נפרדים מקית' פלינט עם השירים הגדולים של הפרודיג'י
קית' פלינט היה הפנים של פרודיג'י בשיא הצלחתם, עם השיער הצבעוני והאנרגיה המטורפת. הוא אולי לא היה הלב הפועם של הלהקה, אבל מותו הזכיר עד כמה חלוצית היא הייתה כשאלוהים היה די. ג'יי ופלינט היה האיש המגניב בעולם. עשרת השירים הגדולים של הפרודיג'י
הלוק האקסצנטרי, סגנונו הפרוע ונוכחותו הדומיננטית בקליפים הפכו את קית' פלינט לפנים של הפרודיג'י בשיא תהילתם אי שם בשנות ה-90. עם זאת, על אף הכבוד הרב שאנחנו רוחשים לכוכב המנוח שהלך לעולמו היום (ב') - במציאות הפרודיג'י היו ונותרו פרויקט חייו של ליאם האוולט, המפיק והמוח המוזיקלי מאחורי ההרכב המצליח.
פלינט הכיר את האוולט כשזה עוד היה די.ג'יי ומפיק בתחילת דרכו בסצנת הרייב של שנות ה-80. אחרי שנחשף ליכולות המוזיקליות שלו, פלינט הציע להאוולט לנגן את הקטעים שלו על במה כשהוא וחברו לירוי ת'ורניל ישמשו כרקדנים. ואכן, בשני האלבומים הראשונים של הפרודיג'י שזכו להצלחה רבה בסצנה האלקטרונית, פלינט היה לא יותר מספק אווירה - רק באלבום השלישי The Fat of the Land, הוא כבר זכה לשיר בשני להיטי ענק Firestarter ו-Breathe שהקנו ללהקה כולה ובעיקר לו מעמד של כוכבי על.
בגלל נוכחותו הקולית הדלה למדי, סקירת שיריהם הגדולים של הפרודיג'י אינה משרטטת גם את התפתחות הקריירה של פלינט עצמו, אבל היא כן משב רוח נוסטלגי נעים שייקח אתכם הישר אל הימים בהם הסולן עם התספורת המוזרה היה האיש הכי מגניב בעולם - תגבירו את הווליום.
Out of Space
האלבום הראשון של הפרודיג'י, Experience שיצא ב-1992, נחשב עד היום לאלבום מכונן בז'אנר הביג ביט, מהסגנונות האלקטרוניים הפופולריים בשנות ה-90, ו-Out Of Space עם הסמפול האגדי של מקס רומאו משיר הרגאיי Chase The Devil, הוא הלהיט הגדול ביותר שיצא ממנו. הנה לכם ניסוי, נגנו את השיר הזה בכל מסיבה שתהיו בה, מחתונה סחית ועד לערב טכנו מחתרתי במועדון אפל - 27 שנים אחרי שיצא תופתעו לגלות איך הוא עדיין יעיף את הצורה לכל מי שנמצא במקום.
Charly
תשדיר שירות מצויר ותמים בו החתול צ'רלי מזכיר לילדים להודיע להוריהם לפני שהם הולכים למקום כלשהו, הפך תחת ידיו המיומנות של האוולט לאחד הקטעים הזכורים והמזוהים ביותר עם תרבות הרייב. אז איזה מפיק ישראלי מרים את הכפפה ומכין להיט דאנס מ"פשוט אמרו לא!"?
Voodoo People
האלבום השני של הפרודיג'י Music for the Jilted Generation (מוזיקה לדור הנטוש) היה כאצבע משולשת אל פניו של הממסד שהתעקש להתעמר בתרבות המסיבות ונקט ביד קשה מול מסיבות רייב. Voodoo People, מהקטעים האלמותיים מאותו אלבום, נשמע רלוונטי לחלוטין עד היום וזכה מאז לשלל רימיקסים וגרסאות חדשות. אנחנו ממליצים לדגום את הרימיקס המצוין של הרכב הדראם אנד בייס Pendulum.
