"חתונה ממבט ראשון 2": ערימת קלישאות מצולמת היטב
אין שום הבדל בין "חתונה ממבט ראשון" לתוכנית שידוכים אחרת - מדובר בדייט שכולל בתוכו מסיבה וגורם אוטומטית לכולם להזיל דמעה. ועדיין, גם בעונתה השנייה ניכר שבתוכנית הזו פיצחו את הנוסחה. של הרייטינג כמובן
"זה מרגיש כמו הדבר האמיתי", נשבעת בת אל, המחותנת הראשונה של "חתונה ממבט ראשון", שהעונה השנייה שלה עלתה אתמול (א', 21:00, קשת 12) לצלילי הקולולו, אם לא של המחותנים הצעירים אז לפחות של האנשים שיושבים בקונטרול של הזכיינית. בכל זאת המילקשייק של העונה הקודמת, שעלתה מיד אחרי הפיצול, הצליח להביא המון צופים אליה לחצר והציפיות מהעונה השנייה בהתאם.
גם הפעם הפקירו עצמם כמה מלוהקים בני שלושים וקצת – עוד לא מיואשי חיתון אבל כבר לא ילדים - שכמהים לאהבה ולזוגיות, בידיהם המרגיעות של פסיכולוג קליני, אנליטיקאית קבוצתית וד"ר לגנטיקה מולקולרית, שבמעבדה שלה תוכלו להתוודע לשיטות שנלקחו היישר מחוד החנית של המדע, ולרחרח זיעה של אנשים שלא החליפו חולצה כמה ימים.
איש איש מסיבותיו, כולם נואשו מעצמם ומהסיכוי שלהם להיקלע לסיטואציה של מערכת יחסים זוגית. כלומר בטח, הם עדיין מאמינים שהם בשלים לזוגיות יותר מאי פעם וזאת רק שאלה של למצוא את האדם הנכון, אבל שנים של החלקות ימינה ושמאלה עשו את שלהן. דייטים הפכו לדבר הזה שקורה בזמן שאתה חושב על הדייט הבא, ולכן הם מבקשים להעביר את האחריות למציאת הפרטנר המתאים אל גורם קצת יותר אחראי ושקול – לטלוויזיה. סתם. למדע.
עוד ביקורות טלוויזיה:
בת אל גרה בניו יורק. היא לא סתם גרה בניו יורק, היא כבשה את ניו יורק, כלומר למדה שם אדריכלות וגם מצאה בזה עבודה. היא אשת העולם הגדול מאחר שהיא אדריכלית שכאמור גרה בניו יורק. היא ראתה עולם – כלומר את ניו יורק, וכעת היא מעוניינת לעזוב את הכרך הגדול, לעבור לגור במושב קטן ולהתחיל לייצר צאצאים. יש לה רק עוד כמה סידורים קטנים שיצריכו מגורים של שנה, שנתיים, עשר גג בפתח תקווה. סתם. בניו יורק. בת אל היא מתנת האל לברואיו לעומת הבחור שסידרו לה - יוגב, דוש-הייטקיסט-מושבניק (היש שילוב קטלני מזה?) שספק אם הוא בכלל מעוניין בזוגיות ושהמשפחה שלו מעודדת אותו להאמין שהאישה שראויה לגור איתו בבית החלומות שלו במושב (שכלל אינו ממוקם בניו יורק, איך שלא נסתכל על זה. איך בדיוק המדע פספס את זה, תעלומה בעיניי), עדיין לא נולדה וספק אם תיוולד אי פעם.
אם במצב רגיל של התאהבות אנחנו משליכים על האדם האחר את כל התכונות שהיינו רוצים להאמין שיש לו, הרי ש"חתונה ממבט ראשון" עושה את זה קל אפילו יותר, כי מה יותר קל מלהשליך את התכונות האלו על אדם שלא פגשנו מעולם? מה גם שפה כללי הטקס מאוד ברורים וספר החוקים של החיים מגיע עם כל ההוראות. חוק מספר אחת: חתונה זה אומר דמעות, התרגשות, שמלת כלה, ברכות, בר אקטיבי ואחר כך ירח דבש. והחוק הזה הוא בעצם מה שעומד בבסיס הפורמט ומקל על כל הנוגעים בדבר להתייחס אל האירועים כאל משני חיים.
אבל מה לעשות שיש משהו כל כך מגוחך בעובדה שמאחורי כל המניירות הנלוות – שני המשודכים דומעים למראה ההזמנה לחתונה שלהם עצמם, כאילו הם ממש מאמינים לסיפור האהבה שהם עצמו טוו, ואז מכריזים בעליזות לקרובים שלהם ש'אנחנו מתחתנים!' – אין שום גיבוי של מערכת יחסים. חתונה מעידה על מעבר שלב ביחסים, על מחויבות, על דרך משותפת. החתונה הזאת היא לא יותר מקלוריה ריקה, אבל אנחנו כל כך מורגלים בנרטיב, שהיא מייצרת את התגובה הפבלובית שמגיעה עם הכרזה על חתונה, וכולם מזילים ריר על אף שהבופה ריק.
גם הפעם אין שום הבדל בין "חתונה ממבט ראשון" לבין תוכניות שידוכים ודייטים אחרות, זה פשוט דייט עם מסיבה בהתחלה במקום בסוף. היעדר מערכת יחסים אמיתית שאפשר לנעוץ בה שיניים הופכת את כל הפסטיבל מסביב לערימת קלישאות (אמא הייתה מתרגשת אם היא הייתה פה!) מגובה בסחרור עצמי ובמצלמות. ובואו לא נשכח – העונה הראשונה לא הצליחה לייצר אף זוג מדעי אחד לרפואה, ואני לא מחשיבה את גילוי העריות הטלוויזיוני של אחווה סיטבון עם יונתן רונן, איש מריאליטי אחר, שגם הוא לא ממש שרד. אבל היי, כמו בלא מעט מקרים בעבר, המדע הזה פיצח בטעות משהו הרבה יותר חשוב מהתאמה זוגית ומסתורי לא פחות, ואני כמובן מדברת על הרייטינג, אז בינתיים פשוט תמשיכו להתאמן, שמאל, ימין, שמאל.
