שבדיה מלמדת פליטים מוסלמים על השואה
רוב השבדים מאמינים שחלה עלייה באנטישמיות מאז שמאות אלפי פליטים הגיעו למדינה. ארגונים נגד גזענות מלמדים ילדים מסוריה על יהודי אירופה
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
לפעמים מדובר בעדות ממקור ראשון. "המורה שלי יהודי, וכשהוא היה בבית הספר התלמידים הטרידו אותו וצחקו עליו כל הזמן", מספרת נרגיס רסנה, שהוריה מטורקיה וממקדוניה. נרגיס הצטרפה לקבוצת "צעירים נגד אנטישמיות ושנאת זרים", שהוקמה במאלמו על ידי סיאבוש דרקאטי – צעיר בן 27 ממוצא איראני.
במאלמו, העיר השלישית בגודלה בשבדיה, אחד משלושה תושבים לא נולד במדינה. המטרה של הקבוצה של דרקאטי, בשיתוף עם קרן אקספו, היא לעזור למורים ולתלמידים להיאבק באנטישמיות. דקארטי סופג איומים אך לא מוותר. הוא מארגן סמינרים בבתי הספר וביקורים במחנות ריכוז לשעבר.
הפעילות שלו עוזרת להגביר את המודעות של הנוער לזוועות הנאצים, ולחשיבות של דו קיום. "חלק מהתלמידים הגיעו לשבדיה מדיקטטורות ואזורי סכסוך שמלאים באנטישמיות, שנאת זרים ומיזוגניה", אומר דרקאטי. ב-2013 הוא זכה בפרס על שם ראול ולנברג – הדיפלומט השבדי שסייע להציל 20 אלף יהודים בשואה.
אנשי חינוך מספרים שהמאבק בגזענות כיום הוא משימה קשה במיוחד בגלל הדעות הקודמות, החדשות המזויפות ותיאוריות הקונספירציה שנפוצות ברשתות החברתיות. ג'ונתן נימן, חוקר בקרן אקספו, אומר: "הדבר הכי פופולארי ללא ספק זה יוטיוב, שם התעמולה של הימין הקיצוני והתעמולה של האיסלאם הקיצוני בדרך כלל חופפות".
אקספו החליטה לפעול אחרי סקר שערכה ב-2016. 90 מתוך 100 המורים שנשאלו סיפרו שהתלמידים שלהם מאמינים בתיאוריות קונספירציה. חלקם מאמינים שלא הייתה שואה, אחרים בטוחים שהיא לא הייתה חמורה כפי שמתארים אותה בספרי ההיסטוריה.
אינגריד לומפורס היא מנהלת פורום להיסטוריה במוזיאון בבירה שטוקהולם. מדי שנה מבקרים אלפי תלמידים בתערוכה שעוסקת באנטישמיות. היא אומרת שהמטרה היא לא להטיף מוסר לילדים, אלא לגרום להם להבין את הנושא באמצעות פנייה לרגש שלהם.
"בשנה שעברה הייתה לי שיחה נהדרת על אנה פרנק עם שלוש ילדות מוסלמיות ", אומרת לומפורס. "הן לא ידעו כלום על אנה פרנק. הן היו בתערוכה, ואז בסוף שתיים מהן אמרו לי שהן מזדהות איתה בגלל הבידוד, הסכנה המתמדת והעובדה שהיא לא יכולה לדעת אם מחר היא תישאר בחיים".
פרויקט אחר הוא "אמנה", שנועד לחבר בין מוסלמים ליהודים במאלמו באמצעות פסטיבלים, סדנאות והרצאות. מדובר בשיתוף פעולה בין האימאם סלאחודין ברכאת לרב משה דויד הכהן. החיבור בין הקהילות הוא אתגר מורכב במיוחד בגלל ההפרדה בעיר. רוב המוסלמים הצעירים לומדים באותם בתי ספר ומרוכזים באותן שכונות.
ב-2016 בחנה המועצה הלאומית למניעת פשיעה בשבדיה את הפשעים שקשורים לדת, למוצא, לפוליטיקה ואת עבירות המין. לפי דו"ח המועצה 3% מאותם פשעים היו על רקע אנטישמי. בדו"ח נכתב שבאותה שנה שיעור הפשעים נגד מוסלמים בשבדיה היה כפול מהעבירות נגד יהודים ועמד על 7%.
אחד הפשעים האנטישמיים הזכורים בשנים האחרונות בשבדיה היה בדצמבר 2017. פליטים צעירים שהגיעו מסוריה ומהרשות הפלסטינית הורשעו בהשלכת בקבוקי תבערה על בית כנסת בעיר גטבורג. לא היו נפגעים.
במאלמו, "בירת המהגרים", היו בשנה שעברה 35 דיווחים על פשעים אנטישמיים. ההערכה שהמספר האמיתי של הפשעים – שכולל את אלה שלא דווחו – גדול יותר.
"הרבה יהודים בוחרים לשמור על פרופיל נמוך בציבור", אומר פרדריק סירצקי, דובר הקהילה היהודית במאלמו. "הם יכולים למשל להכניס את תליון מגן הדוד מתחת לחולצה, או להוריד את הכיפה ברגע שהם יוצאים מבית הכנסת".
לפי מחקר שפרסמה הנציבות האירופית שלושה מכל ארבעה שבדים מאמינים שחלה עלייה ברמת האנטישמיות בשבדיה בחמש השנים האחרונות – יותר מכל מדינה אחרת באיחוד האירופי.
בינואר התחייב ראש ממשלת שבדיה סטפן לופבן להגדיל את מספר התלמידים שיכולים לבקר באתרי זיכרון לקורבנות השואה באירופה. שבדיה ב-2020 תארח שבדיה ועידה בינלאומית שעוסקת ברצח עם.
לפנייה לכתב/ת 
