היועמ"ש: לפסול את בן-ארי בגלל הסתה לגזענות, לאפשר לבן-גביר להתמודד
לקראת הדיון המכריע בוועדת הבחירות המרכזית ביחס למועמדי "איחוד מפלגות הימין", קבעו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה את עמדתם. הם קוראים לפסול את מיכאל בן-ארי בעילה של הסתה לגזענות, אך הוסיפו כי יש לאפשר לאיתמר בן-גביר להתמודד "אף שמצבור הראיות מטריד"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן קבעו אמש (יום ג') כי יש לפסול את ד"ר מיכאל בן-ארי ולא לאפשר לו להתמודד בעילה של הסתה לגזענות. באשר לאיתמר בן-גביר, קבע היועמ"ש כי יש לאפשר לו להתמודד, "אף שמצבור הראיות בעניינו מטריד ביותר, והוא התקרב לתחום המונע התמודדות בבחירות לכנסת". החלטת היועמ"ש הגיעה בתגובה לעתירותיהן של חברות הכנסת סתיו שפיר (העבודה) ותמר זנדברג (מרצ) והתנועה ליהדות מתקדמת. ההחלטה בנוגע לפסילת מועמדותו של בן-ארי תעלה היום (יום ד') להחלטת ועדת הבחירות המרכזית. אם ייפסל, הנושא יעבור להכרעת בג"ץ.
היועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי עיקר המשקל ניתן לדברים אשר נאמרו בקולו של בן-ארי, בסרטונים שונים בעת האחרונה, שחלקם אף הועלו לעמוד הפייסבוק של "עוצמה יהודית עם מיכאל בן-ארי". לעמדת היועמ"ש, שורה של ציטוטים המפורטים בעמדה מלמדים באופן מובהק כי בן-ארי מסית לליבוי יצרים שיטתי על יסוד לאומי-אתני נגד האוכלוסיה הערבית, באופן המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום.
עוד מסר היועץ המשפטי כי בן-ארי קורא לשלילה אלימה של זכויות האוכלוסיה הערבית, לביזוי שיטתי ומכוון של האוכלוסיה הערבית, המאובחנת כמובן לפי יסוד לאומי-אתני, כ"אומה רצחנית", "בעלי אופי בוגדני ורצחני", אנשים שמבינים "רק כוח", וכיו"ב. מכלול מתמשך וחמור זה, מלמד כי יש הצדקה לפסילת בן-ארי, הכל על-פי ההגדרות המדויקות שקבעה הפסיקה.
"לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ראיות אלו חמורות וקיצוניות מבחינת עוצמתן; המטרה האמורה היא בגדר יעד מרכזי ושליט של המועמד, ולא נושא טפל ושולי, אלא מדובר במטרה שהיא השתקפות סגולית של זהות המועמד; המועמד פועל למען מימוש מטרה זאת לשם הפיכתו מרעיון להגשמתו וההתמודדות בבחירות נועדה למימוש המטרה או להגברת המעשה", נכתב בהחלטתו של מנדלבליט.
נגד התמודדות "עוצמה יהודית" וחבריה, מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר, הוגשו ארבע עתירות, בין היתר מטעם מפלגת העבודה ומרצ. לעתירות הצטרפו גם נציגי "יש עתיד" והרשימה המשותפת, וכך הושגה תמיכתם של שליש מחברי הוועדה, הנדרשת לשם קיום דיון בבקשה.
בעתירה שהגישה מרצ נכתב בין היתר כי בן ארי ובן גביר "פעלו כדי להסית את הציבור לגזענות בזויה ופסולה. הם ניצלו את מעמדם כדי לקרוא לביזוי שיטתי ומכוון של האוכלוסייה הערבית, הן בניסיונות החוזרים ונשנים 'להחיות' את דמותו ומשנתו של הרב כהנא, שתנועתו הוכרזה כארגון טרור, והן באמירות שלפיהן אמנם ניתן לסגור את המבנים והמוסדות של תנועת כך, אך לא ניתן לשבור את רוחה".
בעמדת היועמ"ש צוין כי עיון בתגובתו של בן-ארי מלמד שהוא נמנע מלהתייחס לראיות המשמעותיות ביותר בבקשה, בדגש על התבטאויותיו הקיצוניות בשנה האחרונה. "לא נעלמה מעינינו העובדה כי לא נמנעה מבן-ארי בעבר ההתמודדות לכהונה בכנסת והוא אף כיהן בה תקופה של ארבע שנים כחבר כנסת מן המניין. יחד עם זאת, כאמור לעיל, עיקר המשקל בבחינת הסוגיה דנן ניתן לראיות והתבטאויותיו של בן-ארי מן העת האחרונה כפי שפורט בהרחבה. אין מדובר בהתבטאות בודדה של בן-ארי, או בהתבטאויות ספורדיות. המדובר בהתבטאויות עקביות, לאורך תקופת זמן משמעותית ומהעת האחרונה שבה מבקש בן ארי להציג את משנתו הפוליטית ולשכנע את קהל הבוחרים לבחור בו. מדובר על התבטאויות המצויות במוקד עיסוקו של בן-ארי, כפי שעולה מעמוד הפייסבוק הפוליטי שלו. אין מדובר במקרה גבולי. מדובר במקרה המצוי עמוק בתחום המצדיק ומצריך את פסילת המועמד לפי החוק, גם לפי המבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקה".
