3 לוחמי נצח יהודה הורשעו בהתעללות בפלסטינים: "מתנצלים, זה לא מי שאנחנו"
השלושה הודו כחלק מהסדר טיעון בהתעללות בעצורים כפותים, שנחשדו כסייענים למחבלים שהרגו את חבריהם בפיגוע בגבעת אסף. לדבריהם, האלימות החלה כשעברו "בתחנה המחוררת מקליעים" שבה קרה הפיגוע: "הכול צף". מפקד הגדוד העיד לטובתם: "היום אנחנו בנקודה אחרת לגמרי"
בית הדין הצבאי ביפו הרשיע היום (חמישי) שלושה מחיילי הגדוד החרדי נצח יהודה, בעבירה של התעללות בנסיבות מחמירות בשני עצורים פלסטינים, גבר בן 50 ובנו בן ה-15. הלוחמים הורשעו בהתעללות בשניים שנחשדו כסייענים למחבלים שירו למוות בחבריהם בגדוד בפיגוע בגבעת אסף - כשהם עצורים וכפותים.
חשיפה: עדויות מתיק ההתעללות בפלסטינים
הניסיון לשיבוש חקירה: "15-10 דקות של מכות עד שהם חדלו לצעוק"
במסגרת הסדר הטיעון, שטרם אושר, על השלושה יוטל עונש של 190 ימי מאסר, הורדה לדרגת טוראי ומאסר על-תנאי. גזר הדין הסופי יינתן ביום ראשון. בפרשה נאשמים שני חיילים נוספים. מפקד המחלקה מואשם כי עמד מנגד ולא מנע את האלימות. הוא לא חתם על הסדר טיעון וינהל משפט מלא.
שניים מהשלושה שהורשעו כעת העידו בפני הרכב השופטים, והביעו חרטה על המעשים. הראשון שהעיד, סמל, אמר כי "מעולם לא נחשדתי באלימות כלפי פלסטינים וכיבדתי כל אדם באשר הוא, כך גם חינכתי את החיילים שלי".
לדבריו, האלימות כלפי העצורים החלה בעת שהרכב שבו הכוח נסע והוביל אותם עבר בגבעת אסף - היכן שבוצע הפיגוע בחודש דצמבר אשתקד, שבו נהרגו סמ"ר יובל מור יוסף וסמל יוסף כהן ז"ל, גם הם מנצח יהודה. "ראיתי את המראות והכל צף ועלה, מדובר באירוע נקודתי שלא מאפיין אותי, אני מתחרט על מה שעשיתי", העיד.
הוא סיפר גם על הפיגוע עצמו לפני כשלושה חודשים, והקושי הנפשי בפעילות המבצעית האינטנסיבית לאחר מכן: "הגעתי לזירה תוך כמה דקות, לאחר שהם נרצחו. ראיתי שחבר אחד אפילו נאבק על חייו. כל החודש מאותו רגע הייתה פעילות אינטנסיבית כדי לתפוס את המחבלים". הוא הוסיף כי "קברתי בעצמי את אחד הנרצחים, יובל מור יוסף. לפני הפיגוע ישבנו ביחד ופתאום אני מעכל שהוא איננו והחיים ממשיכים, הלוויה, מוות קרוב שאני חווה, מוות ראשון שאני עומד בהספדים ומכניס את הגופה של חברי לקבר - ואח"כ לא לצאת הביתה, אלא להמשיך בפעילות. ואני ממשיך לתמוך בחיילים, בלי עזרה, בלי ייעוץ, אני חייל בודד".
"אני לא יודע מה זה אלימות"
לוחם נוסף שחתם על הסכם טיעון, מפקד כיתה, הביע כאמור חרטה גם כן, וביקש שהשופטים יבינו את הלחץ הפיזי והנפשי הקשה שחש. "אני מתנצל על מה שקרה ועל עצם המעשה. אני רוצה להגיד שבאתי וגדלתי בבית דתי לאומי שמחנך לתרומה. לפני הצבא הייתי שנתיים במכינה קדם-צבאית כדי שהשירות יהיה ממקום בוגר ורציני. מכינה בלב שכונה קשה", העיד.