Poison
קית' פלינט יקבל את מרכז הבמה רק באלבום השלישי, אבל בינתיים מי שזכה לקטע ווקאלי הוא הסולן השני והכריזמטי לא פחות, מקסים ריאליטי, שזעק על ביטים אלקטרוניים קשוחים: I got the poison, I got the remedy.
(No Good (Start the Dance
הניינטיז ידעו לייצר להיטים אלקטרוניים עם קולות שפשוט אי אפשר להפסיק לזמזם - ו-No Good הוא דוגמה בולטת. האוולט שתמיד ידע לדלות את הסמפול הנכון, שלף את הקטע הווקאלי הכה זכור (Your'e no good for me, I don't need nobody) משירו האייטיזי של קלי צ'ארלס והפך אותו ללהיט הענק שהוא מעולם לא היה. השיר הזה רשם הצלחה עצומה בעולם - ומגזין NME דירג אותו במקום ה-33 בדירוג 100 השירים הגדולים של שנות ה-90.
Firestarter
בשעה טובה הגענו למר פלינט. אם Experience ו-Music For the Jilted Generation הקנו לפרודיג'י מעמד מוביל בסצנת המוזיקה האלקטרונית, האלבום השלישי The Fat of the Land כבר הפך אותם לכוכבי ענק בכל קנה מידה. Firestarter, הסינגל הראשון מאותו אלבום המחיש כמה אנרגיה יכול לייצר השילוב המושלם בין המקצבים האלקטרוניים של האוולט לשירה הפאנקית של פלינט. התוצאה: להיט בינלאומי עצום והשיר הראשון של הפרודיג'י שדורג בראש מצעד הסינגלים הבריטי.
Breathe
נישא על ההצלחה של קודמו, Breathe השתמש בנוסחה דומה (האלקטרוניקה של האוולט פוגשת את הפאנק של פלינט) והיה לא פחות מעיף. אחרי שני סינגלים כל כך טובים, באמת שלא ברור לנו למה קודם לכן פלינט "רק רצה לרקוד".
Smack My Bitch Up
השיר הזה זכור בעיקר בגלל קליפ פרובוקטיבי שכלל נהיגה בשכרות, סמים, ביזוי נשים, עירום, סצנת סקס וסוף מפתיע (בלי ספוילרים למי שהוקפא מאז 1997) וספג לא מעט ביקורת בזמנו. כל הסיפור הזה קצת השכיח עד כמה מדובר בקטע מוזיקלי מעולה בפני עצמו גם בלי כל המיזוגיניה והשערוריות סביבו.
Spitfire
בניגוד לכימיקל בראדרס, הקולגות שהצליחו כמה פעמים בקריירה שלהם להמציא את עצמם מחדש, הפרודיג'י נותרו תקועים למדי בניינטיז וגם האלבומים המאוחרים שלהם נשמעים יותר כמו ניסיון למחזר את הצלחות העבר במקום לחדש.
גם אם לא מדובר בשעתם היפה ביותר, כמה פנינים כן יצאו מהפרודיג'י של שנות ה-2000 ואחד מהם הוא Spitfire הפותח את האלבום Always Outnumbered, Never Outgunned מ-2005. הביטים השבורים המקפיצים וקולה של הזמרת-שחקנית ג'ולייט לואיס הפכו אותו לאורח קבוע בסטים של די. ג'ייז רבים בעשור הקודם וגם הקנו לו מקום בסדרות וסרטים כמו "הסופרנוס" ו"פרדי נגד ג'ייסון".
Omen
היציאה המוצלחת ביותר מאלבומם מ-2009, Invaders Must Die, והסינגל המצליח ביותר של הפרודיג'י פוסט אלבומם השלישי. מוזיקלית הוא לא מחדש דבר - אבל הוא מקפל בתוכו את כל מה שאהבנו בפרודיג'י הישנה והטובה - אז כשאלוהים היה די. ג'יי - קפסולת זמן שארוזה ב-3:36 דקות.