על בן גביר נכתב כי "הראיות שהובאו במסגרת הבקשות הן משמעותיות ומטרידות ביותר, והדברים שנאמרו על ידי בן-גביר, הנשמעים מפיו, הם קשים וצורמים ביותר. לעמדת היועמ"ש ופרקליט המדינה, בהתבטאויותיו התקרב בן-גביר קירבה מסוכנת לקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת. אולם לצד זאת, הרי שבעניינו של בן-גביר, הבקשה איננה מבססת, לדעת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, תשתית ראייתית משכנעת, ברורה וחד-משמעית, העולה כדי "מסה ראייתית קריטית" המאפשרת פסילת מועמד בבחירות לכנסת, בהתאם לאמות המידה הנוקשות שהותוו בפסיקת בית המשפט".
מ"עוצמה יהודית" נמסר כי "העמדה שלפיה יש לפסול את ד"ר בן ארי מלרוץ לכנסת היא ההוכחה הגדולה כי היועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן הם שמנהלים את מדינת ישראל. רק אתמול הודיע מנדלבליט שהוא מתנגד לפסילה של מפלגות בל"ד, חד"ש ותע"ל, מפלגות שמסיתות נגד מדינת ישראל, תומכות טרור מובהקות שמעודדות פגיעה ביהודים וחברי כנסת מתוך הרשימות הללו סבורים שרצח חיילים ומתיישבים הוא דרך לגיטימית להתנגדות למדינת ישראל".
עוד נמסר: "אנו מקווים ומאמינים שחברי וועדת הבחירות יבהירו היום ליועמ"ש שיש גבול לצביעות, יועץ משפטי שמכשיר את אויבי ישראל ומבקש לפסול את ד"ר בן ארי לא ראוי להיות היועץ המשפטי של מדינת ישראל. הרפורמים הוליכו את מנדלבליט שולל כאשר הגישו חצאי הקלטות וסילופי ראיונות ומחר בוועדה נוכיח שעמדת היועמ"ש היא חסרת בסיס משפטי".
מ"איחוד מפלגות הימין" נמסר כי "עמדת היועמ"ש המצדד בפסילתו של ד"ר בן ארי מלהתמודד לכנסת - בעוד שעמדתו מאפשרת לחברי הכנסת הערבים שתומכים בטרור ומסיתים כבר שנים נגד מדינת ישראל להתמודד - היא לא פחות משערוריה. זו אותה פרקליטות שהגנה בחירוף נפש על זכותה של חנין זועבי לכהן בכנסת ישראל. אז טיבי וזועבי כן אבל ד"ר בן ארי שבניו משרתים ביחידות קרביות לא. אין סוף לצביעות".
עוד נמסר כי "שלטון הפקידים בפעולה וזו מציאות מפחידה. מישהו כנראה שם לו למטרה להפיל את שלטון הימין והוא פועל בכל האמצעים העומדים לרשותו. אנו בטוחים שעמדה זו לא תתקבל ורצון העם יישמע ביום הבוחר, כראוי במדינה דמוקרטית".
מחר: יום של הערכות בוועדת הבחירות המרכזית
מליאת ועדת הבחירות המרכזית תדון היום בעתירות לפסילת רשימות המפלגות הערביות ונציגי "עוצמה יהודית" מהתמודדות לכנסת, אחרי פרסום החלטת היועמ"ש ופרקליט המדינה בנושא. בתום הדיונים יתקיימו הצבעות. אם ייפסלו רשימות או מועמדים – הנושא יעבור אוטומטית להכרעת בג"ץ.
מליאת הוועדה היא גוף פוליטי, שמורכב מנציגי הסיעות בכנסת היוצאת. חברים בה 34 נציגי מפלגות על פי החלוקה הבאה: 8 – ליכוד, 5 – העבודה, 3 – הרשימה המשותפת, 3 – יש עתיד, 3 – כולנו, 2 – ש"ס, 2 – ישראל ביתנו, 2 – התנועה, 2 – יהדות התורה, 1 - הבית היהודי, 1 – הימין החדש, 1 – מרצ, 1 – תע"ל.
מליאת הוועדה פסלה כמה פעמים בעבר רשימות ערביות מלהתמודד בבחירות, אך בג"ץ הפך את ההחלטות. גם מפלגות "כך" ו"כהנא חי", שהעותרים נגד "עוצמה יהודית" טוענים כי היא ממשיכת דרכן, נפסלו בעבר על ידי ועדת הבחירות.
