שבטי האמזונס מוכנים למלחמה
מאז עליית בולסונרו לשלטון זינק מספר העימותים בין השבטים ביערות הגשם לחקלאים החומדים את אדמותיהם. הפולשים מגיעים עם מצ'טות ומסור חשמלי, בג'ונגל מחכים להם עם חיצים מורעלים
עשרה ימים אחרי שאיש הימין הקיצוני ז'איר בולסונרו נכנס לתפקיד נשיא ברזיל בינואר, פלשו עשרות גברים לשמורת טבע של ילידים בפינה נידחת של האמזונס, פורצים לעצמם דרך תחת הצמחייה העבותה של הג'ונגל. בהשראת הבטחתו של בולסונרו להקצות עוד אדמות-ילידים לפיתוח מסחרי באה החבורה, מצוידת במצ'טות, מסורים חשמליים ונשק חם, כדי לתבוע את שלה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בין הפולשים לבין חברי שבט האורו-או-וואו-וואו פרץ עימות, ובני השבט תיעדו אותו בטלפונים הסלולריים שלהם. לדבריהם החבורה איימה להצית את כפריהם ולגרש אותם מהיער. מאז הם ממתינים לה עם קשתות וחיצים מורעלים.
הפולשים נסוגו, אבל שלט מחורר מכדורים בכניסה לשמורת הטבע הגדולה נותר שם כאזהרה. על השלט מופיעים ראשי התיבות FUNAI, שמה של סוכנות פדרלית האחראית להגנה על זכויות הילידים באדמותיהם מפני בעלי אינטרסים חקלאיים שלוטשים אליהן עיניים. "זאת הייתה אזהרה שהם חוזרים", אומר אוויפ פורה, צעיר בן 19 מהשבט שבמדינת המחוז רונדוניה, בצפון ברזיל.
העימות הזה היה רק חלק מגל של איומים ופלישות בלתי חוקיות שלדברי השבטים וארגונים למען זכויות הילידים מתרבים מאז עליית בולסונרו לשלטון. לפי ארגון CIMI, הפועל להגנה על הילידים, מאז שבולסונרו נבחר באוקטובר חלה עלייה של 150% במספר הפלישות לאדמות השבטים.
לדברי הארגון, בלילה שבו נבחר בולסונרו לנשיא הותקפו בבקבוקי תבערה או בחפץ בוער אחר בית ספר ומרפאה של שבט במדינת המחוז פרנמבוקו שבצפון ברזיל, ובמדינת המחוז מאטו גרוסו דו סול תקפו שיירות של חקלאים את בני קהילת הגוואראני קאיווה כדי להפחיד אותם.
הם חיים כמו בגן חיות
בברזיל חיים כ-850 אלף ילידים והם משתייכים לכ-300 שבטים. שמורות הטבע הגדולות שלהם מהוות 13% משטח המדינה, וכבר שנים ארוכות מתנהלים עימותים בינם לבין פולשים מבחוץ שרוצים לנצל את משאבי הטבע בהן.
הנשיא החדש בולסונרו מדאיג את השבטים משום שהרבה לתקוף את מה שהוא רואה כהגנה מוגזמת של המדינה עליהם: הוא השווה את הילידים בשמורות הטבע לחיות הגדלות בגני חיות, והעלה את האפשרות שמוטב כי יייטמעו בחברה הכללית וייהנו מנתח ברווחים שעשויה להניב פתיחת אדמותיהם לתעשייה חקלאית, לחטיבת עצים ולכרייה. את דברי-הנגד דחה בטענה שמדובר במכשול לתעשייה החקלאית, שאנשיה נמנים עם תומכיו המובילים.
"אם אהפוך לנשיא לא יהיה סנטימטר רבוע אחד של אדמה שיהיה מיועד לילידים", הבטיח בולסונרו ב-2017 באירוע שנערך בחווה במדינת המחוז מאטו גרוסו במסגרת קמפיין הבחירות שלו. פעילים למען הילידים אומרים שהרטוריקה הזו שלו מעמידה את חיי הילידים בסכנה. "הנאומים שלו בקמפיין נתנו רישיון לפלוש לאדמות של ילידים", אומרת איבניידה בנדיירה, העומדת בראש ארגון הפועל למען ההגנה על הסביבה והילידים.
אחת הפעולות הראשונות של בולסונרו כנשיא הייתה לשלול מהסוכנות הפדרלית FUNAI את תפקידה כקובעת גבולותיהן של שמורות הטבע: הוא העביר את הסמכות הזו למשרד החקלאות, שכעת שולטים בו בעלי אינטרסים המשקפים את סדר יומו. כעת האחראי על סוגיית האדמות הוא נביאן גרסיה, איש ימין קיצוני שנלחם נגד שמורות הטבע במשך עשרות שנים. "כמות האדמות שמוגדרות כשמורות טבע מפלצתית, וכיום הן נמצאות בידי מעט מאוד ילידים", אמר גרסיה לסוכנות הידיעות רויטרס.
