תרופות לאלרגיות גורמות להתמכרות? 10 מיתוסים לאביב
האביב וימי האובך כבר פה, וכל מי שסובל מאלרגיות יודע שהן כבר חוזרות - לרגל בוא העונה הכי מבלבלת, אלרגולוג מומחה מנפץ מיתוסים על אלרגיות, הטיפול בהן ולמה בכלל הן קורות
האביב כבר הגיע, ימי האובך המקשים גם הם על חיי האנשים האלרגיים כבר כאן לסירוגין, והעצות ותרופות הסבתא ממלאות את הרשת ואת קבוצות הפייסבוק השונות. רגע לפני הנזלת האלרגית והגירודים המרגיזים החלטנו לאסוף עבורכם 10 מיתוסים שכדאי שתכירו בנושא.
קיראו עוד:
כך הצליחו רופאי שיבא לגרום לילדה אלרגית לשתות כוס שוקו
הבורקס שכמעט הרג את אבישג
אלרגיה לחלב בילדים שכיחה הרבה יותר משחשבתם
1. בישראל מומלץ לאלרגיים לגור בערד, באילת ובירושלים
לא נכון
אם בעבר היה נהוג לחשוב שלאנשים אלרגיים או אסמתיים מומלץ לגור באזורים אלו, היום ניתן לומר כי צמחייה המוכרת כמחוללת אלרגיה קיימת גם באזורים אלו. בנוסף, לצורכי נוי או חקלאות ניטעים סוגים רבים של עצים ודשאים במקומות שונים בארץ ובעת עונת האביב המאפיינת את שיא פריחתם הם עלולים לגרום לאלרגיה לרגישים אליהם.
אל תשכחו כי רוחות ואובך נושאים את האבקנים למרחק רב ואינם נשארים במקום ספציפי אחד, על אף שהריכוז והקרבה שלהם לאדם שאלרגי אליהם עלולים להשפיע על תגובה חמורה יותר.
נכון הוא שבאזורים יבשים כמו במדבר ופסגות ההרים קרדית אבק הבית משגשגת פחות מאשר באזור מישור החוף הלח והמהביל, אבל ההבדלים אינם גדולים וממילא מיזוג האוויר בו אנו משתמשים הן בחורף והן בקיץ מטשטש את ההבדלים בין אזורי האקלים השונים בארץ.
2. אנטי היסטמינים מרדימים
לא נכון
טיפולים באנטי היסטמין פועלים למעשה על מנת לנטרל את פעילות ההיסטמין בגוף שהוא החומר המעורב בהופעת התגובה האלרגית במערכת החיסון. אחת מתופעות הלוואי הידועות של אנטי היסטמינים בעבר היו פגיעה בעירנות וישנוניות ואלו מוכרות לנו משימוש בתרופות כמו פניסטיל ואהיסטון.
אולם כיום טיפולים מהדור החדש כמו טלפסט אינם חודרים למערכת העצבים ולמוח ואינם פוגעים בעירנות ואף מאושר לשימוש בקרב טייסים. באמצעות טיפול מתאים מתאפשר לאדם האלרגי להמשיך את אורח חייו בצורה מלאה לצד האלרגיה גם בעונות "מועדות לפורענות".
3. אסור לקחת תרופות לאלרגיה בהריון
לא נכון
רוב רובן של התרופות נגד אלרגיה מותרות לגמרי לשימוש בהריון. הבטיחות שלהן רבה מאד ומאחורינו כבר שנים ארוכות של ניסיון מצטבר, ובכלל זה מדובר הן על התרופות האנטיהיסטמיניות, והן על תרסיסי האף נוגדי הדלקת והמשאפים השונים לאסתמה.
נשים רבות בהריון הפסיקו טיפול לאלרגיה ולאסתמה מתוך חשש לא מוצדק ומצאו את עצמן בסבל ואפילו בסכנה במהלך הריונן. חשוב לזכור כי ישנן תרופות שאינן מומלצות בהריון ביניהן גם תרופות הנמכרות ללא מרשם כמו למשל חלק מטיפות האף ונוגדי הגודש ולכן חשוב מאוד להיוועץ ברופא מומחה לפני כל החלטה טיפולית בהריון.
