואוכל טוב
ארטה היא עיר קטנה בחבל אפירוס בצפון-מערב יוון. יש לה מדרחוב סימפטי, כנסייה ביזנטינית מרשימה ושרידים של חומת אבן מהתקופה הרומאית, שהלהיבו את הדמיון של מטיילים במשך מאות שנים. אבל האטרקציה העיקרית היא התיאטרון הקטן ששוכן ממש במרכזה.
התיאטרון הזה, שנבנה בסוף המאה הרביעית או תחילת המאה השלישית לפני הספירה – כשהעיר וההתיישבות סביבה נקראו אמברסיה – משמש, מילולית, כחצר האחורית של כמה בנייני מגורים, אתר ארכיאולוגי כמעט פרטי. פותחים חלון ומקבלים הצצה לכמעט 2,500 שנות היסטוריה.
התיאטרון של ארטה (Arte) הוא הקטן בין כמה תיאטראות (מה שאנחנו קוראים בטעות אמפי־תיאטראות. אמפי-תיאטרון הוא בצורת עיגול, תיאטרון – בצורת חצי עיגול) שהתגלו בשנים האחרונות בחבל אפירוס (Epirus), אבל המיקום שלו ממש בליבה של עיר מודרנית ופעילה עושה אותו למיוחד. שלא כחלק מהאתרים האחרים בסביבה, הוא לא כרוך בהליכה מפרכת; הוא פשוט שם כמו שהיה תמיד - יציב ומתמיד כמו ההיסטוריה עצמה, שורד את כל המלחמות והכיבושים והתהפוכות שעברו על האזור ובטח עוד יעברו.
חבל אפירוס גובל בים היוֹנִי (שחוצץ בין היבשה היוונית למגף האיטלקי) ובאלבניה מצפון. הוא מציע חוויית תיירות שבדרך כלל אנחנו לא מזהים עם חופשה ביוון. האזור הוא הררי ברובו. כאן לא תמצאו את החופים הצפופים או הריזורטים היקרים של מיקונוס או סנטוריני. לכאן לא באים לעשות בטן-גב, אם כי גם פה יש מספיק חופים שאפשר לרבוץ בהם כל היום (אפירוס יכול להוות נקודת יציאה לחופשה באי קורפו, השוכן בים היוני ומציע חוויה שונה מהאיים המוכרים של הים האגאי).
האזור, נקודת מפגש בין הים התיכון לאירופה, הוא יעד מבוקש כל השנה, והוא מומלץ במיוחד גם לביקורים בחורף. בתוך השטח נמצאות כמה מהפסגות הגבוהות ביותר ביוון, ויש בו שפע של מסלולי הליכה, כולל כאלה שמתאימים לטיולי שטח ואקסטרים, כפרים קטנים, כנסיות ומנזרים – חלקם עתיקים כמעט כמו הציוויליזציה היוונית עצמה.
החורפים באפירוס הם חורפים אירופיים של ממש, עם שלג שמכסה את פסגות ההרים, נחלים שוצפים ונוף סגרירי רומנטי שעשוי לעורר בכם את הרצון לכתוב שירים. אנחנו התמקמנו ביואנינה (Ioannina), העיר הגדולה באזור – מיקום שמאפשר לצאת בכל יום לטיול כוכב ביעד אחר בלי לארוז ולפרק את המזוודה. המרחקים לא גדולים – שעה או שעה וחצי בכל כיוון בכבישים נוחים שמהם נשקף נוף מרהיב.
ככה בונים חומה
רוב הסיכויים שהטיול שלכם באפירוס יתחיל ביואנינה, בירת המחוז, שאליה מגיעים בטיסה מאתונה, שעה פלוס-מינוס (יש גם מסלוניקי). שדה התעופה של יואנינה הוא כמעט אטרקציה בפני עצמה, הוא כל כך קטן ומשפחתי, שבהשוואה אליו גם שדה דב ייראה לכם כמו הית'רו. אחרי פרוצדורה של כמה דקות, אפשר לעבור את הכביש ולעצור מונית שתיקח אתכם למלון שהזמנתם.