השבטים מקימים מיליציות
חלק ניכר משבט האורו-או-וואו-וואו הושמד בשנות ה-70 על-ידי מחלה כשחקלאים הגיעו אליו, עם פתיחת דרך חדשה במדינת רודוניה. כ-150 ניצולים מהשבט חיים כיום בשמורת טבע בגודל של 19 אלף קמ"ר ליד הגבול עם בוליביה. זהו שטח גדול יותר ממדינת קונטיקט בארה"ב.
אף שחלק מבני השבט לובשים ג'ינס ומשתמשים בטלפונים סלולריים – שנקנו בכספי סיוע מהממשלה ומהרווחים ממכירת אגוזי ברזיל וקמח הקסאווה שמופקים באזור – בעיקרו של דבר הם חיים באופן דומה למדי לאופן שבו חיו אבותיהם, וצדים טפירים וחזירי בר.
השבט כבר התמודד בעבר עם פלישות של חוטבי עצים בלתי חוקיים וחקלאים, אבל מסיגי הגבול שהגיעו בינואר השנה היו שונים: הם רשמו מספרים על עצים ברחבי היער במרחקים קבועים זה מזה, איתות לכך שהם מסמנים חלקות אדמה כדי למכור אותן למתיישבים עתידיים.
בסוף ינואר כינס השבט ישיבת חירום של נציגים מששת כפריו. צ'יפים ולוחמים צבעו את גופם ופצחו בריקוד מלחמה. הם ניסחו מכתב שבו קראו לממשלה להגן עליהם, והזהירו כי אם לא תעשה זאת, הם ייאלצו להשתמש בקשתות ובחיצים שלהם כדי לאלצה להיענות לדרישה. "אנחנו זקוקים לאדמה הזו ולעצים שלה כדי לשרוד", אומר טאנגיי, מנהיג באחד מכפרי השבט.
לכינוס החירום הגיע גם פרנקלימברג ריביירו, גנרל לשעבר בצבא ממוצא ילידי בעצמו והבוס החדש של סוכנות FUNAI. הוא הבטיח שהסוכנות תגן על אדמת השבט, אך שבועות עברו מאז, איש לא נענש, ובני האורו-או-וואו-וואו חוששים מהגרוע מכול. בני השבט העבירו למשטרת ברזיל תמונות מהטלפונים הסלולריים שלהם שבהן מתועד אחד ממסיגי הגבול, אבל שופט סירב להוציא נגדו צו מעצר.
לפי FUNAI, זינוק במספר העימותים בין פולשים לילדים נרשם לא רק ברונדוניה, אלא גם במדינות המחוז פארה ומרניאו שבאזור האמזונס. לכוחות הביטחון, כך נראה, אין די משאבים להתמודד עם האיום, וחלק מהשבטים הקימו מיליציות חמושות משלהם כדי להגן על אדמותיהם.
חשש מאתנוסייד: "הנשיא בצד שלהם"
גם קרבות משפטיים מתנהלים בעניין שטחי הילידים. חוקת ברזיל מ-1988 מבטיחה את זכויות השבטים על אדמות אבותיהם, וב-31 בינואר הגישה המפלגה הברזילאית הסוציאליסטית עתירה לבית המשפט העליון נגד החלטת בולסונרו לתת למשרד החקלאות את הסמכות לקבוע את גבולותיהן של שמורות הטבע. בית המשפט טרם פסק בנושא.
לדברי קלבר בוצאטו, מזכ"ל CIMI, תוכניתו של בולסונרו להטמיע את האוכלוסייה הילידית היא שינוי כיוון חד מהמדיניות הפדרלית של הגנה על סביבת המחייה שלהם, על שפותיהם ועל מנהגיהם. הוא חושש שהשינויים יובילו לאתנוסייד – כלומר השמדה של קבוצות אתניות.
גם האתנוגרף סידני פוסוולו, סמכות מובילה בתחום השבטים המבודדים, מודאג. בדצמבר הוא הגיע לשמורת טבע בעמק ג'ווארי, במערב הרחוק של ברזיל. מדובר באזור שבו הריכוז הגבוה ביותר בעולם של שבטים מבודדים, כאלה שאינם נמצאים בקשר עם העולם שמחוץ ליער.
מקומיים סיפרו לפוסוולו כי הם ראו כמה מאות גברים "לבנים" חמושים שטים בסירות לתוך שמורת הטבע דרך נהר ג'ווארי. שם, כך העידו, אותם גברים דגו דגים, לכדו צבים, כרתו עצים וחיפשו מינרלים. לילה אחד פתחו כמה מהם באש על עמדה קטנה של FUNAI שנבנתה בשמורה. במקרה היו במקום ארבעה שוטרים שהגיעו לביקור שנתי, והם הדפו את הפולשים. איש לא נעצר.
"מצב הילידים בברזיל מעולם לא היה טוב במיוחד", אומר פוסוולו, "אבל ב-42 השנים שבהן אנחנו עובדים באמזונס זו התקופה המסוכנת ביותר שהיייתי עד לה. חוטבי עצים, כורים, ציידים ודייגים שפולשים לשמורות חושבים שהנשיא בצד שלהם עכשיו".
לפנייה לכתב/ת 
