הפעילים היהודים מרוויחים ממשבר הר הבית
בפרשת באב א-רחמה המשטרה שוב מתנהלת בנוקשות שתביא להסלמה, ותנועות המקדש מרוצות, כי אין כמו עילה ביטחונית כדי לדחוק מוסלמים מההר
בקיץ 2017, בעקבות הפיגוע שגבה את חייהם של השוטרים האיל סתאוי וכמיל שנאן, הייתה זו המשטרה שהחליטה על הצבת המגנומטרים בשערי הר הבית. נוכח המחאה הפלסטינית ההמונית שהתפתחה כנגד המהלך, ושבמידה רבה התנהלה בתחילה באופן לא אלים, נערכו התייעצויות בין הממשלה לבין זרועות הביטחון. רבים היו בדעה שהדבר הנכון לעשות הוא להסיר את המגנומטרים, אבל המשטרה – בניגוד לשב"כ ולצה"ל – התעקשה להשאירם וש"הפלסטינים יצטרכו להתרגל".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
כך הידרדר משבר שהיה אפשר לסיים מבלי שיהפוך לאלים. המגנומטרים הוסרו אבל רק אחרי שישראלים ופלסטינים שילמו בחייהם על הזחיחות המשטרה. הנוקשות שלה שירתה אך ורק את תנועות הר הבית והמקדש. בימי השיא של המשבר הסתובבו פעילי הר הבית שיכורי ניצחון, מתלהבים מהעובדה ש"המשטרה לצדנו ולראשונה מזה 2,000 שנה רק יהודים נמצאים בהר" וצופים שמדובר בצעד ראשון בדרך להעברת המקום הקדוש לידיהם.
בשנה וחצי שחלפה מאז המשיך ואף גבר שיתוף הפעולה בין תנועות הר הבית והמקדש לבין המשטרה. מתקיימות פגישות תיאום קבועות ומפקד מחוז ירושלים היוצא יורם הלוי נהג להתחבק עם הפעילים בתוך ההר עצמו. את התוצאות אפשר לראות בשטח: שוב ושוב המשטרה מאפשרת ליהודים להתפלל בהר הבית תוך הפרה בוטה של התחייבות ראש הממשלה בנימין נתניהו והסכמים שעליהם חתומה המדינה עם ירדן.
גם המשבר הנוכחי בהר הבת סביב מבנה באב א-רחמה נולד כתוצאה מנוקשות של המשטרה, וגם הפעם היחידות שמרוויחות ממנו הן תנועות הר הבית והמקדש. הפעם טביעות האצבעות של שיתוף הפעולה שלהן עם המשטרה ניכר מתמיד. הרגיעה המתמשכת בהר הבית היא לצנינים בעיניהן, שכן בהינתן יציבות אין להן דרך להביא לביטול הסטטוס-קוו בהר ולקדם ב"עילות ביטחוניות" את דחיקת המוסלמים ממנו.
בחודשים האחרונים אף חלה ירידה ניכרת במספר המבקרים היהודים בהר. אחרי שהתפארו שוב ושוב בגידול העקבי במספר המבקרים ראו הפעילים איך חודש אחר חודש המספרים יורדים ב-10%-20% בהשוואה לשנה שעברה. מתברר שאם אין עם מי לריב בהר הבית, הוא הופך לפחות אטרקטיבי לפעילים שבשנים האחרונות הגיעו עם הסיסמא של "לכבוש את ההר".
אבל כמו בקיץ 2017, כשכל מי שעיניו בראשו צופה בחרדה כיצד המשבר הנוכחי מתעצם לקראת התנגשות שתצא משליטה, חזר הסומק ללחיים של תנועות המקדש. ישראלים ופלסטינים כאחד יפסידו הרבה, אבל בשביל תנועות הר הבית ערעור היציבות הוא הזדמנות לקדם תפילת יהודים בהר.
מה שנדרש הוא לנצל את הימים הקרובים להידברות שתנמיך במהירות את המתיחות ולהגיע לפשרות שיבטאו את הדרישות המרכזיות של ישראל ושל הוואקף. אבל במקום לקדם גישה של רצון טוב, המשטרה מפגינה גישה דווקאית ונוקשה שמחבלת בניסיונות ההידברות. בעצם, המשטרה שוב מעדיפה את האינטרס של תנועות המקדש על פני האינטרס של רוב הציבור ועל פני החובה שלה למנוע הסלמה ואלימות.
תנועות הר הבית והמקדש מנסות למסגר את התפילות בבאב א-רחמה כשינוי של הסטטוס קוו, ובתמורה הן דורשות שיותר ליהודים להתפלל בהר. מדובר באמירה חסרת שחר: פתיחת באב א-רחמה אינה שינוי של הסטטוס קוו שכן המקום היה בשימוש גורמים מוסלמים במשך שנים רבות עד שנסגר בידי המשטרה לפני 16 שנה - סגירה שהוואקף שוב ושוב ביקש לבטל. פתיחת המבנה באופן חד-צדדי בידי הוואקף אפילו אינה מהווה הפרה של צו הסגירה של המשטרה מכיוון שזה פקע לפני כמה חודשים.
קשה גם להבין מדוע המשטרה מתעקשת על המשך סגירת המבנה: העמותה שהשתמשה בו לפני 16 שנה ושהוכרזה כארגון טרור כבר אינה קיימת. ובכל מקרה, בהר הבית קיימים עוד מבנים המשמים את הוואקף וארגונים מוסלמים אחרים. אין שום ערך ביטחוני להמשך סגירת המבנה אחרי 16 שנה.
והנה, לפי הפרסומים אימצה המשטרה את המסגור המטעה של תנועות המקדש, ובחוות דעת שהגישה לשר לביטחון פנים גלעד ארדן, המצב בבאב א-רחמה הוא הפרה של הסטטוס קוו. המשטרה מזהירה גם מפני "אירועי מחאה עם פוטנציאל נפיץ" של פעילים יהודים: במקום להזהיר שהמשך המשבר יוביל להסלמה היא מזהירה דווקא מפני גישה גמישה שתאפשר פשרה.
הימים הבאים יגידו אם נתניהו חוזר על הטעות שעשה בקיץ 2017 ונותן לקו הנוקשה של המשטרה להוביל את ירושלים לעוד הסלמה, או שהפעם הוא ינהג אחרת ויגיע להסכמות שמחירן פחות בהשוואה למה שיידרש מישראל במקרה שהמשבר יתעצם. ובהמשך יש לעשות בדק בית במשטרה ולנתק את הקשר המזיק בין הפיקוד בירושלים לתנועות הר הבית והמקדש.
- אביב טטרסקי הוא חוקר בעמותת "עיר עמים"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com