4. יש חתולים או כלבים היפואלרגניים
לא נכון
בניגוד למה שרבים סבורים - אין דבר כזה כלב או חתול שאינם גורמים לאלרגיה. מקור האלרגיה בחיות המחמד הוא החלבונים הנמצאים על פני עור החיה , ברוק ובשתן ולכן העובדה שהחתול הוא ללא פרווה לא רק שאינה משנה אלא אפילו עלולה להחמיר את הבעיה - חתולים ללא פרוות מעוררים את האלרגיה אצלנו יותר כי הפרווה מהווה דווקא גורם מגן.
הפרווה העוברת נשירה היא הבעייתית כי יחד איתה משתחררים חלבוני האפיתל המרחפים באוויר הבית והעלולים לחדור לדרכי הנשימה של האנשים האלרגיים. כמובן שכלבים או חתולים שאינם משירים את הפרווה כמו למשל כלבים עם שיער ולא פרווה יפיצו פחות את האלרגיה, זאת לעומת כלבים או חתולים זכרים המרססים שתן בסביבת המגורים העשויים גם הם להגביר את התגובה האלרגית.
5. אלרגיה היא מחלה תורשתית
לא נכון
הסבירות שילד שנולד להורה אלרגי יהיה גם הוא אלרגי גבוהה יותר - וילד שנולד להורים אשר שניהם סובלים מאלרגיה, סיכוייו להיות אלרגי עולים ל-60%-80% לפתח אלרגיה. יחד עם זאת, ההורשה אינה משחקת תפקיד בלעדי אלא יש חשיבות רבה גם לסביבה.
במקרים רבים למשפחה שכלל אינה מכירה את המושג אלרגיה נולד ילד מאד אלרגי ולעומת זאת יש מקרים שבהם קיים סיפור משפחתי של אלרגיה, אך אף אחד מילדי ההורים אינו אלרגי.
אין גן אחד הקשור באלרגיה, ידועים מאות רבות של גנים שונים בדנ"א שלנו הקשורים באלרגיה ואסתמה. האלרגיה מתפרצת בעיקר בשל נטייה סביבתית כאשר הגנים והתורשה משחקים רק תפקיד חלקי.
6. טיפול באלרגיה בנוגדי גודש מומלץ
לא נכון
אנשים רבים סובלים מגודש אפי והסיבה השכיחה ביותר לכך היא אלרגיה. האדם האלרגי נחשף בשאיפה לאלרגנים שונים (אבקנים- בעונות מעבר, קרדית האבק, אבקנים, עובש, פרוות ונוצות) הגורמים להתנפחות ריריות האף ולחסימה של מעברי הנשימה.
כפועל יוצא מכך אנו חווים תופעות מוכרות דוגמת עיטושים חוזרים, נזלת מימית, דמעת, גרד באוזניים ובאף, צרידות ועוד. אם קיים גודש אפי שלא עובר ישנה חשיבות גבוהה בפנייה לרופא מומחה על מנת לאבחן את הסיבה לגודש ולטפל בהתאם.
חשוב לזכור כי תרופות נוגדות גודש אינן מותרות לשימוש מעל לשבוע ימים בדרך כלל, מחשש להתמכרות ולנזק שהן עלולות לגרום לריריות ובמקרים בהם הסיבה הינה אלרגיה יותווה לרוב טיפול באנטי היסטמינים כגון טלפסט ולורטידין ותרסיסי אף סטרואידליים כמו סטרונאז ונזוקורט שתפקידם לטפל בנפיחות הריריות מבלי לגרום לנזק או התמכרות .
7. תרופות לאלרגיות גורמות להתמכרות ואי אפשר להפסיק אם מתחילים
לא נכון
התרופות לאלרגיה כמו למשל התרופות האנטי היסטמיניות אינן גורמות להתמכרות והגוף אינו מתרגל אליהן ולכן אין חשש לקחת אותם גם על פני תקופות ארוכות בשנה. הדבר נכון גם לגבי קבוצות התרסיסים נוגדי הדלקת שנעזרים בהם בטיפול בנזלת אלרגית.
התרופות היחידות שגורמות לסוג של התמכרות והסתגלות הם טיפות האף והתרופות נוגדות הגודש הנמכרות ללא מרשם.
