חשד להטיה ופערים משמעותיים: שיטת חישוב הציון הסופי של הבגרות תשתנה
3 שנים אחרי הכנסת "ההערכה החלופית" שמהווה 30% מציון הבגרות, משרד החינוך משנה את שיטת החישוב - ובמקרה של פערים גדולים לא יתחשב כלל בציון הבית ספרי. הסיבה: חשד להטיית ציונים פנימיים. מנהלים ומורים מוחים, התלמידים חוששים: "פגיעה דרמטית בציון". משרד החינוך: "זה טיוב ציונים"
משקל הציון הפנימי יפחת משמעותית, וציוני התלמידים צפויים להיפגע. ל-ynet נודע כי בשל חשדות להטיית הציונים הפנימיים של התלמידים בבחינות הבגרות - צפוי משרד החינוך לשנות את שיטת החישוב של הציון הסופי כפי שנקבעה במסגרת הרפורמה "למידה משמעותית".
מהות השינוי: במקרים שבהם נרשם פער משמעותי בין הציון הבית ספרי לציון בבחינת הבגרות החיצונית - משקלו של הציון הפנימי (הציון הבית ספרי) יהיה נמוך משמעותית. במקרים של פער משמעותי יותר הציון הסופי בתעודת הבגרות יהיה זה של הבחינה החיצונית בלבד. מנהלי בתי הספר מגלים כי עד כה לא נמסר להם מהם במדויק אותם פערים שיובילו לשינוי השקלול.
כתוצאה מהשינוי, ציוניהם הסופיים של תלמידים רבים צפויים להיפגע. אנשי חינוך רבים הגיבו בתדהמה לשינוי הצפוי. "הגיע הזמן להודות ביושר שהרפורמה נכשלה ויש לבטלה", אמר בתגובה למהלך מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים.
בימים האחרונים שיגר משרד החינוך מכתב ליותר מ-100 בתי ספר על יסודיים שבהם נמצאו פערים משמעותיים בין הציונים הפנימיים לחיצוניים. במכתב צוין כי בהתאם לתוצאות הבחינות בשנה הקרובה - יופעל שקלול דיפרנציאלי על ציוני התלמידים, כך שמשקל הציון הפנימי יפחת משמעותית.
רפורמת "למידה משמעותית", שעליה הכריז לפני כחמש שנים שר החינוך הקודם שי פירון, קבעה למעשה כי הציון הסופי במקצועות הבגרות ייקבע לאחר שקלול של שני מרכיבים: בחינה או מטלה בית ספרית שמשקלה יעמוד על 30 אחוזים (הערכה חלופית), ובחינה חיצונית כלל ארצית שמשקלה יעמוד על 70 אחוזים.
מאז הוכרזה הרפורמה, גילו במשרד החינוך פערים משמעותיים מאוד בציוניהם הסופיים של התלמידים בבחינות הפנימיות אל מול החיצוניות. גורם במשרד החינוך שמכיר את הפרטים מספר כי לאורך השנים גילו במקרים רבים פערים של יותר מ-30 נקודות בין שני הציונים.
לפי הערכות של אנשי חינוך וצוותי הוראה, בתי ספר משתמשים בציון הפנימי כדי להבטיח הצגת ממוצע ציונים גבוה יותר ועל מנת שאחוז גבוה יותר של תלמידים יוכל לצלוח את בחינת הבגרות. בהתאם להערכה זו, בתי הספר מעניקים לתלמידים ציונים גבוהים מאוד שאינם משקפים את יכולותיהם ורמתם הלימודית.
בעבר הונהגו בבתי הספר ציוני "המגן", ואולם אלו נקבעו רק לפי בחינה. ברפורמה נקבע כי ציוני ההערכה החלופית מתבססים על מטלות לאורך השנה לצד בחינות.
דסי בארי, מנהלת אגף א' חינוך על-יסודי במשרד החינוך, העבירה בשבוע שעבר עדכון שבועי למנהלי בתי הספר שבו היא התייחסה לציונים הפנימיים: "תהליכי הערכה חלופיים נועדו לאפשר לתלמיד לבטא ידע מגוון בדרכים מגוונות ובכך לאפשר למערכת לוודא קיומו של ידע רחב מבוסס ובר קיימא, המטפחים ידע, מיומנויות וערכים". עם זאת, בארי הוסיפה כי "למרות שתהליכי הערכה חלופית בודקים ידע 'אחר', עדיין יש צפי שברמה מערכתית יישמר איזון בין הישגי הלומדים בבחינה חיצונית לבחינה הפנימית".