הוא הוסיף: "סיימתי קורס מ"כים בדירוג גבוה וקיבלתי להיות מפקד טירונים שזה תפקיד חינוכי, מאוד אינטנסיבי וקשה. סיימתי בהצטיינות עם עבודה קשה והשקעה. עליתי לקו לפעילות מבצעית, השתתפתי בפעילות יום-יומית כמו מארבים, מעצרים וחיכוך עם אוכלוסייה. לא היה לי אף פעם חשד או אירוע מהסוג הזה. אני נחשב לאדם רגיש ולא יודע מה זה אלימות. האירוע לא מאפיין אותי בכלל ואת הדרך שבה פעלתי בשנתיים וחצי שבהן שאני משרת".
עוד אמר כי "זו לא הדרך שלי או מי שאני. מה שהוביל לזה זה החודש המטורף שעברנו, שחוליות ירי מסתובבות בחוץ ואנחנו רצים מפיגוע לפיגוע, לא היינו מתקלחים או מחליפים מדים ובכוננות תמיד. לוחם רגיל באיו"ש לא חווה את זה. שני חברים נהרגו ואחד שנפצע למדתי איתו שנה לפני במכינה, והוא קרוב אלי. סגרנו שבתות רבות רצוף וגם בזמן הזה היה פיגוע ובאמצע ביקרתי את החבר שנפצע. בחדר לא זיהיתי את הבנאדם בכלל כי הוא קיבל כדור בראש. זה היה חודש מאוד אינטנסיבי, הרבה חיילים צריכים תשומת לב, הרבה אירועים עם חיילים - ובתור מפקד אני צריך להכיל ולשמוע".
בהמשך עדותו סיפר על התקרית עצמה ומה שהוביל לתקיפה: "לראות את המחבל מול העיניים, הורדתי אותו שלוש קומות, זה העלה בי הרבה רגש. ואז לעבור בתחנת האוטובוס איפה שזה קרה, ולראות אותה מחוררת מקליעים, ולראות את גל האבנים לזכרם ואת החיילים שעומדים שם עכשיו. זה מה שהביא לדעתי למקרה הזה. חשוב לי להתנצל ולהביע חרטה על המעשה הזה".
אימו של החייל דיברה גם היא בפני השופטים: "אנחנו מבינים שהוא טעה. אני לא יכולה לשפוט אותו או לעמוד במקומו, כי הוא היה בסיטואציה בלתי אפשרית. הוא נפל רק איפה שהחברים שלו נפלו. במעצר של המחבל הוא התנהל בקור רוח, רק אלוהים יודע מה קרה כשהוא ראה את המקום בו החברים שלו נפלו".
האם הוסיפה כי "אין לי ספק שצריך כאן עונש, אבל לא במישור הפלילי. מאז המקרה הוא לא יצא למסגרת של שפיות. חשוב לי שאחרי השנתיים האלה תינתן לו אפשרות להמשיך את חייו ולהשתקם ולפתוח דף חדש".
"תנו לו לפתוח דף חדש"
מפקד גדוד 97, סגן-אלוף ניתאי עוקש, העיד עדות אופי לטובת החיילים, ביקש מהשופטים "להפעיל את מידת הרחמים", ואמר כי הם "הבינו את הלקח שלהם". הוא סיפר כי "אני מג"ד נצח יהודה כבר תשעה חודשים, רוב החיילים מתנדבים, חיילים שמקריבים הרבה כדי לשרת בצבא, חלקם בודדים וחלק עלו לארץ לשרת. נחשפתי אליהם בראיונות האישיים, נחשפתי לבעיות בבית וגם בשטח בפעילות הצבאית. הפעילות בחטמ"ר בנימין היא אינטנסיבית, במיוחד באירועים האחרונים. הלחץ על הגדוד היה יחסית כבד".
צריך לזכור שיש להם הרבה זכויות. חשוב לשפוט אותם גם במידת הרחמים", הוסיף. לדבריו, "הם עברו טלטלה והבינו את הלקח שלהם. יש כאן הקרבה ענקית, אתה רוצה לקום ולחבק את החיילים על מה שהם עברו ועוברים. אחד הנאשמים מפקד ערכי, ומפקד ומאוד שקט בטבע שלו".
עוד אמר סא"ל עוקש כי לאחר התקרית הגדוד ערך סדנאות ללוחמים, וכי גורמים מקצועיים דיברו איתם על "מה מותר ומה אסור שיקרה". "היום אנחנו בנקודה אחרת לגמרי. למרות סערת הרגשות הלוחמים יודעים היום מה מצופה מלוחם בצה"ל, זה לא אירוע שמאפיין את הגדוד", סיכם.
לפנייה לכתב/ת 