8. אסור לחשוף ילדים למזונות אלרגיים
לא נכון
בעבר חשבנו שאם לילד יש נטייה אלרגית כדאי שנמנע ממנו טעימות או חשיפה למזון הידוע כאלרגי כמו חלב, בוטנים, אגוזים וכדומה. אבל מחקרים היום מוכיחים כי דווקא חשיפה בגיל מוקדם לאלרגנים מוכרים יכולה להפחית את הסיכויים לפתח אלרגיה.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אדם אלרגי בסכנת חיים אינו יכול להקל ראש בהימנעות מהגורמים אליו הוא אלרגי ולבצע ניסיונות חשיפה בצורה שאינה מבוקרת וללא פיקוח רפואי והתייעצות עם אלרגולוג.
אחד הגורמים הידועים כיום, התורם להופעת ולעליית האלרגיה למזון בישראל ובעולם, מתבסס על תיאוריית ההיגיינה המאפיינת את העולם המערבי. חשיפה מועטה לבעלי חיים, חיידקים ומזהמים אחרים, שימוש יתר באנטיביוטיקה, אוכל מתועש ועוד שומרים על חיינו מצד אחד, ומצד שני גופנו לא מתמודד עם האתגרים איתם התמודדו בעשורים קודמים.
אחת הסברות בתחום טוענת כי הופעת האלרגיה היא למעשה ניסיון של הגוף להכניס קצת "עניין" למערכת החיסונית שנשמרת נטולת מאבקים באופן יחסי לעבר. זו אחת הסיבות שהאלרגיה הפכה למגפה של ממש בימינו ולכן יש לאתגר את הילדים ולאפשר להם להחשף לגורמים סביבתיים או תזונתיים ככל האפשר.
9. תגובה אלרגית בפעם שנייה הינה בהכרח חמורה יותר
לא בהכרח
אלרגיה נגרמת למעשה כתוצאה מזיהוי לקוי של המערכת החיסונית בעת חשיפה לגורם בלתי מזיק, אותו היא מזהה ככזה שעלול להרע לה. בעת החשיפה הראשונה לאלרגן (מחולל האלרגיה) תתרגם המערכת החיסונית כל מפגש עם אותו אלרגן לכזה שיפעל להפעלת התאים האלרגיים המכונים IGE ועל כן כל חשיפה נוספת תביא עמה תגובה אלרגית.
אבל האלרגיה אינה בהכרח קשה יותר לאחר החשיפה השנייה או מחמירה מעת לעת. זה כמובן יכול לקרות אבל גם ההפך עשוי לקרות - חשיפות חוזרות יכולות תיאורטית גם להביא להסתגלות - ואנחנו מנצלים זאת בכדי להשרות חיסוניות לגורמי האלרגיה באמצעות חשיפות חוזרות ומבוקרות במסגרות רפואיות בלבד.
חשוב לזכור כי תגובה אלרגית שונה מאדם לאדם ויכולה להתבטא במערכות שונות בגוף דוגמת מערכת הריריות, הנשימה, העיכול, העור ועוד ואף יכולה להשתנות באדם מסוים בהתאם למצבו הרפואי ברגע נתון (פעילות גופנית שנעשתה בסמוך לחשיפה, מצב של מחלה ועוד). על כן, חשוב מאוד כי אדם המודע לאלרגיה יישא עמו תמיד את הטיפול המתאים לו לעת הצורך דוגמת אנטיהיסטמנים ובמקרים מסכני חיים את מזרק האפיפן.
10. אי אפשר לבצע בדיקות אלרגיה לפני גיל שנה
לא נכון
האלרגיה יכולה להופיע בכל גיל ולעיתים ממש כבר בימים הראשונים לחיים. הרבה פעמים כשמדובר בתינוקות רופאי הילדים מתקשים להבדיל בין הסוגים השונים של הפריחות ומתקשים גם לדעת האם ההקאות שהיו לתינוק קשורות באלרגיה או לא ולכן הם לעיתים ממהרים להכריז על קיומה של אלרגיה גם ללא הוכחה.
הכרזה כזו עשויה לשבש את הרגלי התזונה של הפעוט כמו למשל מעבר לפורמולות לא טבעיות או הימנעות ממזונות חשובים. ההימנעות הזו דווקא יכולה לגרור הופעת אלרגיה ולכן אנו ממליצים למהר ולהיוועץ עם רופא אלרגיה ולבצע בדיקת אלרגיה בכל גיל גם בקרב תינוקות קטנים ללא הגבלה.
הכותב הוא מומחה לאלרגיה ולאימונולוגיה
חוק האפיפן שהציע ח"כ יהודה גליק:
לפנייה לכתב/ת 