העתירות לפסילת הרשימות רע"ם-בל"ד, חד"ש-תע"ל, והמועמד היהודי ברשימתה, ד"ר עופר כסיף – הוגשו על ידי סיעת הליכוד, סיעת ישראל ביתנו ומועמדי "עוצמה יהודית" מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר. בעתירה לפסילת רע"ם-בל"ד נקבע כי הרשימה "דוגלת בחיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית ומסייעת להתנגדות הפלסטינית האלימה ולחיזבאללה, ומרבית חבריה הם תומכי טרור ואוהדי טרור".
היועץ המשפטי לממשלה מסר לוועדה את חוות דעתו המתנגדת לעתירות. "חומר הראיות אינו מצדיק את קבלת העתירות, שכן לא הצטברה 'מסה ראייתית קריטית' המתחייבת לשם פסילת רשימת מועמדים", כתב.
אמש דחתה מליאת הוועדה את העתירות לפסול את השריון של ח"כ אלי בן דהן במקום ה-28 ברשימת הליכוד לכנסת. 19 חברי ועדה הצביעו נגד הפסילה, בהם נציגי "יש עתיד", לעומת 10 שהצביעו בעדה, בהם נציגי מפלגת העבודה.
בן דהן צורף לרשימת הליכוד כחלק מההסכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי, שבמסגרתו הן התאחדו לרשימה משותפת עם "עוצמה יהודית" שנקראת "איחוד מפלגות הימין", כבלוק טכני שיתפרק לאחר הבחירות.
התמורה של נתניהו, בין היתר, הייתה שריונו של בן דהן ברשימת הליכוד, שממנה הוא יתפצל לאחר הבחירות ויחזור לסיעתו הבית היהודי. העותרים, בהם התנועה לאיכות השלטון, טענו כי צירופו של בן דהן לרשימת הליכוד הוא מהלך פיקטיבי שאינו עומד בדיני הבחירות ומטעה את הבוחרים.
סגן יו"ר ועדת הבחירות מטעם מפלגת העבודה, ד"ר עופר קורנפלד, אמר בדיון כי "זו עסקת קומבינציה שרקם נתניהו עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי שכל יסוד קיומה, תכליתה ומטרתה הוא לפלס את הדרך לממשיכי כהנא אל הכנסת. בזכות הליכוד כהנא חי. זה ספק כשר, אבל בוודאי מסריח".
עו"ד אבי מיליקובסקי, נציג היועץ המשפטי לממשלה, אמר כי אין עילה לפסילתו של בן דהן: "החוק אינו מונע את קיומו של ההסכם ואין בו פסול מבחינת דיני הבחירות. חוקי הבחירות מאפשרים ריצה במערך משותף, יהיה המניע אשר יהיה. אין פה בעיה של הטעיית הבוחר - ההסכמים גלויים, יבחר הבוחר כמיטב ראות עיניו".
יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, דן אתמול גם בכשירות התמודדותם לכנסת של מספר 2 ברשימת מפלגת העבודה, אלוף (מיל') טל רוסו, ושל מספר 19 ברשימת הליכוד, פנחס עידן, שבכה במהלך הדיון על פסילתו.
עידן המכהן כיו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, הורד לבקשתו ב-6 בינואר מהדרגה ה-30, הגבוהה ביותר בסולם הדירוג הצמוד למשרתו ברשות, לדרגה 26. לפי חוק הבחירות, עובדי מדינה שדרגתם היא אחת מארבע העליונות חייבים להתפטר כדי להתמודד לכנסת. יו"ר ועדת הבחירות דן בשאלה האם ההורדה בדרגה של עידן נעשתה רק כדי שיוכל להתמודד ללא צורך בהתפטרות.
"זה מצטייר ברמה הציבורית כאילו עשינו קומבינה וזה פוגע ברמה האישית", אמר עידן בדיון. השופט מלצר רמז לעידן כי ייתכן שעדיף שימשוך את מועמדותו לכנסת תמורת השבתו לדרגה הקודמת, בתנאים זהים. הוא קבע כי על עידן להודיע עד מחר ב-9:00 על החלטתו.
הדיון על כשירותו של רוסו להתמודד עסק בשאלה האם מלאו שלוש שנים לתקופת הצינון מאז שחרורו מצה"ל, כנדרש בהגדרת "היום הקובע" בחוק הבחירות לכנסת. רוסו סיים באפריל 2013 את תפקידו כמפקד פיקוד דרום ובפברואר 2014 השתחרר מצה"ל. ב-18 בינואר 2015 רוסו גויס למילואים בתנאי קבע בתפקיד מפקד פיקוד העומק. ההחלטה בעניינו תתקבל בימים הקרובים.
לפנייה לכתב/ת 