אנחנו התמקמנו במלון Du Lac ביואנינה, שהוא מרשים ונוח ומפנק ולגמרי לא זול. לא משנה באיזה מלון תבחרו, השהייה ביואנינה נוחה ומומלצת. מי שמחפשים בילויים ליליים אחרי יום מפרך של טרקים בהרים בטח ישמחו לגלות שהעיר לא באמת נחה אף פעם. בעיר נמצאת אוניברסיטה גדולה, מה שמבטיח מספר גדול של ברים ומסעדות שפתוחים עד מאוחר. היא שוכנת לחופו של אגם פמבוטיס (Pamvotis), וכיף לצעוד בטיילת שצמודה אליו ומקשרת בין החלקים השונים של העיר. הנוף ההררי שנשקף ממנה מרהיב, ואפשר להפליג במעבורת קטנה לאי השוכן באמצע האגם. על האי נמצא כפר מלא בסמטאות קטנות מתפתלות, כנסייה אחת יפה ובתים מתוקים עם חצרות מטופחות.
כמו כל דבר בסביבה, גם יואנינה עתיקה מאוד – היא הוקמה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטינוס השני – ובכל טיול מקרי נתקלים בחומה הגבוהה העתיקה ששרדה מאז התקופה הרומאית.
בעבר חיה ביואנינה קהילה יהודית לא קטנה, ובין כל הכנסיות הביזנטיות שפזורות בה יש גם בית כנסת אחד. הוא עדיין פעיל, אם כי מספר היהודים הולך ומצטמצם בהתמדה ומגיע כיום לכמה עשרות בודדות. אטרקציה נוספת היא המוזיאון לכלי כסף ששוכן בתוך מבנה שמהווה חלק מהחומה. אבל עיקר החוויה הוא טיול ברחובות הקטנים, בתוך ומחוץ לחומה, שמלאים במסעדות ובחנויות מזכרות (הרבה קרמיקה, כלי כסף ובדי תחרה) וישיבה נינוחה במסעדות ובבתי הקפה שמשקיפים לאגם.
העץ שדיבר אל הנביא
הטיול שלנו אורגן סביב התיאטראות שפזורים בחבל, חלקם התגלו בשנים האחרונות ובכמה מהם עדיין לא הושלמה עבודת החפירה והחציבה. האיחוד האירופי תרם כסף למיזם הגילוי וההנצחה של האתרים האלה, והם בהחלט שווים ביקור, אם כי חובה לציין שהגישה לחלקם מחייבת הליכה מעט ארוכה ולעיתים מפרכת, והיא לא מתאימה לתיירים קשישים או לכאלה הנזקקים לכיסא גלגלים. יש בין התיאטראות קטנים וקומפקטיים יותר, כמו זה שהוזכר בארטה או תיאטרון נוסף מהמאה הרביעית לפני הספירה בגיטאנה (Gitana), הממוקמת ממש בקודקוד הצפון־מערבי של חבל אפירוס, ויש גם גדולים ומרשימים יותר.
אחד מאלה הוא התיאטרון של קסופה (Cassope), השוכן בדרום החבל, סמוך מאוד למנזר סנט דמיטיריוס (St. Demetrious), שבעצמו ממוקם על אחת הפסגות הגבוהות באזור. לתיאטרון מובילה דרך הררית יפה של כמה מאות מטרים והאתר כולל גם שרידים של חומות העיר העתיקה ששכנה שם ושל הבתים שהרכיבו את הקהילה.
תיאטרון נוסף, מרשים במיוחד, נמצא בניקופוליס (Nicopolis), שסמוכה לקודקוד הדרומי של אפירוס. למעשה מדובר בשני אתרים שונים, אחד מהתקופה ההלניסטית והשני מהתקופה הרומית, שרחוקים זה מזה מרחק של שישה קילומטרים. התיאטרון נחפר ושוחזר כמעט במלואו, והוא מאוד-מאוד יפה לעין, מלא במוטיבים אדריכליים מעודנים שירשימו גם את מי שאינם מומחים לארכיאולוגיה עתיקה.
ויש גם התיאטרון העתיק של דודונה (Dodona), בנקודה הצפון-מזרחית של חבל אפירוס. הוא נמצא בתוך עמק שמשתרע לאורך שני נהרות, ויש לו היסטוריה ארוכה מאוד שמתחילה כבר באלף השני לפני הספירה, אז שכן במקום אוראקל (מקדש) לכבוד האל זאוס. פעם – ממש ממש מזמן – עמד במקום עץ אלון (אשור, לפי גרסה אחרת), וכוהני האוראקל פירשו את רשרוש העלים שלו כתשובה לשאלות שהמאמינים הפנו אליהם. אל תחפשו את העץ, הוא כבר מזמן לא בסביבה.
