השיל 54 ק"ג כדי להיות רופא צבאי – המהפך של סגן לידור
סגן לידור פרץ חלם להיות רופא בגדוד חי"ר. כדי להגשים את שאיפתו הוא הפחית יותר מ-50 ק"ג ממשקל גופו. "הרגשתי צבוע. רציתי לשמש דוגמה לאורח חיים בריא. יותר משינוי גופני עברתי מהפך תודעתי", הוא משתף
מילדותו ידע סגן לידור פרץ (26) שהוא רוצה להיות רופא. כבר כתלמיד בחטיבת ביניים הוא נרשם לקורסים בביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון כדי להשביע את סקרנותו העזה לגוף האדם. "מגיל צעיר לא ראיתי את עצמי עושה שום דבר אחר", הוא משתף.
מלבד החלום ללמוד רפואה, יש דבר נוסף שמלווה את הקצין הצעיר לכל אורח חייו – המאבק בעודף המשקל. "סבלתי מהשמנה מילדות. כבר מכיתה ז' ניסיתי כל דיאטה אפשרית. בטווח הארוך כולן נכשלו. לא הצלחתי להתמיד", מעיד לידור, שסיים לאחרונה את מסלול "צמרת", מסלול עתודת הרפואה של צה"ל, כחניך מצטיין.
לפני כשנתיים, רגע לפני השלב בהכשרה בו החל לטפל בחולים וקבלת השיבוץ לתפקיד הצבאי, חל אצל הקצין מהפך תודעתי. "הבנתי שאני מרגיש צבוע", מסביר סגן פרץ, שנולד וגדל בקרית גת, "כרופא אני אמור לשמש סמל לבריאות. רציתי שמטופלים יוכלו לראות בי דמות שמובילה אורח חיים בריא. איך אני יכול להטיף לאנשים לשמור על הגוף שלהם אם אני מזניח את שלי?".
מלבד הרצון להוות דוגמה, לשינוי הדרמטי שחל אצל סגן פרץ הייתה מוטיבציה נוספת: "מתחילת המסלול השאיפה שלי הייתה להשתבץ כרופא בגדוד חי"ר. התפקיד דורש יכולות פיזיות. מבצעים משימות כתף לצד כתף עם הלוחמים. לא ראיתי איך אני יכול לבצע את התפקיד עם עודף משקל. הרצון העז לשרת כרופא גדודי עורר אצלי רצון עז להפחית משמעותית במשקל".
בפרק זמן של שנה, כך מעיד הקצין, הוא השיל ממשקלו יותר מ-30 קילוגרמים. כיום, שנתיים וחצי לאחר השינוי באורח חייו, הוא שוקל 54 קילוגרמים פחות.
"סיגלתי תפריט שהתבסס על מחקרים שקראתי של מחלקת התזונה של אוניברסיטת הארוורד. גייסתי את הכלים שרכשתי בלימודים", מפרט סגן פרץ, "לא הורדתי שום אב מזון מהתפריט, אבל אני מקפיד על כמויות ותזמון נכון של התזונה – אני אוכל פחמימות בעיקר בשעות הבוקר או הצהריים ומקפיד שיהיו בעלות ערך תזונתי.
"אני עושה הרבה פעילות גופנית, בעיקר אימונים פונקציונאליים, אבל השינוי האמיתי הוא לא במספר השעות שאתה מתאמן בחדר הכושר או במספר הקלוריות שאתה אוכל. השינוי האמיתי הוא בתודעה".
"תמיכה אדירה מהחברים והמשפחה"
הקצין מוסיף ומשתף כי "כמובן שיש תקופות יותר קשות, אבל אסור להתייאש. גם אם האופק נראה רחוק ובלתי מושג, אסור לוותר. צעד קטן אחר צעד קטן ובסוף מגיעים לתוצאה. קיבלתי תמיכה אדירה מהמשפחה והחברים. מערכת תמיכה טובה היא מפתח להצלחה. המחמאות שאתה מקבל מהסביבה הן בהחלט נעימות, אבל הכי חשוב זו תחושת הגאווה העצמית".
את השינוי הדרמטי עבר סגן פרץ תוך כדי מסלול העתודה הרפואית התובעני של צה"ל. "הקושי הגדול באמת הוא בשינוי דפוסי ההתנהגות ואורח החיים ב-180 מעלות. בזמן הסטאז' הגעתי לא פעם למצב שבו עבדתי 26 שעות ברצף. היה מאוד קשה לא לחטוף ממתק או לא לאכול ג'אנק פוד מהיר וזמין. אשקר אם אגיד שלא נשברתי כמה פעמים, אבל הצלחתי להתגבר על המכשולים בעיקר בזכות החברים והמשפחה שהזכירו לי את המטרה שלי.
"הרצון להיות רופא התגבש אצלי בגיל מאוד צעיר", מפרט ד"ר פרץ, "בכיתה י"א כבר לא ראיתי את עצמי עושה משהו אחר. המעטפת שמעניק הצבא והתפקיד של רופא צבאי נראו מאוד מתאימים עבורי. רופא צבאי זה תפקיד מרתק בעיניי. הוא גם הסמכות הרפואית הראשית והוא גם מפקד על חיילים.
"בחירום יש לו את אחד התפקידים הקריטיים בשדה הקרב. קיבלתי במסלול כלים שלא הייתי מקבל בשום מקום אחר. בעיניי, הראייה לאיכות מסלול צמרת של צה"ל היא מספר הרופאים הבכירים ומנהלי המחלקות שהיו עתודאים. זה תפקיד שמקנה לך כלים רבים".
בתחילת החודש הגשים סגן פרץ את שאיפתו והחניך המצטיין שובץ כרופא של גדוד 51 של חטיבת גולני. "אני מאוד נרגש לקראת התפקיד", משתף הקצין, "לא בטוח שהייתי מקבל אותו בלי המהפך שעברתי.
"הירידה במשקל והשיפור בכושר הגופני פיתחו אצלי תחושת מסוגלת פיזית. היום אני מרגיש שאני יכול לשמש דוגמה וגם ארגיש סולידריות עם מטופל שסובל מעודף משקל או מנהל אורח חיים לא בריא. התפקיד של רופא גדודי הוא תפקיד מאתגר, אבל אעשה הכל כדי שהלוחמים ירגישו שיש להם על מי לסמוך. כשקיבלתי את השיבוץ הרגשתי שהגשמתי חלום".
לפנייה לכתב/ת 
