למה צריך להגיד כל דבר אלף פעם?
אתם אומרים את המשפט הזה שוב ושוב אך עדיין מתווכחים עם הילדים על הכניסה למקלחת, סידור החדר וזמן מסכים. קיבצנו שבעה שלבים שיעזרו לכם לשמור על יחסים טובים ולצמצם את ההתנגשויות סביב הסיטואציות
יש כמה משפטים ששמענו בתור ילדים ונשבענו שלא נאמר אותם בתור הורים. אחד מהם הוא כנראה המשפט שנאמר בכל כך הרבה בתים ובכל כך הרבה סיטואציות נאמר על ידי הורים מותשים - "למה צריך להגיד כל דבר אלף פעמים?" רק שהפעם אנחנו הם ההורים שאומרים את המשפט הזה.
בהורות יש לא מעט מצבים המביאים אותנו, ההורים, למצבים של תסכול וכמעט לייאוש. מדובר במצבים יומיומיים החוזרים על עצמם ומבטאים למעשה פער בין הרצון של ההורה לבין הרצון של הילד, בדרך כלל לגבי ביצוע משימה. כך למשל נוכל למצוא את עצמנו אומרים את המשפט הזה סביב סיטואציות של כניסה לאמבטיה, הגעה לארוחת הערב, התארגנות בוקר, הכנת שיעורים ועוד ועוד.
לנו כהורים ברור מתי המשימה צריכה להתבצע וכיצד עליה להיעשות. עם זאת, גם לילד שלנו יש רצונות משלו לגבי המועד ואופי הביצוע, והפער שבינינו הוא שיוצר את המתיחות ואת הכעסים. לא פעם נמצא את עצמנו מרימים את הקול, כועסים ואפילו מאיימים על מנת שהילד יבצע את המשימה כפי שאנחנו החלטנו.
הדרך היעילה ביותר, אשר מצד אחד מסייעת להתנהלות השוטפת ומצד שני שומרת גם על יחסים טובים ומכבדים בינינו לבין הילד היא באמצעות שיחה של תיאום ציפיות.
קראו עוד:
כולם התחילו ללכת מלבד הילד שלי
רצוי להקפיד על כמה שלבים:
• שיחה מקדימה: ניזום עם הילד שיחה מקדימה. בשיחה זו נשקף לו את היכולות שלו במגוון תחומים ונביע את עוגמת הנפש שלנו מכך שכל פעם אנחנו נקלעים להתנגשות סביב אותה סיטואציה. נעדכן את הילד שחבל לנו להרוס את היחסים בשביל משימה יומיומית ואנחנו בטוחים שנוכל ביחד לפתור את המצב.
• העלאת חלופות: נציע לילד לבחור בעצמו כיצד ירצה לבצע את המשימה ומתי, נעלה במשותף חלופות ונבחן מה יכול לסייע לו לבצע את המשימות בצורה קלה ומהנה יותר (למשל: אפשר בהחלט להחליט כי הולכים לאמבטיה ב"הליכת מריצה", קובעים שהולכים לאמבטיה אחרי שמסתיים פרק בטלוויזיה וכו').
• בחירת הדרך: נחליט במשותף עם הילד מתי וכיצד תבוצע המשימה עליה אתם בדרך כלל לא מסכימים. למעשה, ניצור הסכם משותף האמור למנוע את כל נקודות החיכוך היומיומיות המייצרות את התסכול ההדדי.
• קביעת ההתנהלות אם הילד לא יתנהל לפי ההסכם: לאחר שהסכמנו על הדרך עלינו לקבוע מה יקרה אם הילד לא יתנהג בהתאם להסכם. כלומר, הילד ידע מראש מה הוא יפסיד אם יבחר הפעם שלא להיצמד למה שהחלטנו. למשל: אם לא ילך להתקלח כפי שהסכמנו לא יהיה זמן לסיפור או למסכים).
בזמן אמת, לא נכעס אלא פשוט נקיים את מה שהוחלט. אם הפעם הילד לא עמד בהסכם, אז הערב לא יהיה זמן לפעולה שבאה בעקבותיה. נאמר לילד "שהפעם בחרת לא לעמוד בהסכם, אבל אנחנו בטוחים שמחר תבחר אחרת".
אנחנו לא נכנסים לסיטואציה המוכרת של מאבקי הכוח ותסכול הדדי. נזכור כי למעשה, אנחנו מלמדים את הילד שלנו באמצעות התהליך הזה, לקחת אחריות על הבחירה שלו. הוא מבין כי לכל בחירה שלו יש רווח ומחיר ומשכלל את יכולות הבחירה שלו.
• עידוד בעת התהליך: בכל פעם שהילד שלנו עומד בהסכם המשותף, חשוב שנעודד אותו. נזכיר לו כמה הוא בוגר, וכמה ניתן לסמוך עליו ועל היכולות שלו. גם אם לא עמד בהסכם, נאמר לו, כי אנחנו מאמינים בו שמחר יוכל לבחור אחרת. ילד המרגיש שהוריו רואים את יכולותיו ומאמינים בו, יזדקק פחות ופחות להתנהגויות מפריעות.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
• גבול עצמי: כאשר אנחנו אומרים את אותו דבר מספר פעמים, אנו למעשה לא מכבדים את עצמנו. הרי ברור שהילד שלנו שומע, ולכן אין ערך לדברינו. עלינו להיות במודעות הורית ולהציב גבול עצמי. לומר פעם אחת בלבד מה עומד לקרות ולבצע בהתאם למה שהסכמנו בשיחת תיאום הציפיות.
• עקביות: גם אם תהיינה נפילות במהלך הדרך, חשוב שנזכיר לעצמנו שרק בעקביות ובנחישות נוכל לשנות את ההתנהגות שלנו ושל הילד שלנו. ככל שנתמיד מדי יום לקיים את מה שקבענו בתיאום הציפיות וככל שנזכור לעודד את הילד שלנו, כך גדלים הסיכויים להטמיע את השינוי ונהנה מאווירה נעימה ושגרת יום יום רגועה והרבה פחות טעונה.
היחסים עם הילד שלנו הם הדבר החשוב לנו מכל. אל לנו להרוס אותם בשל ויכוחים על משימות יומיומיות המעכירות אותם וגורמות לנו לצאת מכלינו ולהתרחק מההורים שאנחנו רוצים להיות. שיחה של תיאום ציפיות עם הילד שלנו והעדפה תמידית של היחסים איתו, יזכירו לנו, גם בשעת לחץ, להיצמד לתיאום הציפיות שערכנו עם הילד ולפעול בעקביות וברוגע.
הכותבת היא מרצה ומנחת הורים , מוסמכת מכון אדלר
לפנייה לכתב/ת 