בארי רמזה למעשה בדברים כי הציונים הפנימיים גבוהים הרבה יותר כאמור מאלו החיצוניים. היא אף גילתה ששינוי שיטת החישוב היה אמור לצאת לדרך כבר בשנת הלימודים שעברה: "על ציוני תשע"ח היה אמור להיות מופעל שקלול דיפרנציאלי. בחרנו לא להפעיל את השק"ד (שקלול דיפרנציאלי) בתשע"ח, אלא קודם לבדוק את השפעת השק"ד ולהתריע בפני בתי הספר שבהם נצפה פער חריג במקצועות ספציפיים בבית ספרם. החל משנה"ל תשע"ט (שנת הלימודים הנוכחית. א"י) יופעל שק"ד על פער חריג שבין ציון ההערכה החלופית - 30% לבין ציון ההערכה החיצונית ה-70% באותו תחום דעת".
"אי אפשר להשוות תפוחים לבננות"
לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי העל-יסודיים, אמר עוד בהתייחסו לדברים כי "אכן יש בעיה ארצית ביישום רפורמת 'הלמידה המשמעותית' במערכת החינוך. ציוני ההערכה החלופית שבאחריות בתי הספר במקצועות המופיעים בתעודת הבגרות נעים בין 90 ל-100, ולכן משרד החינוך מבקש לערוך בקרה על איכות הציונים ולבדוק האם הציונים הגבוהים אכן משקפים עלייה דרמטית ביכולות ובתוצרים הלימודיים של תלמידי ישראל בכל תחומי הלמידה בהערכה החלופית, או שמא מדובר על ציונים המוטים כלפי מעלה בצורה מוגזמת".
לוי הוסיף כי "מי שהגה את הרפורמה 'למידה משמעותית' והכריז עליה היה שר החינוך לשעבר שי פירון, ומי שהכשיל את יישום הרפורמה היה מטה משרד החינוך ובעיקר המפמ"רים, שרובם לא קיבלו את הרפורמה ולמעשה הכשילו ומכשילים אותה בשטח עד עצם היום הזה. הגיע הזמן להודות ביושר שהרפורמה נכשלה ויש לבטלה ולהמשיך הלאה".
אורית גור-כהן, מנהלת קריית החינוך ע"ש גינזבורג ביבנה וממקימי ארגון "מנהיגים של מנהלי בתי הספר, אמרה: "ברור לכולם שאלו שתי הערכות שונות שבודקות יכולות שונות מאוד של תלמידים ולכן יש סיכוי סביר ביותר שיהיו פערים משמעותיים. לשם כך הכניסו את נושא ההערכה החלופית. לא ברור לי כיצד רוצים להשוות תפוחים לבננות. זו הבעת אי אמון במורים ובמנהלים".
ליאל מלכביץ', יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, אמרה: "לא יכול להיות שמשרד החינוך יפחית מערכם של ציוני ההערכה החלופיים שאותם מבצעים התלמידים בבית הספר. ההערכה החלופית היא למידה אחרת - למידה מעמיקה, משמעותית ומטרתה היא להעניק לתלמידים לבצע תהליך למידה אחר שישפיע על ציונם הסופי שלא רק דרך המבחנים המקובלים לפיהם משננים את החומר הנלמד.
"הפחתת ערכו של ציון זה תפגע דרמטית ברצון של התלמידים להשתתף בתהליכי למידה חווייתיים שמאפשרים התפתחות אישית ותמנע שיטת למידה משמעותית המאפשרת לתלמידים לחקור, להתעמק ולהתעניין במקצועות הלימוד בהם זוכים לבצע את ההערכה הפנימית. פעולה כזו תערער את האמון הנוצר בין התלמידים, המורים והמערכת".
ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד אינו מפעיל שק"ד על הערכות חלופיות. עם זאת, הוא מוביל תהליך של טיוב הציונים. בתוך כך, במסגרת תהליך הבקרה שערך המשרד נמצא שיעור קטן של חריגות בציוני הערכה הבית ספרית. המשרד עובד מול בתי ספר אלה".
לפנייה לכתב/ת 