יאסו סופלקי
אחרי שתמצו את הביקור בתיאטראות העתיקים, כדאי לכם מאוד לקחת את האוטו ולנהוג למפרץ אמווראקיקוס (Amvrakikos), בחלק הדרום-מערבי של אפירוס. המפרץ המדהים ביופיו סגור כמעט מכל צדדיו והוא נראה יותר כמו אגם. הוא מפורסם בזכות הדגה העשירה שנמצאת בו, בעלי הכנף שמקננים בו והצמחייה המגוונת שגדלה לאורכו. אם יהיה לכם מזל תוכלו לפגוש גם בדולפינים שנוהגים מדי פעם לקפוץ למקום.
בקיץ אפשר לצפות בעופות ובדולפינים תוך הליכה רגלית במי המפרץ. בחורף אפשר לשכור סירה מאחד הכפרים הפזורים לאורך אמווראקיקוס ולשייט בניחותא. באמצע המפרץ נמצאת מעין עיירה קטנה – יותר מתחם דירות נופש – בשם קורוניסיה (Koronisia). מגיעים אליה בנהיגה לאורך כביש מלאכותי שנסלל באמצע האגן, כך שהנסיעה בו תגרום לכם להרגיש כאילו אתם ממש דוהרים על המים.
באמצע הקיץ התיירים מציפים את קורוניסיה, שהוא יישוב קטנטן גם ככה. אבל בסתיו ובחורף תוכלו ליהנות בו משקט ושלווה נדירים שעשויים להפוך את הביקור במקום לשיא הטיול שלכם ולגרום לכם פשוט לסרב לעזוב. מה שבטוח, אל תפספסו ארוחת צהריים או ארוחת ערב כאן. סמוך למתחם דירות הנופש, ממש על קו המים, נמצאת מסעדה מצוינת. להבדיל מרוב המסעדות באפירוס, שמגישות מבחר מנות סופלקי של בשר לסוגיו, התפריט כאן נסב על פירות ים ודגים טריים, והם נפלאים (יש גם בשר).
אנחנו קיבלנו שלוש קערות ענק מלאות בסרדינים, בדגים קטנים שמהווים את הגרסה המקומית לברבוניות ובשרימפס. כולם היו מצוינים והוגשו בשפע, אבל השרימפס ניצחו בנקודות. חסילונים גדולים בצבע ורוד-כתום שטוגנו קצרות והוגשו כמו שהם, ללא עזרים, רק עם לימון שמחזק את הטעם המתקתק הטבעי והנפלא שלהם. רוב הסיכויים שתתעלמו, כמונו, מהצ'יפס שיוגש עם מאכלי הים ותתמקדו בשרימפסים (או בסרדינים או בברבוניות אם זה מה שאתם מעדיפים). מה שבטוח, אין שום דמיון בין השרימפסים של אמווראקיקוס לבני הדודים המופשרים והמימיים שאנחנו מכירים מהמסעדות בישראל. ארוחת הצהריים כאן שווה לבדה את הטיסה לאפירוס.
בין מפרץ אמווראקיקוס לבין הים היוני, במרחק של 30 קילומטרים מארטה (העיר עם התיאטרון באמצע המדרחוב) שוכנת פרווזה (Preveza). זוהי עיירת נופש פופולרית בת 30 אלף תושבים, צפופה ושוקקת בקיץ תיירים מכל העולם, ודי ריקה בשאר עונות השנה. פרווזה היא אטרקציה תיירותית מהסוג המוכר – חוף ים נחמד, סמטאות ציוריות, אוכל טוב ובשפע, טברנות, מלונות נוחים, חנויות מזכרות. לא רחוק ממנה נמצאת מערה תת-ימית, אחת היחידות מסוגה באירופה, שהכביש ממש נכנס לתוכה. נסיעה בתוך המערה היא חוויה ייחודית וקצת מפחידה. לקראת הערב תחזרו למלון, תרדו לאחת הטברנות הסמוכות לחוף ותצפו בלילה שיורד על המים. אולי תמצאו את עצמכם שורקים "איזו מין שלווה".
הכותב היה אורח לשכת התיירות של חבל אפירוס
לפנייה לכתב/ת 
