"לכוד בטפרים של השטן המתמטי". נחשף מכתב שכתב אלברט איינשטיין לבנו
לרגל 140 שנים להולדתו, נחשפו באוניברסיטה העברית מכתבים שכתב המדען. ב-1935 כתב איינשטיין לבנו הנס על עבודתו: "נקווה שלא תהיה מלחמה באירופה. ההתחמושת הגרמנית ודאי מסוכנת מאוד"
110 מסמכים שכתב חתן פרס נובל אלברט איינשטיין, נחשפו הבוקר (יום ד') לראשונה באירוע באוניברסיטה העברית. האירוע נערך לרגל 140 שנה להולדת המדען. המסמכים, בכתב ידו של איינשטיין, נתרמו לארכיון האוניברסיטה על ידי משפחת קראון-גודמן וביניהם נכללים: מכתב מאת איינשטיין לבנו, מסמכי עבודה שונים ונספח שלא פורסם מעולם למאמרו משנת 1930.
אחד המסמכים שנחשף לראשונה הוא מכתב שכתב איינשטין לבנו הנס אלברט בינואר 1935. בתקופה זו שהה בנו של איינשטיין בשוויץ עם אמו ואחיו שהיה חולה בנפשו. בכתב ידו מתאר איינשטיין לבנו את אורח חייו ועבודתו המתמטית במילים האלו: "לא עניתי למכתבך כיוון שאני כרגע לכוד בטפרים של השטן המתמטי ואיני מתפנה כלל לכתיבה אישית, בעודי רודף אחר מטרות חסרות סיכוי, כך שראשי חסר ערך בעניינים הדורשים מחשבה מעמיקה".
כארבע שנים וחצי לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, איינשטיין מביע במכתבו דאגה מפני פריצת מלחמה וכותב: "אני קורא במעט דאגה על תנועה ניכרת בשוויצריה תחת הסתת הגרמנים - בוא רק נקווה שלא תהיה מלחמה באירופה קודם לכן. התחמושת הגרמנית ודאי מסוכנת מאוד". את המכתב סיכם בגילוי אישי: "אני שקדן ומכונס בעצמי. הסחת הדעת היחידה שלי היא יצירת מוזיקה ואני נהנה ממנה מאוד. לזקן כמוני יש את הזכות להתבודד".
מסמך נוסף שנחשף היום הוא נספח בכתב ידו של איינשטיין למאמר שהוגש לאקדמיה הפרוסית למדע בשנת 1930. במאמר זה ניסה איינשטיין לנסח את הגרביטציה והאלקטרומגנטיות בתאוריה מאוחדת אחת. בפתח המאמר הוא מודה למתמטיקאי וולטר מאייר, ובהמשך מופיעות בנספח שתי נוסחאות מתמטיות מתומצתות ללא הערות.
עוד פורסמה היום התכתבות בגלויה ומכתב בין איינשטיין לידידו הקרוב - המהנדס מישל בסו. בגלויה משנת 1916 כתב לו: "צץ לי רעיון מבריק בנוגע לספיגה ולקליטה של קרינה, הוא יעניין אותך". מספר שבועות לאחר מכן, פרסם שני מאמרים פורצי דרך על הפליטה והספיגה של קרינת אטומים. במכתב אחר ששלח איינשטיין לבסו ארבע שנים לפני מותו, התייחס למחקר שבגינו זכה בפרס נובל, וכתב: "חמישים שנות הרהורים לא קירבו אותי לשאלה 'מה הם קוונטים של אור? היום כל שוטה חושב שיש בידו את התשובה, אך הם משלים את עצמם".
באירוע חשיפת המסמכים באוניברסיטה השתתפה קארן קורטל רייזמן, קרובת משפחתו של איינשטיין. ד"ר רוני גרוס, אוצר ארכיון איינשטיין, סיפר: "הארכיון של איינשטיין מבוסס על מסמכים שהוא השאיר לאוניברסיטה לשימוש הדורות הבאים. אחרי שאיינשטיין נפטר ב-1955 הוא השאיר את הניירת שלו אצל מזכירתו וביקש ממנה בצוואתו לארגן את הניירת ולעשות סדר במה שהיה אוסף של דפים. כך הגיע ב-1982 ארכיון איינשטיין לאוניברסיטה העברית ואנחנו ממשיכים לטפח אותו כמיטב יכולתנו. עם השנים האוסף גדל בצורה משמעותית, וכיום יש בו מעל 82 אלף פריטים".
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, אמר: "זה רגע מרגש עבורנו כאוניברסיטה שאלברט איינשטיין היה אחד ממייסדיה. לאחר מותו הוא השאיר לנו את כל רכושו האינטלקטואלי כולל את אחד המאמרים המשפיעים והמפורסמים ביותר בהיסטוריה של המדע על היחסות הכללית. היום זו שמחה גדולה עבורנו לקבל מסמכים נוספים מתוך עזבונו של איינשטיין, המלמדים על עבודתו המדעית, הקשר שלו לאוניברסיטה והאדם שהיה".
לפנייה לכתב/ת 
