הגירעון ממשיך לגדול: 3.5% בחודש פברואר
באופן חריג ביותר, פרסם הערב האוצר כמעט בחשאי את נתוני הגירעון ל-12 החודשים האחרונים. גירעון ממשיך לגדול, לעומת זה שנרשם בחודש שעבר ועמד על 3.3% ולעומת גירעון דצמבר שעמד על 2.9%. מי מנסה להחביא מידע ערב בחירות?
באופן חריג משרד האוצר פרסם אתמול (ה') נתון שממשיך להאיר באור שלילי את כהונתו של שר האוצר, משה כחלון, לפיו הגירעון ל-12 החודשים האחרונים עומד על 3.5%.
הגיע ליעד? מה באמת קרה לגירעון בתקציב
כחלון לא יוכל להפחית מכסים על מוצרי חלב: "חשש לכלכלת בחירות"
הג'וב החדש של קרנית פלוג: מרצה באוניברסיטה העברית
התזמון והשעה המאוחרת מעידים על ניסיון הסתרה של האוצר בכל הנוגע לנתון המטריד. בעוד שבשנה שעברה באותה התקופה עמד הגירעון המצטבר על עודף של 2.3 מיליארד שקל, כעת הוא עומד על מינוס 5.6 מיליארד שקל.
סך הוצאות הממשלה בחודשיים הראשונים של השנה עמדו על 54 מיליארד שקל - גידול של 11% בהשוואה להוצאות שנה שעברה, בעוד שהתכנון המקורי דיבר על גידול של 5.2%. נתון זה מעלה שאלות על רקע בחינת מבקר המדינה את הטענות לפיהן משרד האוצר דחה הוצאות מסוף 2018 ל-2019.
סך הכנסות המדינה הסתכמו בחודש פברואר ב-24.3 מיליארד שקל - קיטון נומינלי של 6.8% לעומת הכנסות פברואר 2018. כ-1.9 מיליארד שקל קיטון בהכנסות נובעים בגידול נומינלי בהחזרי מס. מניתוח ראשוני, מרבית הפער נובע מהחזרים גבוהים במיוחד החודש במס חברות ובמע"מ.
המבקר יבדוק את התנהלות האוצר בעניין העמידה בגירעון
בתחילת החודש פורסם כי מבקר המדינה יוסף שפירא צפוי לבדוק את התנהלותם של בכירי משרד האוצר בעניין העמידה ביעד הגירעון ל-2018. בסוף השנה החולפת אמר כחלון כי "לא יהיה גירעון חריג... אני מוכן להתערב שנגמור את השנה בגירעון קרוב ליעד שקבעה הממשלה. לא נחרוג מהיעד". באותו זמן תחזית הגירעון עמדה על 3.5%. ארבעה שבועות לאחר מכן, באירוע של עובדים מצטיינים באוצר, דיווח כחלון במפתיע: "השגנו את יעד הגירעון שקבעה הממשלה, 2.9%. לא חרגנו בשקל".
הירידה הפתאומית מהחריגה הגדולה בגירעון ועד להשגת היעד, בתוך שבועות ספורים, תהיה הבסיס לבדיקה שיקיים מבקר המדינה, שבמרכזה השאלה: האם בוצעו באוצר מהלכים מלאכותיים וחשבונאיים, שהביאו להשגת יעד הגירעון ממש ברגע האחרון, הישג משמעותי לכחלון לקראת הבחירות לכנסת באפריל.
לאחרונה פורסם כי 90% מהמדינות מסיימות את השנה התקציבית בגירעון, המחושב בהתאם לתוצר של המדינה. כל גירעון כזה מחייב נטילת הלוואות או תוכניות לקיצוצים עתידיים בתקציב והעלאת מיסים. ממשלת ישראל מצויה בגירעון תמידי, שאת רובו היא מכסה באמצעות נטילת הלוואות בעולם ובארץ, תוך הנפקת איגרות חוב של המדינה.
בחודש האחרון גייסה המדינה 2.5 מיליארד אירו בדרך של הנפקת איגרות חוב, שהן למעשה הלוואה נושאת ריבית, לראשונה זה שנתיים באירופה. בזכות דירוג האשראי הטוב, שמשקלל את עמידת הממשלה ביעד הגירעון, נהנתה ישראל מריביות נוחות: חצי מהסכום בהלוואה ל-10 שנים בריבית של 1.5% ומחצית בהלוואה ל-30 שנה בריבית של 2.5%. את הריבית שהשיג החשב הכללי, רוני חזקיהו, ניתן לייחס להעלאת דירוג האשראי של ישראל בקיץ האחרון לדאבל איי מינוס (AA-). דירוג האשראי מעיד על חוסנה של כלכלת המדינה והאפשרות שתעמוד בתשלום חובותיה בעתיד.
אילו חרגה ישראל בשיעור ניכר מהגירעון שנקבע כיעד בתקציב, את ההלוואות הבאות הייתה כנראה המדינה נוטלת בריבית נוחה פחות בשיעור ניכר מזו שהושגה בחודש שעבר. ארבעה חודשים לפני הבחירות היה מאוד לא נוח לשר כחלון לחרוג, לראשונה בארבע שנות כהונתו, מיעד הגירעון שקבעה הממשלה בחוק התקציב, ועוד בסטייה בשיעור כה גבוה.
לפנייה לכתב/ת 
