מיכל הגדולה: מי את שיאנית ישראל בקפיצה במוט?
מיכל טוקר, פעם מתעמלת מבטיחה, נאלצה לשנות מסלול בגלל פציעות ואחרי שניסתה כמעט הכל היא הגיעה לקפיצה במוט. עכשיו, בגיל 18, היא שיאנית ישראל ואפילו רוקדת בזמן תחרויות
פברואר 2019 היה בלתי נשכח באתלטיקה הישראלית עם לא פחות מ-26 שיאים לאומיים חדשים. בין שלל השמות שעשו זאת נמצאת גם קופצת במוט צעירה ולא מוכרת, שבתחרות לנוער במינסק הצליחה לעבור 4.10 מטר ולקבוע שיא ישראלי חדש לבוגרות.
קוראים לה מיכל טוקר, רק בת 18, תלמידת י"ב בתיכון בן-צבי בקריית אונו. את הקריירה הספורטיבית שלה החלה בגיל חמש דווקא בהתעמלות מכשירים, ענף בו התאמנה במשך עשור והוכתרה לסגנית אלופת ישראל בקרב רב ב-2012, ובנוסף זכתה באליפות ישראל בשולחן הקפיצות ובמקבילים והשתתפה במכביה.
אבל לצד זאת, טוקר סבלה לא מעט מפציעות, ולאחר שלא הצליחה להתאושש מהאחרונה החליטה שהמקום שלה עדיין בספורט, אבל בענף אחר. היא נדדה 200 מטרים מאולם ההתעמלות אל אצטדיון האתלטיקה בהדר-יוסף, שם ניסתה מגוון מקצועות – מהקפיצה למרחק ועד לספרינטים – עד שהצטרפה לקבוצה של המאמן רומן קוגן, שזיהה את הכישרון שלה בקפיצה במוט. לטוקר היה מודל לא רע לחיקוי: ספורטאית נוספת שעברה מהאולם לקפיצה במוט, ילנה איסינבאייבה, היא גדולת הקופצות בכל הזמנים.
כבר בשנתה הראשונה, 2017, הוכתרה כאלופת ישראל לקדטיות עם תוצאה של 3.60 מ': "עוד באימון הראשון אהבתי את האתגר שזה מציב בפניי", מספרת טוקר, שמודה כי מעולם לא התראיינה בעבר. "זו תחרות ארוכה, שדורשת הרבה ריכוז וטכניקה. זה מקצוע מורכב וצריך לחשוב על הרבה דברים ברגע אחד".
היו לך חששות בקפיצות הראשונות?
"אני זוכרת שהן לא היו הכי טובות, אבל אני שמחה שגם אם ההתחלה לא הייתה כזו טובה, רומן עדיין האמין בי וחשב שאני יכולה להגיע להישגים. את החששות השארתי בצד. ברגע שאתה מבין שפחדים זה בראש, אפשר לנצח אותם בקלות. מאוחר יותר הגיעו חששות בנוגע ליכולת שלי ביחס למתחרות שלי בחו"ל, שם הרמה הרבה יותר גבוהה".
40 סנטימטר בתוך חודשיים
את 2018 טוקר לא תשכח כל כך מהר. ההכנות לעונה היו נהדרות, אבל תאונה ביתית מצערת גרמה לה לכוויה מדרגה שלישית. מאוחר יותר היא נכנסה בדלת זכוכית, דבר שגרם לה לחתכים בחמישה שרירים ביד, והרופאים נאלצו להוציא לה גם שברים מהרגל. טוקר ניסתה לחזור להתחרות בכל הכוח, ואפילו התאמנה עם יד אחת, אבל אז חלתה במחלת הנשיקה, שהובילה לבעיות בכבד.
בכך היא סיימה את העונה שעברה בלי להתחרות, אבל עם הרבה מחשבות על העתיד: "לצערי לא מימשתי את הפוטנציאל שלי. לא ידעתי איך אחזור אחרי כל זה, אבל בסוף זה בנה אותי יותר טוב", היא אומרת. והיא חזרה, ובגדול. בתוך כחודשיים שיפרה את שיאה האישי ב-40 סנטימטרים, אספה מדליות בתחרויות והדבר החשוב מכל – קבעה שיא ישראלי חדש.
איך הרגשת כשהשלמת את ההישג הזה?
"חוויה מדהימה. לפני שבועיים הייתי באליפות הבלקן ולמרות שזכיתי במדליה הרגשתי שזו לא הייתה התחרות הכי טובה שלי. קפצתי 3.80 מטר וידעתי שאני יכולה יותר. זאת הייתה התחרות הגדולה הראשונה שלי והגעתי מאוד לחוצה, אבל למדתי מזה. לתחרות האחרונה באתי יותר משוחררת ונתתי לעצמי ליהנות. אפילו התחלתי לרקוד תוך כדי תחרות. כשעברתי את הרף בשיא החדש התפוצצתי מאושר, כי באימונים עבדתי על הגבהים האלה והראיתי לכולם שלמרות התקריות המצערות, אני יכולה. אפילו לא הייתי רחוקה מלעבור 4.20 מטר".
ועם כל התמיכה, מה הבעיה הכי גדולה של אתלט ישראלי היום?
"תמיכה כלכלית ומעטפת
רפואית שאין לכולם. בנוסף, הייתי שמחה אם הייתה הרבה יותר מודעות לאתלטיקה בישראל. היה יותר נחמד אם היה בא יותר קהל לתחרויות".
ממי את למדת?
"אני רואה הרבה סרטונים של קופצים, ואז עושה ניסוי וטעייה ורואה אם זה עוזר לי. כל תזוזה קטנה שאפשר לתקן יכולה להוסיף לי הרבה סנטימטרים לתוצאה, ואני מקווה להגיע הכי רחוק שאני יכולה, כמו אולימפיאדה למשל, שזה משהו שחלמתי עליו עוד בהתעמלות".
ועם כל זה, את עדיין ילדה. את מרגישה שפיספסת משהו?
"אני יודעת שמהצד זה נראה שהכל בא לי מהר, אבל אני משקיעה המון בלימודים ובספורט ומצליחה לשלב הכל. אני לא מרגישה פספוס. כל תקופה צריך לנצל. ככה אני מקווה שיהיה גם בצבא. יש לי קצת פגיעה בחיים החברתיים - אני לא יוצאת לטיולים שנתיים, גיבושים, מסיבות וימי הולדת, אבל עוברת חוויות אחרות, יותר עוצמתיות, שיש להן ערך אחר. לא כל אחד זוכה לזה".
קוגן: "הכל קרה מהר מאוד"
מי שנמצא לצד מיכל הוא מאמנה, רומן קוגן, שסיפר: "הכל קרה מהר מאוד. למרות אהבה האמיתית שלה ההתעמלות, מיכל באה לנסות אתלטיקה, אפילו פרשה וחזרה. תמיד ידעתי שהקפיצה במוט זה הענף שהכי מתאים לה. ראיתי שיש לה את זה והיא יכולה לקפוץ טוב".
"מיכל מאוד אמיצה, זה דבר חשוב בקפיצה במוט. היא מהירה ויש לה בסיס טוב בהתעמלות. יש לה עוד מקום להשתפר והיא עדיין לא קרובה ליכולת המקסימלית שלה. את הטכניקה והכוח צריך לשפר כדי להצליח ולהביא תוצאות. המטרה לטווח הקצר, היא להגיע לגמר אליפות אירופה לנוער בקיץ. אני מאמין שמיכל יכולה להגיע גם ל-4.80 מטר והחלום המשותף שלנו הוא כמובן גמר אולימפי".
לפנייה לכתב/ת 
