הגירעון הגדול: איך הוא משפיע עלינו?

בעיתוי מאד לא נוח בלשון המעטה, לשר האוצר, משה כחלון, הגירעון בתקציב המדינה ממשיך לתפוח. הבור הגדול שנוצר בתקציב יחייב את הממשלה הבאה, לאחר הקמתה, לבצע באופן מיידי קיצוץ כואב בתקציב, ואולי אף להעלות מיסים.

הגירעון ממשיך לגדול: 3.5% בחודש פברואר

הסתרת נתוני הגירעון מהציבור? זה לא שפוי

הגיע ליעד? מה באמת קרה לגירעון בתקציב

אמש (ה') בשעת לילה מאוחרת הודיע משרד האוצר, שבחודש פברואר היה לממשלה גירעון חריג בגודלו של 4.9 מיליארד שקלים. זאת, לעומת גירעון של 2.3 מיליארד שקלים בפברואר אשתקד, זינוק של יותר מ-110%. הגירעון בחודשיים הראשונים של שנת התקציב 2019 מסתכם כבר ב-5.6 מיליארד שקלים לעומת עודף (!) של 2.3 מיליארד שקלים בחודשיים הללו אשתקד. הגירעון המצטבר מגיע כבר ל-3.5% מהתוצר - הרבה מעבר ל-2.9% שקבעה הממשלה בתקציב לשנת 2019.

מדוע נוצר לפתע הגירעון החריג הזה?

היה ברור גם לבכירים במשרד האוצר, שהקטנת הגירעון באופן פתאומי בסוף 2018 עד ליעד שקבעה הממשלה, 2.9%, עלולה לגרום להסטת חלק מהגירעון ש"חוסל" ברגע האחרון לשנת התקציב הבאה, 2019. אולם, מתברר שלגידול בגירעון יש עוד סיבות – החזרי מס בלתי צפויים, צמצום בגביית המס וגידול בהוצאות הממשלה.

מה קרה עם החזרי המס?

במשרד האוצר עדיין בודקים מדוע גדלו החזרי המס בשיעורים כה ניכרים בחודשיים הראשונים של השנה. ההסבר של מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, להחזרים הגדולים הוא שחברות גדולות דרשו החזרים על מקדמות גבוהות ששילמו לרשות המיסים.

וממה נובעים ההחזרים הללו?

בשלוש השנים האחרונות הופחת מס החברות במהירות באחוז אחד בכל שנה, עד שנקבע בינואר 2018 על 23%. חלק מהחברות שילמו מקדמות לפי המס הישן.

והן לא ידעו שהמס ירד?

הנה סיפור מעניין: מאחר שחוב למס הכנסה וממס הכנסה צובר הצמדה למדד וריבית בשיעור גבוה יחסית של 4% לשנה, העדיפו החברות לשלם מקדמות גבוהות והם מקבלים כעת את הכסף בחזרה עם הריבית הגבוהה. בעצם כך הן יצרו לעצמן "תכנית חיסכון", בחסות מס הכנסה, עם תנאים מיטיבים שלא קיימים כמותם במשק.

האוצר מסכים לכך?

לרשות המיסים אין ברירה. זה החוק וגם החובות של נישומים למס הכנסה צוברים ריבית דומה.

שר האוצר משה כחלון(צילום: רועי עידן)

יש גם צמצום בגביית המיסים?

אכן ממש לאחרונה החלה ירידה בגביית המיסים. הסיבה, לפי בכירים באוצר, היא שהאטה מסוימת בפעילות במשק גורמת לפחות תשלומי מיסים. ממש עיתוי לא נוח, כבר אמרנו.

מה הגידול בהוצאות הממשלה?

כנהוג לפני בחירות, הממשלה מוציאה יותר כסף ממה שהוקצב לה. בחודש פברואר בלבד הסתכמו הוצאות הממשלה ב-29.2 מיליארד שקל, לעומת 28.5 מיליארד אשתקד, עלייה ב-2.6%. בחודשים ינואר ופברואר ההוצאות כבר גדלו ב-11%.

אז הסיבות לגירעון ברורות. באוצר מודאגים?

כלפי חוץ מנסים פקידי האוצר להישמע רגועים, אולם במסדרונות המשרד בקריית הממשלה בירושלים הדאגה רבה. מדובר ב"בור" עמוק מהצפוי, כאשר לפי שעה לא נראית סיבה סבירה שהוא לא יעמיק עוד עד לאחר הבחירות.

בעניין החזרי המס, למשל, מאשר מנכ"ל האוצר כי נעשית בדיקה האם מדובר באירוע חד פעמי שהסתיים, או שמא ההחזרים המוגדלים יימשכו גם בחודשים הבאים.

מה ניתן לעשות לעצור את כדור השלג הזה?

עד לבחירות, שהולכות וקרבות, אין מה לעשות. אולם, שר האוצר בממשלה החדשה, יהיה אשר יהיה, יצטרך לפעול במהירות. קיצוץ רוחבי גדול וכואב, בעיקר בתקציבי משרדים גדולים, כמו החינוך, הבריאות והרווחה, צפוי עוד לפני ראשית הקיץ.

יתכן גם שיהיה צורך לעצור בהמשך חלק מהפחתות המיסים שביצע השר כחלון, כמו הורדת המכסים על מאות מוצרים במסגרת תכניות "נטו" השונות.

גם העלאה מחודשת של שיעור מס ערך מוסף תעלה על השולחן, שכן עלות ההפחתה של אחוז אחד שביצע כחלון סמוך לראשית כהונתו היא 5.5 מיליארד שקל בשנה, סכום עצום שתורם לגירעון בהכנסות ממיסים. ביטול פטורי מס הקיימים כבר שנים יונחו גם על שולחנו של שר האוצר הבא.

ומדוע האזרחים צרכים להיות מודאגים מהגידול המשמעותי בגירעון בתקציב המדינה?

העניין פשוט מאד: כאשר יש גירעון חריג, הממשלה נאלצת ליטול הלוואות כדי לכסות אותו. ומי יממן את החזר החובות? אנחנו, ילדינו ונכדינו, מכספי המיסים שנשלם.